הייאוש נעשה יותר נוח?
"דו"ח פני החברה" שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה, בהתבסס על נתוני 2011, שבשנים האחרונות הוכבד העול הכלכלי על משקי הבית בישראל. אז איך זה שלפי הדו"ח אנחנו גם יותר שבעי רצון מהחיים בכלל וממצבנו הכלכלי בפרט?
- סקר: ישראל במקום התשיעי בעולם במחירי הדירות
- יתרת המשכנתאות של משקי הבית גדלה ביוני ב-900 מיליון שקל ל-279.4 מיליארד שקל
- הגזירות על משקי הבית: תגידו להתראות לעוד אלפי שקלים בשנה
לפי הלמ"ס, 88% מהישראלים דיווחו ב־2011 שהם מרוצים מחייהם, לעומת 83% בשנת 2002.
60% היו מרוצים ממצבם הכלכלי בשנת 2011, לעומת 48% בשנת 2002. 61% דיווחו ב־2011 כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית (מזון, חשמל, טלפון וכדומה) לעומת 53% בשנת 2002.
שיעור כלל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים עלה מ־143.8 ל־1,000 איש בשנת 2000 ל־169.2 ב־2011.
בקרב ערבים חל גידול של 67% ואילו בקרב יהודים שיעור זה עלה ב־22%. בעשור האחרון, הסיבה העיקרית לפניות לשירותי הרווחה היא "תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער".
הנזקקות השנייה בשכיחותה לאורך השנים היא "עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה", והנזקקות השלישית בשכיחותה היא "זיקנה".
בעוד שבשנים 2000 עד 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב־12%, משנת 2007 ועד 2012 עלו מחירי הדירות ב־72%. שיעור
העלייה השנתי הגבוה ביותר היה 21% וזאת במהלך התקופה שבין מרץ 2009 למרץ 2010. הסיבות לשינוי במחירי הדיור רבות וחלקן קשורות לסוגיות של היצע וביקוש. הגידול באוכלוסיה גורם לביקוש לדיור מצד משקי הבית החדשים, בעוד שההיצע מוגבל מבחינת זמינות הקרקעות וגורמי הייצור.
על אף העלייה המתמדת במחירי הדיור, הישראלים ממשיכים במירוץ לדירה בבעלותם. בשנות ה־50 של המאה הקודמת רוב משקי הבית (57%) גרו בדירות שכורות ויתר משקי הבית (43%) גרו בדירות בבעלותם. אך מאמצע שנות ה־50 עד לאמצע שנות ה־70 חלה עלייה ניכרת באחוז משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם, עלייה זו הסתיימה בכך של־71% ממשקי הבית היתה דירה בבעלותם. מאז שנות ה־70 ועד היום שיעור זה כמעט ולא השתנה.