האוזר: "לא נרשה הסתמכות עיוורת של המוסדיים על חברות הייעוץ"

"אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא – וכולם צריכים לעשות מעשה. אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולומר שזו רק 'נזלת'" כך אמר הבוקר (ד') יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר ועקץ את תפיסתו של יו"ר הבורסה הפורש. האוזר דיבר בוועידה הכלכלית הלאומית 2013 בשיחה אחד על אחת עם כתבת הביטוח והפיננסים של "כלכליסט" רחלי בינדמן.

"מדברים על סוגיה הרבה יותר גדולה, מעצם התפטרות היו"ר והמנכ"ל. לדוגמא, כשמדברים על הבעיות הכלכליות בארץ ובעולם, וההתמודדות בישראל עם בעיית הגרעון, זה לא משנה מאיזה צד נמשוך את השמיכה בדרך של הגדלת הגרעון או מצד שני הגדלת המיסים, בכל מקרה לבורסה בישראל תפקיד חשוב מאוד כדי לממן את הפעילות העסקית במשק והקצאת ההון".

"החברות הציבוריות צריכות לחזור ולזכור שיש להם שותפים – הציבור, ולהתייחס עליו. הציבור בתור צריך להפסיק עם הדה-לגיטיצמיה לחברות ובעלי ההון". האוזר הדגיש כי גם לרשות ולאגף שוק ההון חלק לא מבוטל במצבו של שוק ההון והבורסה. "גם הרגולטורים צריכים להתמודד עם הטענות של עודף רגולציה, לבדוק איפה אפשר להקל וגם המחוקקים צריכים להירתם. כולם צריכים לעשות מעשה".

לשאלה האם יתערב במינויו של המנכ"ל החדש של הבורסה אמר האוזר כי – "יש דירקטוריון ויש שם ועדת איתור מקצועית. יש חברה שבוחרת עשרות מועדמדים, ואני בטוח שהיא תמצא את האיש המתאים לתפקיד". לשאלה האם יש לו מועמד מועדף אמר כי "המועמד המועדף מבחינתי הוא מנכ"ל שיכול להצעיד את השוק קדימה, שיוכל לשווק את הבורסה ולקדם אותה לעתיד".

על העודף הרגולטורי שכנגדו יוצאות החברות הציבוריות וגופי ההשקעות אמר האוזר כי "ככל שזה נוגע לבורסה ולרשות ני"ע, הקמנו ועדת נזילות שמגבשת מסקנות שלדעתי יכולה לקחת את הבורסה למקומות חדשים. האפיק השני הוא מפת הדרכים של רשות ני"ע, שכוללת בחינה כיצד אנחנו מקלים על החברות והמשקיעים איפה שניתן מבלי לוותר על הגנה על המשקיעים. כבר אחרי החגים נגיש את חוק ההקלות לאישור ועדת הכספים, שכולל הקלות מאוד משמעותיות גם על חברות ציבוריות, כולל מדרג רגולציה, הארכת תשקיפי מדף ועוד. בנוסף לכך אנחנו שוקלים הקלות נוספות בהמשך. מדובר רק בנדבך ראשון".

שמואל האוזר ורחלי בינדמן בשיחה אחת על אחד צילום: עמית שעל

לשאלה האם לדעתו תיקון 20 לחוק החברות בנוגע לשכר הבכירים בחברות הציבוריות וגיבוש מדיניות תגמול, נשאל האוזר האם לדעתו התיקון השיג את מטרתו. "תיקון 20 נולד על רקע על העובדה לדעתי של היעדר קשר בין השכר לביצועי החברות. תיקון 20 נוצר ליצור אותו קשר. זו התכלית העיקרית שלו".

האם קביעת תקרות שכר ראויה, כפי שהציע חברת הייעוץ למוסדיים עמדה נכונה? "חברות הייעוץ צריכות לעשות עבודה ייסודית, שבודקת כל חברה והמאפיינים הייחודיים שלה, וקושרת בין הביצועים לשכר. אם הם לא יעשו אנליזה רצינית – אנחנו לא ניתן למשקיעים המוסדיים להסתמך על חברות הייעוץ. ההסתמכות של המוסדיים על חברות הייעוץ היא בעייתית אם הן לא יעשו עבודתם נאמנה, יש פה בעיה. אנחנו לא חושבים שהסתמכות עיוורת נכונה. אני חושב שבמקרה של עמדה, שקביעת שכר קבוע, בלי קשר למאפיינים ייחודיים של כל חברה, וקושר בין התגמול היא לא נכונה".

מנגד, האוזר ציין כי הרשות מוגבלת, עקב העובדה שכיום חברות הייעוץ למוסדיים, כגון אנטרופי ועמדה, אינן כפופות לפיקוח על ידי רשות ני"ע. "אנחנו פרסמנו עקרונות ראויים (Best Practice) לחברות הייעוץ, כיוון שאין לנו סמכות על חברות הייעוץ. אנחנו נורה לגופים המסודיים שהם צריכים לדאוג שחבורת הייעוץ שהם מסתמכים עליהם מאמצות את העקרונות, או שהמוסדיים לא יוכלו להסתמך עליהם. אני חושב שבעתיד נראה יותר קשר בין השכר לבין הביצועים בחברות הציבורים. כבר ראינו שהשכר בחברות הציבוריות ירד".

מה הסיכויים להגשת כתב אישום נגד נוחי דנקנר? "אנחנו ברשות, פועלים שבצד ההקלות לגופים עסקיים, אנחנו ננקוט בקו בלתי מתפשר בכל הנוגע לאכיפה החוק. לא חשוב מי האדם – כל אחד שווה בפני החוק. בכל הנוגע להגשת כתב אישום, היועץ המשפטי לממשלה לא אישר עדיין לפרסם את המלצת הרשות".

במקרה של רועי ורמוס – האם אין חשש שהתהליך מתארך יתר על המידה ונוצר עינוי דין? "אני מקבל שהרשות כל הדמן צריכה לבדוק את העצמה. באופן כללי, יש רשות חוקרת שזה אנחנו, יש פרקטיקות ויש בתי משפט. כולם זכאים למיצוי הדין לפי החוק. יחד עם זאת, בהתחשב בתהליכים שקרו בבית משפט כלכלי שהולך לצמצם משמעותי את משך התהליך. גם התהליך של אכיפה מנהלית – התהליכים הם קצרים – כולם הסתיימו בפחות משנה".