"מולכו רוצה מיליונים מקופת חפציבה, ללא פירוט ואסמכתאות"

דרישת שכר הטרחה האסטרונומית של המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, המבקש לקבל יותר מ־20 מיליון שקל תמורת שש שנות עבודה מאומצות זוכה להתקפה חריפה מצד מחזיקי האג"ח של שתיים מתוך 27 החברות המרכיבות את הקבוצה.

בחודש שעבר, וכפי שנחשף ב"כלכליסט", ביקש עו"ד מולכו מהשופט יעקב צבן לאשר לו מתווה מיוחד לחישוב שכר הטרחה שלו, ממנו עלה כי עד כה הוא גבה כבר יותר מ־20 מיליון שקל בתמורה ל־57 אלף שעות עבודה, לדבריו.

עו"ד מולכו. "המתווה פתר את מצוקת הדיור של 20 אלף איש ואשה" צילום: פטר

עו"ד מולכו טען כי במשך שנים עבדו הוא וצוות ממשרדו על התיק, וכי הם הגיעו לתוצאות טובות מאוד כשהצליחו להביא לכך שכל 4,300 רוכשי הדירות קיבלו לבסוף את דירותיהם.

אלא שמחזיקי האג"ח של חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד אינם מתרשמים מהיקף השעות שהושקעו בתיק, וטוענים שיש להתמקד במבחן התוצאה, כשלדבריהם בשתי החברות עשה עו"ד מולכו מעט מאוד יחסית לשכר שאותו הוא דורש.

לפי טענתם של מחזיקי האג"ח, מולכו חילק עד כה לנושים הרגילים של חברת ג'רוזלם גולד רק סכום זניח העומד על 1.5% מהחוב כלפיהם, ואילו בחברת חפציבה חופים הוא כלל לא הכריע עדיין בתביעות החוב שהוגשו לו, ולכן גם לא שילם לנושים אפילו אגורה אחת מהכספים המגיעים להם.

שתי ההתנגדויות שהוגשו בימים האחרונים לשופט צבן, מכוח החלטתו מהחודש שעבר שאפשרה לכל מי שרוצה להתנגד למתווה השכר לעשות זאת, מתמקדת בנתח של כ־5 מיליון שקל מתוך השכר הכולל, שאמור לפי מתווה מולכו ותחשיביו לרדת מקופתן של שתי החברות.

המבקשים, שנחשבים נושים רגילים וטוענים כי למעשה הם אלו שיממנו את שכר הטרחה, דורשים כי בקשתו של עו"ד מולכו תסולק על הסף, מאחר שלא הוגשה בהתאם לתקנות השכר ולנוהל של כונס הנכסים הרשמי.

בבקשת השכר של עו"ד מולכו הוא טען כי הוא וצוות משרדו השקיעו עד כה בתיק 57 אלף שעות עבודה, מתוכן טען מולכו כי בחפציבה חופים הוא וצוותו השקיעו 8,194 שעות עבודה, וזאת רק עד סוף שנת 2012.

לפי דרישת שכר הטרחה שהוגשה לשופט צבן, עו"ד מולכו ביקש לגבות מקופתה של חברת חפציבה חופים 2.7 מיליון שקל (כולל מע"מ), וכן החזר הוצאות בסכום של 517 אלף שקל.

השופט יעקב צבן

"אין שום פירוט או הסבר לחישוב השכר"

