נתוני הלמ"ס: צמיחה וירטואלית

זינוק חריג בצמיחה ברבעון השני של השנה הפקת הגז מקידוח תמר הקפיצה את הצמיחה ל־5.1% שלושה גורמים מרכזיים דחפו את נתוני הצמיחה ברבעון השני של 2013 לשיעור גבוה ביחס לשני הרבעונים הקודמים: תחילת הזרמת הגז מהקידוח בחודש מרץ האחרון, עלייה של 6.7% בצריכה הפרטית ועלייה של 8.3% בצריכה הציבורית אמנון אטד, 9 תגובות לכתבה המלאה 

הפרק המעניין בסיפור, שגם היה ידוע זמן רב מראש, הוא התרומה של תחילת הפקת הגז מקידוח תמר לצמיחה. ההפקה החלה בסוף מרץ, ותרומתה לצמיחה נופלת כולה ברבעון השני. היא נובעת מכך שהגז הכחול־לבן מחליף דלק יקר מיבוא ששימש בעיקר לייצור חשמל, ולפי שיטת חישוב התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), פחות יבוא שווה יותר צמיחה.

אסדת קידוח תמר צילום: אלבטרוס

עד כאן הכל בסדר. על פי הערכות האוצר, הגז מתמר אמור להגדיל השנה את הצמיחה ב־0.8%, ולפי תחזיות בנק ישראל תרומתו לצמיחה תסתכם ב־1%. אבל צמיחה ידועה מראש זו לא תיתן לנו דבר, לפחות לא בטווח הקרוב. הסיבה לכך היא שסקטור הגז מעסיק מספר מצומצם של עובדים, ולכן תרומתו לתעסוקה במשק אפסית למעשה.

הנושא הכאוב יותר הוא זה של הכנסות הממשלה ממסים: צמיחה גדולה יותר שווה כמעט תמיד יותר הכנסות ממסים. אבל במקרה של תמר עלולה להירשם דווקא תופעה הפוכה. זאת בגלל שיטת ההתחשבנות של המדינה מול החברות המפיקות, שישלמו השנה בעיקר תמלוגים על אוצרות טבע בסכום כולל של כמה מאות מיליוני שקלים בלבד. כנגד הכנסה זו תפסיד השנה המדינה את ההכנסות שהיתה אמורה לקבל מהבלו על הסולר לייצור חשמל, בסכום גדול יותר.