חשיפת כלכליסט
וינשטיין: "יש לפרק את קרן ההטבות של עובדי חברת החשמל"
חברת החשמל הפרישה במשך שנים 20 מיליון שקל בחודש לקרן סודית למימון מענקים, מתנות וחשמל חינם לעובדים. היועמ"ש לביהמ"ש: יש להעביר חלק מהכספים לחברה משום שהם אינם שייכים לעובדים
חזית חדשה של המדינה מול ועד עובדי חברת החשמל: היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הודיע לבית המשפט כי הוא תומך בפירוק קרן הנאמנות הסודית של עובדי חברת החשמל כך שחלק הארי מתוך נכסיה, שעומדים על כ־1.65 מיליארד שקל, יוחזרו לחברת החשמל לשימוש שוטף. "על החברה לא חלה מלכתחילה חובה להפקיד את הכספים", כותב וינשטיין, "ומשיצרה את חשבון הנאמנות והפקידה בו כספים לאורך שנים, היא רשאית למשוך את הכספים כעת".
- עובדי חברת החשמל דורשים 120 אלף שקל מענק
- בלעדי ל"כלכליסט": ועד עובדי חברת החשמל מסכים למימון ההטבות מכספי העובדים
תגובת ויינשטיין שהגיעה לידי "כלכליסט" הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) במסגרת עתירה שהגישה חברת הנאמנות מזרחי־טפחות נגד חברת החשמל בעקבות דרישתה למשוך כספים מהקופה. מזרחי־טפחות משמש כנאמן לקרן שהקימו עובדי חברת החשמל בתחילת העשור הקודם, בה הפקידה החברה 20 מיליון שקל מדי חודש עבור "רכיבים בלתי קצבתיים" מהם נהנים העובדים. מדובר בהטבות שכר שאינן מקבלות ביטוי בקצבת הגימלאים או בהפרשות העובדים הקיימים, כגון מענקי ותק, מתנות לחגים או מועדים אחרים, כמו גם גילום המס של הטבת "חשמל חינם" ממנה נהנים עובדי חברת החשמל וגמלאיה.
היועמ"ש סבור שלפחות חלק מהכספים ששוכבים בקרן צריכים לחזור לחברה משום שהם אינם משמשים להבטחת קצבה. הוא סבור שיש למשוך מהקרן את כל הכספים, להעביר את החלקים שנועדו לקצבה לקופה המרכזית ואת אלה שאינם להשיב לחברה לשימושיה. בכך, בעצם, הוא מציע לחסל סופית את הקרן.
הקרן הפכה מיותרת ב־2005
הסיבות להקמת קרן הנאמנות, אליה החברה הפרישה במקור כספים כדי לשמור על הזכויות הפנסיוניות של העובדים, נעוצות אי שם בשנות ה־70. באותם ימים התברר שהעתודה הכספית שצברה חברת החשמל לכיסוי מחויבותה לפנסיה ופיצויים לעובדים עשויה שלא להספיק. בשורה של הסכמים שנחתמו מאז הוחלט להקים קרן נאמנות אליה יוזרמו כספים על מנת שהזכויות יישמרו במקרה והחברה תיסגר. אלא שבשנת 2005 הוקמה קופה מרכזית שאליה החלה החברה להזרים את כספי הפיצויים לעובדים, דבר שייתר את הצורך בהזרמת כספים לקרן הנאמנות. באותה עת שכבו בקרן 650 מיליון שקל.
הגרסאות איך ומדוע חלוקות, אולם העובדה היא שהחברה המשיכה להזרים כספים לקרן שבה לכאורה לא היה עוד צורך גם אחרי 2005, במקביל להפרשות פנסיוניות לקופה המרכזית. על פי היועמ"ש, "בפברואר 2006 החליט מנכ"ל החברה דאז יעקב רוזן להפקיד לחשבון הנאמנות סכום של 20 מיליון שקל מידי חודש זאת בלא אישור הדירקטוריון".
היועמ"ש הוסיף כי "לא נמצאה החלטת דירקטוריון על השארת הכספים בחשבון הנאמנות וייעוד כספים אלו עבור תשלום לרכיבים קצבתיים".
לא ניסיון המשיכה הראשון
באוקטובר 2012 חקר מבקר המדינה את הנושא וגילה שהפקדת הכספים החלה בשנת 2000 וכי צבירת הכספים וסכומם לא דווחו בדו"חות חברת החשמל. ב־2005 הוקמה קופת הפנסיה המרכזית של עובדי החברה, אולם הוועד פיצל את ההפקדות אליה כך שאותם "רכיבים בלתי קצבתיים" ימשיכו לזרום לקרן הסודית. בוועד חברת החשמל טענו אז שהם קיבלו הוראה בעל פה ממשרד האוצר לעשות כך, אולם מבקר המדינה לא מצא לכך תימוכין ואף חשף כי עובדי החברה מעולם לא מימנו את המתנות לעובדים מכספי הקרן. המבקר כינה את התופעה "שיטת מצליח".
מדינת ישראל, כמו גם דירקטוריון חברת החשמל, ניסו כמה פעמים בעבר למשוך את הכסף שהופקד בקרן ולהשתמש בו לטובת הוצאות החברה, אולם המהלך נחסם פעם אחר פעם בין אם על ידי עובדי החברה, ההסתדרות או הנאמן עצמו.
