ועדת ששינסקי 2 תפעל לשנות את נוסחת חישוב תמלוגי החצץ

אחד ממשאבי הטבע שזקוק נואשות לוועדה שתעשה את הסדר שהמשרדים הממשלתיים לא מצליחים לעשות הוא החצץ – חומר הגלם העיקרי לבנייה. ועדת ששינסקי 2 קיבלה אתמול סקירה מיוסי וירצבורגר, ראש מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה, בנוגע לחצץ ולשאר חומרי החציבה. חברי הוועדה יצאו מהדיון מרותקים ועם תובנה אחת: יש להם הרבה בלגן לטפל בו. הנקודה העיקרית שהטרידה את חברי הוועדה היתה נוסחת התמלוגים של החצץ כיום אותה קבעה מינהל מקרקעי ישראל (הנקראת כיום רשות מקרקעי ישראל). חברי הוועדה יצאו מההסבר של וירצבורגר בהרגשה שאין הצדקה למרכיבי הנוסחה הנוכחית וכי הם לא משקפים את כלל המורכבויות של הענף.

חברות החציבה הגדולות פטורות ממכרז

היקף ההשקעות בענפי הבנייה והסלילה ב־2010, הסתכם ב־58 מיליארד שקל. הכנסות מינהל מקרקעי ישראל מחומרי המחצבות לעומת זאת הסתכמו ב־140 מיליון שקל באותה שנה, 126 מיליון שקל מתוכם מחצץ. שנה עברה מאז חשף "כלכליסט" את הדו"ח שגנז מינהל מקרקעי ישראל ובו המלצה להעלות את תמלוגי החצץ בהדרגה במשך עשור עד כמעט פי עשרה. הרווח הנוסף למדינה בתקופה הזאת יכל להגיע ל־4 מיליארד שקל, ולתמלוגים של 537 מיליון שקל ב־2013. לשם השוואה, על פי הדו"ח הכספי השנתי של החשבת הכללית באוצר לשנת 2012, התמלוגים שמקבלת המדינה על חצץ וחול לפי מודל התמלוגים הנוכחי עומדים על 1.75 מיליארד שקל לאורך 20 שנה.

מאז גם חשף "כלכליסט" לאחרונה את התמלוגים שמשלמת נשר על מלט. בחמש השנים האחרונות שילמה נשר 63.7 מיליון שקל בלבד כתמלוגים על השימוש שהיא עושה במשאבי הטבע שמהם מייצרים מלט, כשבאותן שנים רשמה החברה הכנסות של יותר מ־8 מיליארד שקל.

בישראל 69 מחצבות של חומרי חציבה שונים: חול, גיר, חצץ, פופסאט ועוד. 27 מתוכן הינן לחצץ. החל מ־1992 מחויבת רשות מקרקעי ישראל לפרסם מכרזים לאתרי כרייה וחציבה, שבמסגרתם נקבעים התמלוגים שישולמו למדינה על ידי תחרות בין החברות. עד לאותו מועד הקצתה הרשות קרקעות לחציבה ללא מכרז. בעקבות שתי ועדות שקמו בנושא, מאז 2003 25 מחצבות חצץ ואבן ועוד 11 מחצבות לחומרי בנייה פטורות ממכרז, בחלק מהמקרים עד לשנת 2033. רק בסוף תקופה זו יוחזרו המחצבות למינהל מקרקעי ישראל. עיקר המחצבות הפטורות שייכות לחברת תעשיות אבן וסיד, השייכת לקבוצת תעשיות רדימיקס שבבעלות סמקס המקסיקנית. להנסון, השייכת לחברת היידלברג צמנט הגרמנית ולשפיר הנדסה.

מחצבות הפטור מגבירות את הריכוזיות בענף. לפי דו"ח מבקר המדינה ב־2005 שלוש החברות הגדולות החזיקו ביותר מ־75% מהייצור הארצי, לא כולל מחצבות ביהודה ושומרון. לפי דו"ח שהכין משרד האנרגיה לוועדת הכלכלה לבקשת יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן (עבודה) ח"כ ישראל חסון (קדימה), במהלך 5 השנים האחרונות מצב זה החמיר וכיום 3 החברות מחזיקות מעל 82% מסך הייצור הארצי.

"בשנים הקרובות צפויה החמרה נוספת בריכוזיות הענף. רשות מקרקעי ישראל אישרה בעבר לחברות החציבה הגדולות הרשאות חציבה ארוכות טווח ביחס לחברות החציבה הקטנות, וכיום במרכזים החדשים רק החברות הגדולות יכולות להרשות לעצמן להתמודד", נכתב בדו"ח.