וזוהי תמונת המצב שמציגים מחזיקי האג"ח של חפציבה חופים: לטענתם, באמצעות עו"ד עדי פיגל, למרות חלוף השנים מולכו טרם הכריע בתביעות החוב שהגישו לו הנושים, כשהנתח של מחזיקי האג"ח בתביעות שהוגשו עומד על כ־57%. המחזיקים מפנים לתקנה 93(א) בתקנות פשיטת רגל, שבה יש הוראה ולפיה נאמן יבדוק ויכריע בתביעות חוב "בתוך 90 יום" ממועד הגשתן. מחזיקי האג"ח טוענים כי מולכו לא צירף כל פירוט של רישומי שעות העבודה שביצע ולא נתן אפילו פירוט כללי של הדברים שבוצעו. במצב דברים זה הוא מבקש למעשה לחייב את קופת החברה "במיליוני שקלים, ללא כל הסבר, פירוט ואסמכתה, וכל זאת על בסיס אמירה כללית כי אין זה 'מדע מדויק'". לטענתם, "בעל תפקיד המבקש מבית המשפט לאשר חיוב בסכום העולה על 20 מיליון שקל חייב היה לפרט, להבהיר ולצרף אסמכתאות לעצם הזכות לחיוב חפציבה חופים בשכר ביניים שכזה לטובת המנהל המיוחד, כמו גם הוצאות. אין הוא יכול לבצע מעין 'קפיצה לוגית', שבה בתחילה הוא מניח כנקודת מוצא שיש לפסוק שכר טרחה של יותר מ־20 מיליון שקל, ללא כל פירוט וללא כל אסמכתה".

מחזיקי האג"ח מוסיפים ומתייחסים לטענת מולכו שלפיה השקיע 57 אלף שעות עבודה בתיק, והם טוענים כי בתיק חפציבה חופים "לא היתה כל עבודה מורכבת".

לטענתם, אין ולא יכול להיות להם מושג אם העבודה בתיקים אחרים בקבוצת חפציבה חייבה את מולכו להשקיע יותר מ־57 אלף שעות, "אך ברור מאליו כי תיק חפציבה חופים לא חייב השקעה של יותר מ־8,100 שעות".

מולכו זכאי לפחות משליש השכר שביקש

המתנגדים מוסיפים וטוענים כי מולכו, שעד כה לא חילק דיבידנד פירוק לנושים הרגילים, מבקש לחייב כבר עכשיו את החברה בסכומי שכר הטרחה שלו. "בכל הכבוד הראוי", נטען בהודעת ההתנגדות, "וגם מבחינת הנראות, מוטב היה אם המנהל המיוחד היה פועל תחילה כדי 'לחלץ' מקופת הפירוק דיבידנד ביניים לנושים תחת שכר טרחתו הוא".

מחזיקי האג"ח מוסיפים ומתייחסים בהרחבה בתגובתם למה שהם מגדירים כ"מופרכות בקשת השכר לאור הוראות הדין, ההלכה הפסוקה והנחיות כונס הנכסים הרשמי".

הם טוענים כי בחינה של כל אלו מגלה עד כמה דרישת השכר מופרכת, תמוהה, לקונית ומחייבת סילוק על הסף, ומפנים לשורה של הוראות שנקבעו על ידי הכונס הרשמי או בפסיקה, ובהן הצורך לקזז שכר טרחה של יועצים משכר טרחת בעל התפקיד - כשהם מתייחסים לכך שמולכו ביקש, נוסף לשכרו שלו, לשלם למשרד רואי החשבון פריידקס שליווה אותו 5.97 מיליון שקל נוספים בטענה שעבדו 29 אלף שעות, מבלי שקיזז סכומים אלו משכרו שלו.

עוד טוענים מחזיקי האג"ח, כי גם אם יבוצע "חישוב רעיוני" של דיבידנד לנושים, בהנחה שעו"ד מולכו יחלק להם את מלוא הכספים שבקופה, הרי שלפי תקנה 8 לתקנות שכר הטרחה, "שכר מימוש", מולכו יהיה זכאי לשכר טרחה סופי של כ־674 אלף שקל, שהם פחות משליש מהסכום שהוא דורש עבור תיק חפציבה חופים. גם תחשיב זה, נטען, מבוסס על הנחה מקלה, ולפיה מולכו זכאי לשכר טרחה בגין כלל התקבולים בקופת חפציבה חופים - עובדה שאיננה מובנית מאליה.

