הקאמבק המוצלח של שברולט אימפלה: מנהלת עם שיק עממי

לישראל יש רומן מוזר עם מכוניות אמריקאיות. פעם לא היו כאן גרמניות. גם לא יפניות. האמריקאים נתפסו ככל יכולים, והישראלים העריצו מטרים של פח. הם מחלו על איכות גימור ירודה, על התנהגות כביש מגוחכת ועל טכנולוגיה ארכאית.

ואז היפנים הגיעו. אחריהם אימצנו גם את הגרמנים. תעשיית הרכב האמריקאית איבדה את הזוהר והחלה לפלוט מכוניות שנעדרו את אחד המרכיבים הבודדים שהפך מכוניות אמריקאיות לנחשקות: הזוהר. הטכנולוגיה הארכאית ואיכות הגימור המפוקפקת נשארו, והמכוניות האמריקאיות הפכו בישראל בעשורים האחרונים לנחלתם של אלה שעדיין מעריצים את ארה"ב ומאמינים במטרים של פח.

בשברולט יודעים היטב שתהילת העבר חלפה. האימפלה הראשונה, של 1958, היתה מכונית רבת־מכר. השנייה, השלישית ואפילו הדור החמישי, שנשא על ירכיו את סמל האימפלה המזנקת, היו יצירות אמנות על גלגלים.

אחר כך הכל השתבש והדורות האחרונים של הרכב, בין אם הם יובאו לישראל ובין אם לא, נשאו את סמל האימפלה המזנקת במבוכה שלא הצליחה להסתיר עיצובים משמימים, הנדסת אנוש ירודה ואיכות נסיעה מפוקפקת. לא כך הדבר בדור העשירי.

שברולט אימפלה. מתוכננת עבור מי שאוהב לנהוג

אין סיבה להתבייש

האימפלה החדשה ענקית, אך גם נאה. מישהו בשברולט נזכר בשרירים של האימפלה המקורית וצייד את הדגם החדש במכסה מנוע גבוה וענק, בחלונות קטנים וצרים ובישבן סקסי שמודגש על ידי קו מפוסל בירכתי הרכב שמתחיל בדלתות האחוריות ומסתיים אי שם בקצה תא המטען הענק, בחיבור הפנסים האחוריים. מעל לקו המפוסל קבוע לוגו של אימפלה מזנקת, כזו שלא מתביישת. אין לה במה להתבייש.

ועוד משהו חשוב: לאימפלה יש חישוקי גלגלים ענקיים. 19 אינץ', שממלאים בתי גלגל גדולים. פעם בג'נרל מוטורס, בעלת המותג שברולט, חסכו - התקינו באימפלה חישוקים מחופי פלסטיק, כמו של מכונית יפנית זולה. לאימפלה הזו אין שום סיבה להתבייש. גם לא בחישוקים.

לא נרתעת מסיבובים

מכוניות יוקרתיות אבל צנועות המנהלים יורדים אל העם מכוניות היוקרה מושכות אש, והבכירים בוחרים במכוניות יוקרתיות עם מראה עממי תומר הדר, 2 תגובות לכתבה המלאה 

האימפלה החדשה מזיעה בדרך לאילת. בכניסה לעיר היא תסתובב בכיכר, ליד תחנת ההחלפה השוממת של בטר פלייס, ותחזור לגוש דן. אין בשביל מה לעצור באילת, חום אימים יש גם בבית.

המכונית חולפת על פני העיר הנבטית. החום בחוץ עולה. בפנים קר, נעים, אינטימי. מונחים שזרים כמעט לחלוטין למכוניות אמריקאיות.

האימפלה יודעת היטב כיצד להסוות את הגודל החיצוני, אף על פי שתא הנוסעים שלה אינו צפוף, או קטן. נהפוך הוא. אחרי שנים של תאי נוסעים ירודים במכוניות "מנהלים" אמריקאיות, זה של האימפלה מהווה הפתעה של ממש.

ניכר שאנשי ג'נרל מוטורס חשבו על קהל צעיר וציידו את האימפלה ברשימת ציוד ארוכה, המשתרעת על כמה עמודים וכוללת, בין היתר, אינספור שקעי חשמל, מערכת שמע מצוינת, עשר כריות אוויר, מערכת בקרת שמירת מרחק וכיוון חשמלי לכל דבר.