פרופ' איתן ששינסקי. הרבה בלגן לטפל בו צילום: יוסי זמיר

סחבת מתמשכת בעדכון התמלוגים על החצץ

הריכוזיות והמשך הפטור באים לידי ביטוי בתמלוגים שהמדינה מקבלת עבור השימוש במחצבות. המכרזים הוכחו כשיטה היעילה להגדלת רווחי המדינה. מכרזי חול בין השנים 2005–2009 הניבו תשלומים למדינה ב־20 שקל לטונה – 500% יותר ביחס לתמלוגים על חול למחצבות ללא מכרז שב־2009 עמדו על 4.5 שקל לטונה מה זה מחירון התמלוגים. מכרזי חצץ הניבו למדינה רווח של 18 שקל לטונה, 600% ביחס לתמלוגים בהן מחויבות המחצבות הפטורות ממכרז שב־2009 עמדו על 2.63 שקל לטונה.

מאז 1997 ישנה החלטת ממשלה להקים ועדה לבחינת מודל התמלוגים של חצץ ואבן. הוועדה שהוקמה לבסוף ב־2003 והייתה משותפת למשרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד התשתיות הלאומיות, הטילה על חברת "חושבה" לבצע את בחינת מודל התמלוגים. באותה שנה הגישה החברה את המלצותיה להעמיד את התמלוגים על 2.5 שקל לטונה, זאת בעוד שעמדת משרד האוצר דאז היתה להעלות את התמלוגים ל־2.8 שקל לטונה. בעקבות הערות איגוד המחצבות, הוחלט ב־2004 לפרוש את העלאת התמלוגים ועל מנגנון הצמדה לפיו אחת לשנה יעודכן התמלוג בהתאם לשינויים במדד מוצרי המחצבה המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן הוחלט כי לקראת סוף 2008 יובא גובה התמלוגים בגין חצץ ואבן לבחינה מחודשת.

את בחינת התמלוגים הטיל מינהל מקרקעי ישראל על הכלכלן רן חקלאי. בדו"ח שהגיש חקלאי ב־2009, הומלץ להעלות את התמלוגים בכמעט פי עשרה באופן הדרגתי, כך שיעמדו על 22.7 שקל לטונה חצץ ב־2014.

ביוני 2010 החליטה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל לא לאמץ את המלצותיו של מר חקלאי וב־2011 החליטה על הקמת "צוות מחצבות" מתוך עובדי הנהלתה שיבדוק את עבודתו של חקלאי ויגיש את המלצותיו. אלא שהדו"ח של חקלאי לא הגיע לידיעת איש ובעצם נגנז עד שנחשף ב"כלכליסט" לפני שנה.

עד היום לא התגבשה כל המלצה של צוות המחצבות. במהלך שנת 2012 אף הוחלט לצרף את וירצבורגר לוועדה. אלא שוירצבורגר מעולם לא קיבל הזמנה לאף דיון בנושא. בינתיים ממשיך מינהל מקרקעי ישראל לפרסם פעם בשנה הודעה כי הנושא ממתין להחלטה ובכל פעם שמפורסם גובה התמלוגים מצוין כי מדובר בשיעור זמני עד סוף השנה הלועזית או עד לסיום בדיקת התמלוגים לפי החלטת מינהלת מינהל מקרקעי ישראל.

התמלוגים הם לא האיום האמיתי על מחירי הדיור

הטענה שנשמעת נגד העלאת התמלוגים היא שהדבר יגרום להעלאת מחירי הדירות. משקל החצץ מגיע ל־6% ממחירי הבנייה למגורים. שינויים דרמטיים, ככל שיהיו, במחירי החצץ לא יוכלו להיות בעלי משקל מיוחד במחירי הדירות בשוק.

הבעיה האמיתית היא בענף הסלילה שם מגיעים חומרי הגלם שעיקרם חצץ לכ־45% ממחיר הסלילה.

אז למה במינהל מקרקעי ישראל מודאגים מהדיור ולא מהסלילה? לא ברור. אולי כי טענה לגבי עלייה במחירי הדיור נשמעת משכנעת יותר מעליה במחירי הכבישים.

אלא שמחירי חומרי המחצבה בכל מקרה יעלו אחרי שנת 2025 בגלל המחסור הצפוי ברובם. בעוד שב־2007 עמד הביקוש לחומרי בנייה על 48 מיליון טונות, ב־2040 הוא צפוי לעמוד על 94 מיליון טונות לפי תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 14 ב'.