המבקשים טוענים עוד כי התנהלותו של מולכו עד כה, ובמיוחד העיכוב בחלוקת דיבידנד והיעדר המידע לגבי סוגיות השכר, "מעלה חששות כבדים" המחייבים את בירור שכר הטרחה בטרם יאושרו מהלכים שמולכו מבקש לבצע בתיק, ובעיקר תביעה שבכוונתו להגיש. מחזיקי האג"ח מסבירים כי ככל שמולכו מצפה לקבל שכר טרחה לפי שעות בקשר לטיפול בתביעה הזו - ולא באחוזים לפי הצלחה, כפי שמקובל - "אזי הנושים רשאים כמובן להחליט כי הם מעדיפים לוותר על התביעה או להתקשר, כפי שמקובל, עם בעל תפקיד אחר שינהל את התביעה לפי אחוזים על בסיס הצלחה".

הכונס הרשמי דוד האן צילום: יאיר שגיא

צופים תספורת של 80% לפחות

מסמך התנגדות מפורט הוגש גם בתיק חפציבה ג'רוזלם גולד. בתיק זה טוענים מחזיקי האג"ח, גם כאן באמצעות עו"ד עדי פיגל, כי מולכו מבקש לחייב את קופת החברה בסכום של 2.36 מיליון שקל כשכר טרחה (כולל מע"מ) וכן הוצאות של כחצי מיליון שקל. הם מציינים כי "ליתר דיוק", הבקשה אינה לחייב את החברה, אלא את הנושים הבלתי מובטחים בלבד, שהם לבדם יישאו במלוא השכר.

לפי הנטען בתיק זה, מדובר בבקשה חסרת בסיס כלכלי והיגיון מספרי: מחזיקי האג"ח טוענים כי היקף החובות לנושים רגילים של החברה עומד על 157 מיליון שקל (ו־230 מיליון שקל לכלל הנושים), ועד היום הם קיבלו רק 1.5% מסכום תביעות החוב שאושרו, כלומר חלקו ב־3.4 מיליון שקל.

לדבריהם, בסך הכל בקופת החברה ישנם כ־23.6 מיליון שקל, כשליש מהם הועברו למולכו על ידי מחזיקי האג"ח עצמם עם הקריסה. המשמעות היא שגם אם הנושים הרגילים יקבלו את מלוא התקבולים בקופת החברה, דבר שכבר כעת ידוע שלא יקרה, הרי שהם עדיין יזכו לתספורת של יותר מ־80%.

אל מול עובדות פשוטות וברורות אלו, טוענים מחזיקי האג"ח, עומדת בקשת שכר הטרחה של מולכו. "בנסיבות אלה אין זה פלא כי בקשת המנהל המיוחד הוגשה באופן לקוני, נעדר כל פירוט ואסמכתה מתחייבים, ובניגוד מוחלט לכללים בדין ובפסיקה כמו גם להנחיות הכנ"ר".

עדי פיגל

מחזיקי האג"ח מתנגדים גם להחזר ההוצאות שביקש מולכו, שעומד על 3.4 מיליון שקל בסך הכל (ביחס לכלל החברות בקבוצה), וטוענים כי הוא לא כלל פירוט כלשהו ולא צירף כל אסמכתה "שיהיה בהן כדי להציג את אותן 'הוצאות אחרות'... המנהל המיוחד פשוט טוען בעלמא כי ישנן 'הוצאות אחרות', וכי הנושים הבלתי מובטחים של חפציבה ג'רוזלם צריכים לשאת ב־13% מהן", טוענים מחזיקי האג"ח.

"לא יעלה על הדעת שבקשה בסכום כזה תוגש ללא כל פירוט ואסמכתה, תוך שהנושים ובית המשפט מתבקשים לקבל כתורה מסיני שהיו הוצאות בסכומים אלו", נטען.

המחזיקים מתייחסים גם לעובדה שדיווחי השעות של מולכו עד לשנת 2011 התבצעו על "הערכה", ורק משנת 2012 החלו להירשם שעות העבודה בכל אחת מהחברות. עובדה זו נחשפה ב"כלכליסט" בחודש שעבר, ולפיה במשך 4.5 שנות הפירוק הראשונות מולכו וצוותו רשמו את שעות העבודה שלהם במצטבר ולא יצרו הבחנה בין כל אחת מהחברות.

