דו"ח המבקר
פארקי התעשייה בפריפריה: השקעה מבוזבזת תחת לחצי פוליטיקה מקומית
מבקר המדינה מצא כי הליך הקמת פאריק תעשייה במשרד הכלכלה מתבצע ללא תוכנית ארצית, ללא הגדרת מדדים להצלחה של פארקים, וללא בחינה כלשהי של עלות-תועלת
מבקר המדינה בחן את פעילות הקמת פארקי התעשייה בפריפריה, ומצא שלמרות שהפעילות תוקצבה ב-200-150 מיליון שקל בשנה – השקעות העתק לא הבטיחו הצלחה, וכיום מספר פארקים כשלו לחלוטין, אינם תורמים לשיפור מצב התעסוקה בפריפריה, וכי התהליך כולו נגוע בלחצים של פוליטיקה מקומית ומאכערים. "למשרד הכלכלה אחריות לאי-הצלחתם של אותם פארקים, ובידיו האפשרות והאחריות לעשות כל מאמץ כדי להביאם לידי שגשוג".
מבקר המדינה כותב כי כל הליך הקמת פאריק תעשייה במשרד הכלכלה מתבצע ללא תוכנית ארצית, ללא הגדרת מדדים להצלחה של פארקים, וללא בחינה כלשהי של עלות-תועלת (עוד ביוני 2010 העיר על כך מבקר הפנים של המשרד, אבל לא קרה דבר בעקבות ההערה). כמו כן מציין המבקר כי המשרד לא טורח לבדוק האם הקמת הפארקים אכן משפרת את מצב התעסוקה בפריפריה. כמו כן, בידי המשרד אין כלל מידע לגבי היקף הכספים שהושקעו בכל אחד מהפארקים, כמו גם על אופי העסקים בפארקים.
המבקר מעיר עוד, כי כחלק מהניסיונות לעידוד פארקים בפריפריה ניתנות קרקעות בפטור ממכרז להקמת מפעלים – אלא שקרקעות אלה משמשות לפעמים לייעודים אחרים, וניסיונות המדינה למגר את התופעה לא מצליחים.
שר הכלכלה נפתלי בנט צילום: עמית שעל עוד עולה מהביקורת, כי עוד בשנת 2000 הגיע למשרדי האוצר והכלכלה מחקר שטען כי בשנת 2020 יווצר מחסור בקרקעות לתעשייה. למרות זאת, 12 שנים לאחר מכן, לא בוצעה עבודת תכנון ארצית להקצאת שטחים לתעשייה. כמו כן, התאחדות התעשיינים פנו אל המבקר ואמרו כי יש לתכנן אזורי תעשייה כך שיהיו נגישים לתשתיות תחבורה, גז טבעי וכדומה – ועל כך ענו למבקר במשרד הכלכלה כי "תחום התכנון המרחבי הוקם במשרד הכלכלה לפני כשנתיים ותחומים מסוימים בו עדיין בבנייה".
עוד חושף המבקר כי קיימת תופעת מאכערים נרחבת בכל הקשור לפניית יזמים למשרד לקבלת הטבות. המבקר כותב כי " בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי במקרים שונים היזמים נעזרים ביועצים פרטיים (המכונים גם "מאכערים") כדי לקבל מהם סיוע בהליכי הפנייה. סיוע זה, תמורת תשלום המגיע לעתים עד עשרות אלפי שקלים, מזרז את ההליכים במשרד הכלכלה. מעורבותם של חלק מהיועצים כה רבה עד שהם נמצאים דרך שגרה במשרד הכלכלה ואפילו משתתפים בדיוני המשרד בנוגע לבקשות שבטיפולם".
