התעשייה האווירית מתקשה להמריא

אם לא יהיו תקלות של הרגע האחרון, בחודשים הקרובים צפוי רפי מאור להיכנס ללשכת יו"ר התעשייה האווירית (תע"א). מאור ייכנס לתפקיד כשהחברה מצויה בפרשת דרכים. חוק ההסדרים קבע מתווה של מכירת 20% ממניות החברה בבורסה כפתיח להליך של הפרטה, הליך שיחייב להפוך את החברה ליעילה, רווחית ותחרותית יותר, בדומה למתחרות רפאל ואלביט מערכות. במקביל, המשבר הכלכלי העולמי גרם גם למדינות וגם לגופים אזרחיים להקפיא חלק גדול מהרכישות שלהם, ותע"א - שמתחרה מול שחקנים חזקים ממנה - נדרשת להמציא את עצמה מחדש.

מול תהליכים אלה ניצב בעיקר ועד העובדים העיקש של החברה בראשות ח"כ ויו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, שמעוניין לשמור על 16 אלף העובדים של תע"א מול כל יוזמת התייעלות שאולי תגיע מקומת ההנהלה.

דרוש: מנוע צמיחה

כאשר בוחנים את החטיבות השונות של תע"א רואים כי לחברה חסר מנוע צמיחה מרכזי, כזה שיספק לה חזון ודרך בשוק שכדי להרוויח בו בגדול צריך להציג הרבה מאוד חדשנות ופטנטים שקשה לשבור. כשאלביט התחזקה מאוד בעקבות סדרה של מיזוגים ורכישות מוצלחים ורפאל הפכה למובילה טכנולוגית, נראה שתע"א נותרה מאחור.

מנוע הצמיחה המרכזי של תע"א בשנים האחרונות היה חטיבת הטילים והחלל, שהצליחה להניע למעלה את המכירות במחצית בזכות פתרונות שפיתחו שם לפי דרישות של לקוחות ספציפיים, בין שישראל ובין שממשלות אחרות. חטיבת אלתא גם היא מספקת הכנסות יציבות ורווחיות טובה בשוק האלקטרוניקה, אך לחברה חסרה מערכת מובילה, תחום פעילות מוביל כמו ההגנה האווירית של רפאל, כדי להגדיר מה יהיה הכוח המרכזי שלה במכירות בשנים הבאות.

אחת המערכות שמנסה תע"א לפתח נקראת "אחיזת שטח", ובמסגרתה מנסים לייצר מוצר שמספק פתרון כולל למדינה שמעוניינת לנטר ולהגיב על שטח קרקעי גדול. מוצרי "אחיזת השטח" אמורים לשלב מכ"מים חדשים שכעת נמצאים בפיתוח, לצד מטוסים לא מאוישים וכלי נשק חדשניים. המטרה היא לאחד בין כל היכולות של תע"א, שפעלה עד היום בדרך כלל כאוסף של מפעלים נפרדים ולא ניסתה לפתח פתרונות כוללים.

תחום המטוסים הלא מאוישים (מל"טים), שהיה בעבר מנוע צמיחה מרכזי של החברה, סובל מתחרות מול אלביט מערכות, לאחר שזו פיתחה מל"ט מסוג הרמס שזכה להצלחה בחיל האוויר הישראלי וכמעט הדיח את תע"א מהתחום.

מל"ט הרון של התעשייה האווירית

בסופו של יום התוכנית שגיבש היו"ר הפורש של תע"א דב בהרב אמורה לתת לחברה אופק יציב, אך בעיקר למנוע ממנה לגלוש להפסדים וסיכונים גדולים. כך למשל הוחלט כי החברה לא תנסה עוד לייצר מטוסי מנהלים כיצרן עצמאי, אלא רק תתכנן ותפתח מטוסים עבור יצרנים אחרים.

בחברה מדברים על כך שהחדשנות שהיא הוכיחה לאורך השנים תמשיך לספק מערכות חדשניות גם בעתיד ולהניע הלאה את המכירות והרווחיות - אך כרגע אין ממש מוצר מוביל ספציפי.

לא הולך באזרחות

אחת האסטרטגיות שתע"א בחרה בה כדי לגבור על מתחרותיה היתה להשקיע בתחום האזרחי, שכולל בעיקר הסבה של מטוסים צבאיים לשימוש אזרחי ופיתוח מטוסים פרטיים קטנים. הדו"חות הכספיים המאכזבים מלמדים כי היתה זו החלטה בעייתית בתקופת המשבר העולמי.

בשבוע שעבר פרסמה תע"א את תוצאותיה הכספיות למחצית הראשונה של 2013. המעבר להפסד של חטיבת בדק מטוסים (העוסקת בהשבחה, שיפוץ והסבות של מטוסים לצרכים אזרחיים) הביא את הפעילות האזרחית שלה להפסד תפעולי של 12 מיליון שקל, המצטרף להפסדים תפעוליים של 181 מיליון שקל בשנים 2009–2012. למעשה, השנה האחרונה שבה הפעילות האזרחית הציגה רווח היתה ב־2008. המשבר הכלכלי, כאמור, הכניס את התחום האזרחי לקיפאון.