החל משנת 2012, כשעו"ד מולכו כבר כנראה גיבש את מתווה שכר הטרחה המיועד, הוא החל לרשום פירוט לכל חברה בנפרד.

גם בתיק חפציבה ג'רוזלם מפקפקים מחזיקי האג"ח במספר שעות העבודה שנטען כי בוצעו.

לפי בקשת השכר של עו"ד מולכו, הוא השקיע 7,108 שעות עבודה בחברה זו עד סוף 2012, והמחזיקים טוענים כי המשמעות היא "שבמהלך תקופה של כחמש שנים, בתיק חפציבה ג'רוזלם בלבד, נוסף לעשרות חברות אחרות בקבוצה שמולכו משמש כבעל תפקיד בהן, עבד עובד בכל יום ויום במשרה מלאה". לטענתם, בתיק זה לא היתה עבודה מורכבת, וכמעט כל הכספים שבקופה התקבלו כבר ב־2008. למרות זאת, נטען, חלפו שנים ארוכות עד שחולקו להם 1.5% מהחוב כלפיהם.

לטענת מחזיקי האג"ח של חפציבה ג'רוזלם, חישוב השכר בהתאם לתקנות יעלה שמולכו זכאי ל־441 אלף שקל, כ־20% הסכום המבוקש על ידיו. עוד הם מוסיפים כי לא ברור להם מדוע מתמהמה מולכו ואינו מחלק את הכספים שנמצאים בקופה, וכי כל ניסיונותיהם לברר את הסוגיה מול מולכו לא צלחו.

הם טוענים כי אותן "שמרנות וזהירות" שבגינן נמנע מולכו מחלוקת דיבידנד משמעותי לנושים "נעלמה כלא היתה, כאשר תחת הגשת בקשה נוספת לחלוקת דיבידנד הגיש מולכו בקשה לחייב את קופת הפירוק של חפציבה ג'רוזלם ב־3 מיליון שקל שכר טרחה", סכום שגבוה משמעותית מהסכום הכולל שבו חלקו הנושים.

מולכו: "זו היתה עבודה מאומצת סביב השעון"

ממשרדו של עו"ד יצחק מולכו נמסר בתגובה: "הליך הפירוק של קבוצת חברות חפציבה הנו אחד מהליכי הפירוק הגדולים ביותר שנוהלו במדינת ישראל, אם לא הגדול שבהם. במסגרת תיק חפציבה נוהלו יותר מ־1,000 הליכים משפטיים והושקעו כ־60 אלף שעות עבודה שהתפרסו על פני 6 שנים.

"בהקשר זה הפעיל משרדו של המנהל המיוחד צוות שלם של עורכי דין, מתמחים, מזכירות וצוות תומך אחר לצורך ביצוע הליכי הפירוק, שעלותו היתה מיליוני שקלים. 'מתווה המנהל המיוחד' שהוצע על ידי עו"ד מולכו, בעצה אחת עם כונס הנכסים הרשמי דאז, גובש בעבודה מאומצת ביותר שהתנהלה סביב השעון במשך זמן רב, לנוכח היקף הבעיה, חומרתה, הסוגיות האנושיות והחברתיות הקשות והמורכבות שהתלוו אליה וההשלכות המסוכנות למשק המדינה שיכלו להתממש אלמלא אומץ המתווה כבר בשלבים מוקדמים של פעולות המנהל המיוחד.

"אימוץ ויישום המתווה פתרו למעשה את מצוקת הדיור של יותר מ־20 אלף איש ואשה ומנעו נזקים שהיו עלולים להגיע למאות מיליוני שקלים, ולמציאות שבה אלפי בני אדם היו מוצאים מחוסרי דיור... האופן בו נוהל תיק הפירוק זכה לא פעם לשבחים רבים מגורמים שונים".