מערכת ב-500 מיליון שקל של חברת החשמל נמצאה כמסוכנת

לא פחות מחצי מיליארד שקל השקיעה חברת החשמל לפני 11 שנה ברכישת מערכת DMS (Distribution Management System) של סימנס, האחראית לשליטה במתח בין תחנות המשנה ללקוחות חברת החשמל. אף כי בחברה הבטיחו שהמערכת תשפר תהליכים בתוך זמן קצר, תכתובות פנימיות של החברה, שהגיעו לידי "כלכליסט", חושפות כי המערכת, שהחלה לפעול רק לפני כשלוש שנים, לא מאתרת תקלות כנדרש ומייצרת התרעות שווא רבות - מה שמהווה סכנה ממשית לציבור, למשל כשהיא לא מזהה קרע בקו מתח או לא מתריעה עליו.

המגעים על רכישת המערכת מסימנס החלו עוד בימי השופט דן כהן, שהורשע לפני כמה שבועות בלקיחת שוחד ובהפרת אמונים בתקופה שבה כיהן כבכיר בוועדת המכרזים של חברת החשמל והיה אחראי לרכישות ציוד שנויות במחלוקת מסימנס במחירים מופקעים. החברה הודיעה על רכישת המערכת בספטמבר 2002, כמה חודשים לאחר פרישתו של כהן, וסמנכ"ל השיווק דאז ליאור זרנקין הבטיח כי "לכשתסתיים הפעלת המערכת בכל רשתות המתח הגבוה, בעוד כארבע־חמש שנים, היא תצמצם לכדי מחצית את דקות אי־אספקת החשמל ותשפר את אמינות החשמל ללקוחות החברה".

יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל ומנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן צילום: טל שחר, אוראל כהן

ב־24 בפברואר 2013 שלח מנהל מחוז דרום של חברת החשמל דב הירש מכתב בהול ליעקב (יאשה) חאין, המשנה למנכ"ל חברת החשמל, שכותרתו "תקלות בטיחות מתמשכות במערכת ה־DMS". במכתב כותב הירש כי "מאז הפעלת מערכת ה־DMS לפני כשלוש שנים מתרחשות תקלות בטיחות שעדיין לא הגיעו לפתרונן". לטענתו, חברת החשמל מנסה לעקוב אחר העברת החשמל הארצית, אבל מקבלת קריאות של קווי מתח אחרים שלא קשורים לתקלות. התקלות מביאות ל"נפילות של מערכת DMS, ולא תמיד ידועה סיבת הנפילה", ולכן הירש דרש לקיים דיון דחוף בעניינה.

"סכנה לציוד וללקוחות"

מערכת ה־DNS אחראית לייצוב המתח הארצי, כך שכל תקלה בה עלולה לשבש את אספקת החשמל ולגרום נזק לרכוש החברה. גורמים בחברה סיפרו כי לפני שנה אירעה שריפה באחד ממתקניה באזור תל אביב בעקבות התחממות יתר - אירוע שהיה נמנע לו המערכת פעלה כהלכה. בחברה גם מספרים כי המערכת מייצרת התרעות שווא רבות.

לפני כחודש קיבלה הפרשה תפנית הנוגעת לשלום הציבור. ב־23 ביולי התקיימו בחברת החשמל שתי פגישות מקצועיות כדי לסכם את הממצאים של אי־תקינות המערכת. ממסמך סיכום הישיבה הראשונה עולה כי במערכת יש "בעיות בטיחות העלולות לגרום נזק לציוד או לאנשים", היא יוצרת עבודה כפולה לעובדים משום ש"רוב הפונקציות לא מתפקדות", ומפקח החברה לא יודע עם איזו קריאה להתמודד.

יוסף שפירא מבקר המדינה צילום: גדעון מרקוביץ

סיכום הישיבה השנייה בנושא, שנערכה באותו היום, מחדד כי בשל השימוש במערכת "ייתכנו סיכוני בטיחות לציבור ולא לעובדי חברת החשמל". מדובר במקרים של קרע בקו מתח או נפילה של חוטי חשמל, שעליהם המערכת אמורה להתריע. עוד עלה בישיבה כי "סימנס לא פתרה את התקלה במשך שלוש שנים" וכי "עובדי המחוז שעברו הכשרה בסימנס עזבו", וחדשים יגיעו רק בעוד שנתיים, לאחר סיום ההכשרה.

ניהול ידני במקום אוטומטי

בשבועות האחרונים הגיעו תלונות בנושא למינהל החשמל במשרד האנרגיה, לרשות החשמל שמפקחת על החברה ואף למבקר המדינה. ממשרד המבקר נמסר כי "התלונה בטיפול נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. הנציבות ביקשה הבהרות נוספות לתגובה שקיבלה מחברת החשמל, והן צפויות להתקבל בקרוב. במקביל עברה התלונה לאגף במשרד המבקר המופקד על הביקורת בחברת החשמל, והוא בדק את הנושא בעבר ויבדוק אותו שוב כמעקב".

מחברת החשמל נמסר: "מערכת ניהול מערכת החלוקה (DMS) פועלת לרוב לשביעות רצוננו, וברור שבמערכת אוטומציה חדישה קיימות תקלות, שמטופלות בשוטף בהפקת לקחים מתמדת. המערכת בעלת מורכבות טכנולוגית ויש בה מגבלות. ככל מערכת בסדר גודל דומה היא נמצאת בתהליך הטמעה והתאמה לתהליכי העבודה הרצויים בחברה, ונבחנת כל העת במסגרת ועדת היגוי וצוותים ייעודיים חוצי חברה".

עוד אמרו בחברה כי "תהליך ההטמעה מלווה במומחים מבית ומחוץ, שמקצועיותם אינה מוטלת בספק. הממצאים במסגרת זו מעידים שהמערכת טובה יותר מקודמתה - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה בטיחותית. בעזרת מערכת זו השכילה חברת החשמל להתמודד עם אתגרים רבים, ובהם גל החום שפקד את ישראל בקיץ האחרון ואירועי החורף".

בחברה דוחים את הטענות על סכנה בטיחותית, אף כי הנושא מצוין בפירוש בסיכום הדיון. "המסמכים מגדירים מהי בעיית בטיחות באופן כללי", השיבו ל"כלכליסט" וטענו כי בעיות כאלה יכולות לקרות במקרים קיצוניים בלבד. בחברה הוסיפו כי "כל מערכת תפעולית העוסקת בחשמל יכולה להוות במקרים קיצוניים סכנה לציבור".

בעניין העבודה הכפולה שמייצרת המערכת ניפקה החברה הסבר מקורי: "האירועים נרשמים ביומן המפקח באופן ידני עד לבחינה סופית של המודול הרלבנטי והטמעתו" - כלומר החברה עובדת על השלמת ממשק שיבטל את הרישום הידני במערכת ממוחשבת שעלתה, כאמור, חצי מיליארד שקל.

כמו כן, החברה מודה כי "מדד דקות אי־האספקה בממוצע ללקוח ירד מ־2004 (151 דקות) ל־2011 (132 דקות)" - שיפור של 14% - רחוק מאוד מההבטחות לצמצום הזמן במחצית.