אך מה שמפתיע הוא הנדסת האנוש ואיכות הגימור. האימפלה מתוכננת עבור מי שאוהב לנהוג. המושבים מצוינים, הנדסת האנוש גבוהה וקלות התפעול של המערכות השונות ראויה לשבח.

רק חיפוי דמוי עץ בדלתות ובלוח המחוונים ומנגנון תמוה להעברת הילוכים באופן ידני, שממוקם בקצה ידית ההילוכים, מזכירים לנו שהרגלים ישנים קשה לשנות.

שברולט אימפלה מבפנים

אחרי כביש המישר מתחיל גיהינום של סיבובים. מכוניות אמריקאיות מפחדות מגיהינום הסיבובים. הן חורקות צמיגים, נאנחות וחובטות בקרקע בגחונן. אימפלה טורפת סיבובים.

זה מתחיל במנוע: שש בוכנות, 3.6 ליטרים, 305 כוחות סוס, הספק מנוע שמוכר בעיקר מהגרמניות. המנוע מתנהג כמנוע אירופי לכל דבר: אין כאן מכת כוח אמריקאית שמלווה לאחר מכן ברפיסות ושפע של רעש, אלא בגל כוח ליניארי שמתחזק עד ההגעה לקו האדום והעברת ההילוך.

התיבה עצמה טובה אך אינה מושלמת. תגובתה מעט אטית תחת עומס, אך בפועל מדובר במצב נדיר: באימפלה עדיף לשייט, אפשר גם במהירות שאינה מטורפת, כדי להפנים את העובדה שלראשונה זה זמן רב מדובר במכונית שמתנהגת כפי שמכונית מנהלים צריכה להתנהג.

האימפלה מצוידת במערכת מתלים שיודעת לספוג היטב שיבושי כביש, בלי נדנוד, בלי תחושת בחילה ותוך נטיעת ביטחון גבוה בנהג. רהיטות פעילותה של מערכת המתלים נשמרת גם כאשר קצב הנסיעה יורד והמנוע הענק מסתובב לו במהירות נמוכה ושקט ממשי משתרע בתא הנוסעים.

מפתיעה לטובה

שברולט אימפלה הפתיעה אותנו מאוד. לטובה. לראשונה זה שנים רבות שברולט מצליחה לייצר מכונית מנהלים גדולה שמתנהגת, מאובזרת ונוסעת כמו שצריך, ומהווה תמורה מצוינת לכסף.

הרושם הזה מתחזק כשנשלפת הצעת מחיר: מכונית המבחן, עם כל האבזור, עולה 250 אלף שקל. גרסה פחותת אבזור תעלה 220 אלף שקל. בהתחשב בממדיה הנדיבים של האימפלה, המשתרעת על 5.11 מטרים, מדובר בעסקה מעניינת למי שמעוניין במכונית מנהלים מפנקת.

המכשול היחיד שעשוי להפריע לאימפלה בניסיון לכבוש מחדש את לבו של הנהג הישראלי עלול להיות דווקא אותו סממן שפעם שבה את לבו: הסמל האמריקאי, שכבר לא נחשב יוקרתי במיוחד, והגודל, שכבר לא נחשב למאפיין מבוקש ברשימת הקניות של הצרכן הישראלי המודרני.

עם זאת, בימים אלה, כשבכירים במשק הנוסעים במכוניות יוקרה גרמניות סופגים ביקורת, האימפלה עשויה בהחלט להוות פתרון למי שמעוניין להמשיך לנסוע במכונית מנהלים גדולה, מאובזרת ואיכותית בלי לנקר עיניים.

שברולט אימפלה

מנוע: בנזין, נפח 3,564 סמ"ק, הספק מרבי 305 כ"ס, מומנט מרבי 36.4 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 242 קמ"ש, מגיעה ל־100 קמ"ש ב־6.8 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן: 10.8 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 7.4 ק"מ לליטר

בטיחות: 10 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 13

מחיר: 250 אלף שקל