מי אמר "ערה?" ולא קיבל

אפליקציית Tinder איור: יונתן פופר

הרגשתי מלוכלכת. למזלי הגיע הזמן לאסוף את הבנות שלי מהגן, אז כתבתי למחזרים שאני לא יכולה להמשיך ושנדבר אחר כך - ואת האחר כך מתחתי לפרק זמן לא מוגדר, עד שארגיש שצברתי מספיק חוסן כדי לחזור לגן החיות. עד אחת וחצי לפנות בוקר הטלפון שלי המשיך לצפצף בכל פעם שהגיעו הודעות חדשות שדורשות לדעת לאן נעלמתי ומה קורה, והן התחדשו בשש וחצי בבוקר.

כעבור יומיים הרגשתי בשלה, בשם המשימה העיתונאית, לקפוץ למי הזימה של טינדר. אף שאני מאמינה בעיתונות חוקרת, הפעם החלטתי שהיא תישאר וירטואלית. לא היתה לי שום כוונה להיפגש עם ילד בן 24 שרוצה לבדוק אם השמועות על בנות 40 נכונות ("השמועות חיוביות בהקשר למיטה הבעיה שגם צריך שהיא תראה טוב", כתב לי עמי - כל טעויות הכתיבה והפיסוק במקור - שחשב שאני צריכה להיות מוחמאת מכך שלמרות 16 השנים בינינו הוא מעוניין).

פיתחתי שיחות ארוכות ומעמיקות איתו, ועם רמי (39) ואיתי (33), שנמשכו כמה ימים, ועוד כמה שיחות קצרות יותר עם בני 20 ומשהו, והגעתי למסקנה שטינדר הוא זיקוק האטום שהסתובב במוחו של מארק צוקרברג כשתכנן להקים את פייסבוק: לוח מודעות אגרסיבי שבו הגביע הקדוש הוא המראה החיצוני, והשורה התחתונה היא דייט או סקס מזדמן. בטינדר אמנם מתגאים ביותר מ־100 הצעות נישואים בעקבות היכרות באפליקציה, אבל רוב הטינדרים שדיברתי איתם לא באמת חושבים שיפגשו את אשת חלומותיהם אחרי משפטי פתיחה אלמותיים כמו "סקסית!!" (תמיר, 30).

ליד טינדר, פייסבוק הוא דודה זקנה שמביכה עם נשיקות בציבור, 140 התווים של טוויטר הם טקסט של דוסטויבסקי, ואתרי היכרויות מבוססי אלגוריתמים מתקדמים הם שדכנית בחברה החרדית. טינדר שיטחה את כל אלה לאופציה בינארית דלת־תווים, שבה אנשים מתמכרים לדפדוף בערימה אינסופית של בני זוג פוטנציאליים.

**

טינדר הושקה בדיוק לפני שנה, בספטמבר 2012, והיא נחשבת האפליקציה החינמית הצומחת ביותר בארצות הברית. ההשוואה לפייסבוק בלתי נמנעת: כדי להבטיח שהיא תתפוס, המייסדים שלה השיקו אותה באוניברסיטאות ובקולג'ים שמפורסמים במסיבות שלהם, כמו אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - מקום שני בדירוג המסיבות של "פלייבוי". הם חיזרו אחרי החבר'ה הכי מקובלים ואחרי הדוגמניות הכי יפות, ובעקבותיהם הגיעו כולם.

ג'סטין מאטין, מנהל השיווק הראשי של טינדר ואחד המייסדים שלה, סיפר ל"מוסף כלכליסט" שמדי יום טינדר מייצרת יותר מ־2 מיליון התאמות או היכרויות, וכמעט 150 מיליון פעם ביום אנשים מדפדפים בתמונות של טינדרים ובוחרים אם הם רוצים להכיר אותם או לא. היוזר הממוצע משתמש בטינדר 11 פעמים ביום, בכל פעם במשך כמעט שבע דקות, כלומר 77 דקות ביום. זה המון.

האפליקציה, שמיועדת רק לסמארטפונים, פשוטה מאוד: נרשמים באמצעות פייסבוק, בוחרים משם ארבע־חמש תמונות שלך (אצל הבנים תמיד תהיה אחת בלי חולצה, אחת במסיבה עם חבר'ה ואחת ייצוגית עם סמל סטטוס), מגדירים את טווח הגילים הרצוי ואת המרחק הגיאוגרפי מהמיקום שלך. את תו האיכות טינדר לוקחת מפייסבוק. "כדי להשתמש בטינדר חייב להיות לך חשבון פייסבוק, וזה נותן לגיטימציה לגולשים ויוצר אמון, כי אתה יודע שהאדם שאתה מדבר איתו אמיתי", אומר מאטין. "אתה רוצה לדעת שהוא לא שינה את שמו או גילו, וזה (הנתונים מפייסבוק) גורם לך להרגיש בטוח".