המדינה לא ויתרה וקבעה ב־2009 שיש להוציא את הכספים מהקרן לאלתר, כאשר הקרן התנפחה למצב בו היא הכילה יותר מ־2 מיליארד שקל. באותה שנה, לאחר שצוות רגולטורים בחן את הנושא הופסקו ההפקדות לקרן אך הכספים נותרו בה.
המאבק על הוצאת הכספים מהקרן הסודית הגיע לשיאו במהלך 2012 כאשר חברת החשמל נאצלה להמיר את סל הדלקים שלה מגז טבעי לסולר, חומר שיקר פי חמישה בעלויות ליחידת אנרגיה.
הסיבה למעבר לסולר נכפתה על חברת החשמל ונעוצה בהיעלמות הגז המצרי מסל הדלקים של החברה ומנהליה הזדקקו להרבה כסף, ומהר, כדי לממן רכישת סולר. לפי דו"חות החברה עלות הדלקים שלה ב־2012 הסתכמה ב־20 מיליארד שקל, זאת לעומת רק 13 מיליארד שקל ב־2011. לפי הערכות, חברת החשמל ביקשה לקחת את מאות מיליוני השקלים הנמצאים בקרן ולהשקיע אותם ברכישת דלקים ובתפעול המערכת הארצית.
במרץ האחרון הורה בית הדין האזורי בחיפה למשוך כ־600 מיליון שקל מתוכה כדי לממן דלקים לחברת החשמל. זו היתה הפעם האחרונה שמישהו נגע בכסף.
כסף שיכול לממן דלקים
במחירי 2012, כל מיליארד שקל הם שווי ערך לתמחור של כ־4% בתעריף החשמל. מאחר ומאוגוסט 2011 ועד היום תעריף החשמל זינק ביותר מ־32%, שימוש בכספי הקרן הסודית לטובת רכישת דלקים היה מונע חלק מההתייקרות ומשפר את מצבה התזרימי של חברת החשמל.
בהתאם לכך, במאי האחרון כאשר רשות החשמל ייקרה את תעריף החשמל הכללי בכ־6.5% היא קבעה בהחלטתה שלא ייתכן שהציבור נאלץ לממן דלקים לחברת החשמל בעוד העובדים צוברים לעצמם "כסף בצד" שיכול לסייע לחברה. לפיכך, ביוני האחרון בוצע ניסיון נוסף למשיכת הכספים בשעה שדירקטוריון חברת החשמל העביר החלטה שיש לרוקן את הקופה. גם ניסיון זה נחסם על ידי נאמן הקופה, בנק מזרחי טפחות, שמתמהמה בביצוע ההחלטה משתי סיבות - הראשונה משפטית תחת הטענה שאין לו סמכות לעשות זאת, והשנייה ניהולית כיוון שעם ביצוע המהלך הבנק יפסיד ניהול של 1.65 מיליארד שקל לרבות עמלות נלוות.
למרות ההתנגדויות, היועמ"ש טוען כאמור כי "יש לאשר את בקשת חברת החשמל ולהורות לנאמן לפעול בהתאם להנחיותה להעביר את הכספים שנצברו בחשבון הנאמנות".
לעמדת היועמ"ש, גם אם מקבלים את הטענות שהכספים שעברו לקרן היו בגין רכיבים שאינם מבטיחי קצבה, עדיין ישנן כספים שאין מחלוקת שיש להשיבם.
ועד העובדים נלחם על הכסף
אז מתי יעבור הכסף בפועל ומה תהיה תגובת העובדים? בית המשפט המחוזי טרם קיבל החלטה בנושא. על ההחלטה ישפיעו העובדה שיו"ר ועד עובדי חברת החשמל דוד (מיקו) צרפתי הודיע מספר פעמים בעבר שניסיון להוציא מהקופה כספים יתקל בתגובה חריפה של הוועד והעובדה שבימים אלה פועלת ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לגיבוש רפורמה בחברת החשמל שהוצאת הכספים עלולה לפגוע בפעילותה, לפוצץ את המגעים שלה מול הוועד ולהקפיא את הליך הרפורמה.
בשיחה עם "כלכליסט" מסביר צרפתי כי "יש פה השתלשלות של אירועים לגבי מספר שנים ואנחנו כארגון מעורבים ויודעים שהפנסיה מובטחת. כל הזמן דואגים שיהיו את ההפרשות הראויות. על כך אנחנו נאבקים ועל זה אנחנו הולכים לבית משפט. חוות הדעת של היועמ"ש הוגשה לקראת הדיון. לדעתי, להוציא את הכסף משם תהיה טעות גדולה ואנחנו נעשה הכל כדי שזה לא יקרה".
צרפתי מסביר שמבחינתו הפנסיה מתחלקת לרכיבים קצבתיים ורכיבים בלתי קצבתיים. "אתה מוכן לישון בשקט כשיש מישהו שאתה חושב שמחר הוא הולך הביתה? הרי מדובר בחברה בבעיה פיננסית שאמורה לעבור רפורמה ואני לא יודע מה יהיה אחרי זה. תראה מה קרה ב"מעריב" או בביקור חולים - היו שם אנשים שלא היה אכפת להם מהפנסיה או שהם לא היו ערניים. אם אתה מוכן שזה יקרה לך אז יופי, אבל אני לא מוכן. תבין, הבעיה הכי גדולה זה הפנסיה, והדור הצעיר יושב בשקט ולא עושה עם זה כלום. אם יש מישהו שמנסה לעשות על זה מאבק עבור העובדים שלו אז גם אליו באים בטענות".