רפי מאור, היו"ר הבא צילום: ענר גרין

בתע"א אמנם טוענים כי הפעילות האזרחית מתחילה להניב פירות, אבל בינתיים זו גוררת את תע"א למטה. ב־2012 שיעור הרווחיות התפעולית של תע"א עמד על 2.3% בלבד, כשבחמש השנים האחרונות הוא נע בין רווחיות תפעולית שנתית של 3.9% ל־1.7%. כאשר מנטרלים את הפעילות האזרחית המפסידה, הרווחיות התפעולית של תע"א ב־2012 מזנקת ל־6.7% (יותר מרפאל אך פחות מאלביט מערכות).

תע"א היא אמנם רק אחת מתוך 94 חברות ממשלתיות, אך היא ריכזה 19% מכלל ההכנסות של כל החברות הממשלתיות בישראל ב־2012. התעשייה האווירית היא גם המעסיק הגדול ביותר מבין החברות הממשלתיות, אבל הגודל שלה לא מבטיח לה הצלחה. החברה סובלת מבעיות של עודף כוח אדם, מה שמחליש מאוד את הרווחיות שלה.

מי מנהל את החברה?

בצעד חריג בחר דב בהרב לנטוש את כיסא היו"ר שנה לפני תום הכהונה. המהלך הוסבר אז בתחושה כי השלים את המשימות העיקריות שהציב לעצמו, אבל גורמים אחרים טענו כי "בהרב פרש כי לא קיבל גב ממשרדי האוצר והביטחון מול הוועד". לדבריהם, הוועד בראשותו של ח"כ חיים כץ הוא הגורם החזק ביותר כיום בתוך תע"א, וכץ הוא "היו"ר והמנכ"ל האמיתי".

כוחו של כץ הוא אדיר - מעבר להיותו ראש ועד החברה הגדולה מבחינת כוח האדם מבין החברות הממשלתיות, הוא גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בעבר אף נבדקו טענות על ידי מבקר המדינה ולפיהן כץ עושה שימוש במתקנים של תע"א לצורך הפריימריז בליכוד (לטענת כץ לא נמצא רבב בהתנהלותו). גורמים בחברה מסבירים כי כץ נחשב על ידי העובדים כמגן והמושיע שלהם, ובגלל ההגנה שהוא מספק להם מול כל שינוי ארגוני בחברה הם מוכנים לגמול לו ב"משמעת פריימריז" שמפחידה הרבה יריבים פוליטיים של כץ, כמו גם מנהלים בתע"א.

סיפור שאולי ממחיש את חוסר הגמישות הניהולית בתע"א הוא סיפור פרישתו של אריה פנסו, סמנכ"ל משאבי אנוש בתע"א שפרש ממנה בגיל 73 אחרי 47 שנות עבודה בחברה. אף שפנסו פרש כבר ביוני 2011, עד היום לא מונה לתפקיד החושב הזה מחליף, משום שאין הסכמה עם הוועד על המועמד הראוי.

באופן אירוני, אותם עובדים שאמורים לספק חדשנות הם משקולת פיננסית כבדה כיום על דו"חות תע"א. למרות תוכנית פרישה מתמשכת, עלויות השכר של תע"א רק גדלות. עלויות השכר של החברה ב־2012 הגיעו לסכום של כ־4.9 מיליארד שקל, עלייה של 2.9% מ־2010, וזאת למרות ירידה של 2.5% במצבת העובדים.

הורדת עלויות השכר היתה מגדילה את הרווחיות הנמוכה שממנה סובלת תע"א, ואולי מייצרת עוד כמה שקלים בדיבידנד עבור המדינה (שבשבועות האחרונים הודיעה כי תשתמש בדיבידנדים מחברות ממשלתיות כדי לסגור חורים בתקציב, במקום גזירות נוספות על הציבור). מי שכמובן לא שותף לדעות האלה הוא כץ, יו"ר הוועד, שהסביר ל"כלכליסט" כי העסקת העובדים של תע"א היא לא פחות מציונות אמיתית. "אין לנו הרבה רווחיות, אבל יש לנו הרבה ציונות. הציונות מתבטאת בלתת עבודה לילדים שסיימו את הצבא במקום להוציא את העבודה החוצה למזרח אירופה, שם היא זולה יותר. זה מוריד רווחיות אבל נותן פרנסה בכבוד לאנשים. מה חשוב יותר? בתעשייה האווירית אנחנו מחליטים קצת פחות רווחיות והרבה יותר ציונות. פרנסה בכבוד. לא שכר מינימום".