זה מעט מוזר שפייסבוק הפכה לסטנדרט הזהב של זיהוי, דיוק ואמינות. הרי ראיתי לא מעט טינדרים ששינו את גילם ליותר מ־100 כדי שיוכלו להכיר נשים מכל גיל ללא הגבלה. מאטין אומר שהשידוך מבוסס על המידע מפייסבוק - תחומי עניין (Interests), מספר חברים וכו' - ושלאחרונה האפליקציה החלה ללמוד את ההתנהגות של המשתמש בטינדר כדי לשפר את ההמלצות שהוא מקבל. אבל לפחות במקרה שלי, ההמלצות דורשות שיפור, כי למעט איתי, שאיתו באמת חלקתי חברים ותחומי עניין (לפי פרופיל הפייסבוק שלנו), רוב השידוכים שטינדר הציעה לי היו אנשים שהמכנה המשותף היחיד שלנו היה ששנינו נושמים במרחק של 30 מייל זה מזה.

אחרי הרישום מופיע מסך שעליו ערימת תמונות של מיועדים. אפשר לראות את התמונות של הטינדר, תחומי העניין שלו בפייסבוק והפנינה שלו ב־Tagline (החביבה עליי: "תסגרי טוב את הדלת שהאושר לא יברח"), ולעשות אחת משתי פעולות שדורשות לכל היותר תיאום עין־יד: לגרור את התמונה שמאלה אם הבחור לא מוצא חן בעיניי, או ימינה אם הוא כן. אם גם אני מוצאת חן בעיניו מיד תקפוץ הודעה חגיגית, בפונט של הכרזה על אירוסים, שיש Match.

ואז אפשר להתחיל לשוחח בצ'טים. אולי זה באג רק בעברית, אבל אי אפשר לכתוב שום דבר ארוך מ־30 תווים ברצף - מה שמבטיח שהשיחה תהיה שטחית ביותר, כזו שטובה רק להעברת אינפורמציה בסיסית ותיאומים: "מה עושה לך את זה?", "הצלחת להעלות לי חיוך, נדיר", "הבנתי מחבר שכולם זורמים", "קפה אצלך? או משהו אחר" - עם מינימום סימני פיסוק ומקסימום אמוג'יז (מה שחוסך תווים ונורא מגניב). מפה קשה להאמין שמישהו ימשיך לרבנות.

את השיחות העמוקות עם הטינדרים שלי ניהלנו בוואטס־אפ או בפייסבוק. הצלחתי ללמוד עליהם קצת ואפילו לחבב אותם, אף שהעובדה שאני נשואה ולא מעוניינת בסקס לא הרשימה אותם. לא משנה כמה מפורשת הייתי, הם ראו בזה הזדמנות ולא מכשול, וניסו לשכנע אותי שאני מחפשת ריגושים מחוץ לנישואים.

הטינדרים הפעילים מכורים לסינון ערימת התמונות של בני הזוג הפוטנציאליים שמחכה להם בכל רגע על מסך הסמארטפון, ולתגמול המיידי שבעקבות הדפדוף בה: צפצוף (יש מאץ'!), צפצוף ("מהיכן את"), צפצוף (עוד מאץ'!), צפצוף ("אסלח לך אם תהיי שובבה"), צפצוף (מאץ'!), צפצוף ("התגעגעתי"). צפצוף. צפצוף. צפצוף. זה כל מה שצריך בשביל לקבל אישור שאת רלבנטית. ואם לא רוצים לצ'וטט - פשוט חוסמים את הבנאדם. הלוואי והכל היה כל כך פשוט ובינארי בחיים.

**

לאף אחד מהטינדרים שדיברתי איתם לא יצא סקס מהאפליקציה - מקסימום כמה דייטים חד־פעמיים. או לפחות זה מה שהם אמרו. אבל הם לא מפסיקים לנסות. טינדר בנתה עולם שלם סביב תרבות ה"ערה?" וההבטחה המרגשת שלה. ניזונים משמועות ומלאי תקוות, הטינדרים מחזרים בלהט משימתי אחרי כל בחורה ערה שחשבה שהם נראים לא רע. אבל נראה שעמוק בפנים גם הם יודעים שזה לא הדבר האמיתי.

מבחינה עסקית, זו המטרה העיקרית של טינדר: להיות האפטייזר של החברה־האחות שלה, Match.com, אחד מאתרי השידוכים המובילים בעולם. החברה־האם של שתיהן, IAC, שהיא פורטפוליו החברות הדיגיטלי של בארי דילר, אינה מעוניינת שטינדר תייצר הכנסות, למרות הבאזז והטראפיק העצום שלה, אלא שתייצר פלחי שוק חדשים ל־Match.com. "שירותים כמו טינדר מסגלים קבוצות חדשות של אנשים לדייטים אונליין", אמר לאחרונה מנכ"ל IAC גרגורי בלאט. "ברגע שאנשים משתמשים בטכנולוגיה כדי להיפגש עם אנשים אחרים איזשהו מחסום נשבר, ויש סיכוי גבוה שהם יעשו זאת שוב, בשירותים שבבעלותנו ושלא בבעלותנו. מובן שזה טוב יותר כשהם בבעלותנו". אחרי שבוע בחברת טינדרים, הרשו לי להציע עוד הסבר: זה לא רק ההרגל החדש שיעביר אנשים מטינדר לאתרי היכרויות אונליין, אלא גם התחושה המייאשת של נהיגה בניוטרל.