המבקר מתייחס גם לפיתוח פארק התעשייה נע"ם בנתיבות, וכותב כי למרות שעבודות הפיתוח הפארק החלו לפני 17 שנים, והמדינה השקיעה עד כה כ-100 מיליון שקל בעבודות הפיתוח, רק מפעל אחד החל לפעול בפארק באופן חלקי. כמו כן מציין המבקר כי פתרון טיהור השפכים בפארק לא הושלם.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה:
משרד הכלכלה הינו המשרד האמון על מדיניות, תכנון ופיתוח תעשייתי בישראל. המשרד רואה חשיבות רבה בהליכי התכנון והבנייה המרחביים והתשתיתיים ופועל לגיבוש מדיניות תכנון תעשייתי ברמה לאומית ככלל ובפריפריה בפרט. כמשרד האחראי על הפיתוח ותכנון מדיניות תעשייתית, פועל המשרד לייצוג גם בוועדות התכנון המחוזיות. בימים אלו יוזם ופועל המשרד בתכנון תכניות בניין עירוניות (תב"ע) באזורי תעשייה בפריפריה ולמיפוי הביקוש וההיצע הקיים והעתידי לשימושי קרקע לתעשייה במטרה לספק מענה ראוי. פעילות זו, נעשית, תוך שיתוף פעולה עם גורמי ממשלה, רשויות ומינהלות אזורי תעשייה. כמו כן, פועל משרד הכלכלה לגיבוש פורום תכנון מרחבי משרדי, הקמת אזורי תעשייה ירוקים, חיבור מפעלים באזורי תעשייה קיימים למערכת הגז הטבעי ועידוד תעשיות תהליכיות מבוססות גז טבעי. עוד יצוין כי האפקטיביות של מדיניות וכלי הסיוע של המשרד, לקידום כלכלי וחברתי של תושבי הפריפריה, נבחנת באופן שוטף ורציף בדרכים שונות ובכפוף למטרות ויעדים ברורים. לאור הערת המבקר, ישקול משרד שינוי והתאמה של המדדים".
עוד נמסר כי: "ניהול התכנון והפיתוח של פארקי התעשייה, המצויים באחריות מינהל אז''פ, מתבצע באמצעות 6 חברות הקשורות בהסכמים ישירות עם המשרד. מינהל אז"פ מתווה את מדיניות התכנון והפיתוח, בראייה לטווח ארוך ובהתאם לביקושים העולים מהשטח והחברות הקשורות הינן גורמי הביצוע. כל ההתקשרויות נעשות במכרזים כאשר המשרד מעורב ומאשר את ההרשאות התקציביות הניתנות לחברות בגין הפרויקטים. הפרויקטים מלווים ע''י מאז''פ בסיורים בשטח, בדיווחים ובדיוני סטאטוס הנערכים בקביעות".
בכל הנוגע להליכי הקצאת קרקע, נמסר ממשרד הכלכלה כי זה פועל נמרצות מול מינהל מקרקעי ישראל על מנת לצמצם את מרווחי הזמן בהקצאת הקרקע ולזרז את הטיפול בבקשות שמגיעות אליו בשלב שלאחר תהליך השיווק, המתבצע ברמת הרשויות המקומיות והמינהלות התעשיתיות.
בנושא ההתמודדות עם מאכרים, נמסר: "המשרד מודע לפעילותם של מתווכים (עו''ד/רואה חשבון) שונים הנשלחים מטעם יזמים עם ייפוי כוח להסדרת בעיות כאלה או אחרות, רואה בשלילה התנהלות מול גורמים אלו ופועל לייעל ולחזק את הקשר הישיר אל מול היזם, בין השאר – באמצעות פעילות להנגשה ופישוט הפרסומים והנהלים ושיפור נראותם במטרה להביא לצמצום התופעה".
לעניין פארק נעם, נמסר: "נכון להיום, לא נותרו בשטח המתוכנן שטחים משמעותיים לשיווק לתעשייה. פארק התעשייה הינו פרויקט לאומי לחיזוק התעסוקה בפריפריה במסגרתו הושקעו משאבים ממשלתיים רבים. הרעיון להקמת פארק תעשיות נעם החל בשנת 1996 כפארק תעשיות משותף למספר רשויות מקומיות. בשנת 2006 החלה הפעלתו ושיווקו במסגרת תוכנית פיילוט כפארק תעשייה מרחבי ייחודי הזוכה להטבות. פיתוח ואיוש הפארק החל משנת 2009, בשיתוף עם התאחדות התעשיינים שסייעה במלאכת שיווק הפארק. ב-3 שנים האחרונות שווקו כ-90% משטחי התעשייה בפארק ל-20 מפעלים. עבודות הרחבה למפעל לטיפול בשפכים אמנם עכבו את קצב התנעת פעילות פארק התעשייה, אך בימים אלה ניתן לראות בשטח את הדחפורים משלימים את פיתוח הקרקע ואת מפעל טרה משלים את העברת כל פסי הייצור ממפעלו הישן בת"א וממקומות אחרים בארץ למפעל המתקדם שנבנה בנע"מ. מפעל טרה זכה במסגרת מסלול מפעלי עוגן בהטבות ייחודיות, מתוך ראית המפעל כעוגן תעסוקתי אזורי. הפרויקט זוכה להתעניינות וביקוש רב העולה על ההיצע הקיים, שעה שעל שולחן היחידות המקצועיות במשרד הכלכלה נמצאות בקשות רבות להיכלל בפרויקט".