מייסד טינדר מסביר איך הופכים סטוץ לדייט

"מיקמנו על פלטפורמה סלולרית את הדרך שבה אנשים מתקשרים בחיים האמיתיים"

ג'סטין מאטין, ממייסדי טינדר, ביקר בישראל לפני כחודש לרגל בר מצווה של קרוב משפחה ("תזכירי שאנחנו יהודים"), בדיוק כשהשימוש פה בטינדר התחיל לצבור תאוצה. "ראיתי שאנשים משתמשים בזה הרבה", הוא מספר בראיון טלפוני ל"מוסף כלכליסט". "אנחנו גדלים בישראל ב־4%–5% ליום, ו־1% מהאוכלוסייה כבר משתמש בטינדר".

ג'סטין מאטין. "תזכירי שאנחנו יהודים"

זה נתון מדהים. מה הסוד? למה אנשים כל כך מתלהבים מטינדר?

"פייסבוק ואתרים אחרים התמקדו תמיד באיך לתקשר עם אנשים שאתה כבר מכיר, אבל לאנשים יש תשוקה לפגוש אנשים חדשים, וטינדר עושה את זה בדרך מאוד יעילה. ומשום ששני הצדדים צריכים לומר 'כן' זה לזה לפני שהם מתחילים לדבר, המחוזר לא מופצץ בהמון פניות, והמחזר יודע שהוא מדבר עם אדם שגם מעוניין בו. השימוש בטינדר הוא בדיוק כמו להיכנס לבית קפה, לראות מישהו, ואו שמתעניינים בו או שלא. אם תימשכי אליו תרצי לדבר איתו, לחפש תחומי עניין או חברים משותפים, תספרי לו כמה את אוהבת את ישראל, וזה יעזור לבסס אמון. אנחנו מיקמנו על פלטפורמה סלולרית את הדרך שבה אנשים מתקשרים בחיים האמיתיים. הייתי במועדון בישראל ואנשים השתמשו בטינדר בתוך המועדון כדי להכיר אנשים חדשים ולהצטרף אליהם. ככה התהליך נראה יותר בטוח ומעניין".

אתה בטח יודע שלטינדר יש מוניטין של סקס ויחסים מזדמנים.

"לא הייתי אומר את זה. אני חושב שבהתחלה אנשים אמרו את זה, אבל אחרי שהם ראו שהחברים שלהם יוצאים לדייטים ושיש להם חברים חדשים, הם קיבלו הוכחה חברתית לכך שטינדר היא הרבה יותר מזה. בכל שבוע אנחנו שומעים שלושה־ארבעה סיפורים על אנשים שהכירו בטינדר ומתארסים ומזמינים אותנו לחתונות, זה יפהפה. אולי זה נראה כך בישראל, כי טינדר חדשה יחסית, אבל אחרי זמן מסוים יתפתחו יחסים הרבה יותר רציניים. את ניסית את טינדר?", הוא שואל.

ניסיתי וזה היה יותר מדי בשבילי. הבחורים היו אגרסיביים וניסו להגיע למנה העיקרית מהר ככל האפשר.

"הבחורים בישראל ידועים כהכי אגרסיביים בעולם, הם לא צריכים מנה ראשונה לפני העיקרית", מאטין נשמע מחייך, "אבל אני מאמין שזה ישתנה. בטינדר האנשים משתקפים כפי שהם, תמיד יש כאלה שמנסים להכיר את הבחורה לפני שהם יוצאים איתה וכאלה שלא. רק שיעור מאוד קטן משתמשים בטינדר ליחסים מזדמנים".

מאטין מאמין שאחרי ההתלהבות הראשונית, השימוש בטינדר בישראל יתבגר, כפי שקרה בשאר העולם. לדבריו, 85% מהמשתמשים הראשונים בארצות הברית היו בני 18–24, והיום 40% מהמשתמשים הם בני 25–44. רבים הרחיבו את הפעילות של טינדר מעבר לדייטים, לחיפוש שותפים לדירה או למשחק טניס. "אנחנו לא אומרים לאנשים איך להשתמש בטינדר, הם משתמשים באפליקציה איך שהם רוצים, וזה החזון שלנו - גילוי חברתי (Social discovery)", הוא אומר. "לפי החזון שלנו, אנשים ישתמשו בטינדר כדי להכיר אנשים חדשים לכל מטרה, לא רק דייטינג, ואנחנו פועלים כדי שהמוצר ימשיך להתפתח בכיוון הזה".