אגף שוק ההון התרשל באכיפה על גופי הפנסיה הרוכשים אג"ח קונצרניות

מבקר המדינה מטיל ביקורת חריפה על התנהלות אגף שוק ההון במשרד האוצר, שבראשו עמד עד לסוף אוגוסט, פרופ' עודד שריג, בכל הנוגע לאכיפה והפיקוח על גופי הפנסיה הרוכשים אג"ח קונצרניות.

יצוין כי בדיקת "כלכליסט" הזהירה שרשת הביטחון שאמורה להציל את המשקיעים מלאה חורים. גם בקריסות הבאות האג"ח שבידי הציבור יהפכו לזבל.

האגף אמון על פיקוח ואכיפה אחר גופי הפנסיה. המבקר מטיל אף חיצי ביקורת על הרגולטור המקביל לאגף, רשות ני"ע האמונה לפקח על קרנות הנאמנות שנקט אף בגישה מרוככת עוד יותר בכל הנוגע להשקעה באג"ח קונצרניות. בשורה התחתונה, דורש המבקר משלושת הרגולטורים – בנק ישראל, אגף שוק ההון במשרד האוצר ורשות ני"ע לשתף ביניהם פעולה לצמצום הפערים הרגולטורים ביניהם בנושא. זאת ברקע עליה חדשה במספר החברון שנכנסות להליכים של הסדרי חוב.

"מאז הרבעון הראשון של 2010 לא עקב האגף באופן שוטף אחר קיומן של בטוחות ואחר איכותן בהנפקות של אג"ח לא ממשלתיות, שבהן השתתפו גופים מוסדיים שבפיקוחו", כתב המבקר. "מתבקש היה כי אגף שוק ההון יעקוב אחר הביטחונות הניתנים למחזיקי האג"ח ואף ישקול לקדם פעולות נוספות שיביאו להגדלת משקל האג"ח המובטח הנרכש על ידי המשקיעים המוסדיים ולהעלאת איכות הביטחונות אך הוא לא עשה כן".

המבקר אמנם מחמיא לאגף על הצעד החשוב שעשה ביולי 2010 עת יישם את המלצות ועדת חודק לשיפור ההגנות שעל גופי הפנסיה לדרוש בעת רכישת אג"ח קונצרניות. עם זאת, הוא תוקף את האגף על כך שלא עקב מספיק כדי לוודא שגופי הפנסיה דורשים בטוחות בפועל בעת רכישת אג"ח קונצרניות.

עוד מצא המבקר כי למעלה ממחצית מהאג"ח הלא ממשלתיות ותעודות הסל האג"חיות (52%) בהיקף של 77.7 מיליארד שקל מוחזקות בידי גופי הפנסיה, שכלל לא קבעו מדיניות השקעה לעניין קיומן של בטוחות, או סדר קדימות הנשייה בעת פירעון החוב. המבקר תוקף את האגף "שלא בדק את מדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים בכל הנוגע לקיומן של בטוחות". עוד קובע המבקר "אף על פי שהיו בידיו מסמכים של מדיניות ההשקעה של גופים מוסדיים רבים, המשקיעים עשרות מיליארדי שקלים באג"ח אלו עבור ציבור העמיתים שלהם, האגף לא העיר לגופים המוסדיים שלא הגדירו מדיניות השקעות המבוססת על קיומן של בטוחות".

המבקר טוען גם כי האגף לא העיר לגופים שבחרו לפטור את עצמם מלדרוש אמות מידה פיננסיות בשעת השתתפות בהרחבת סדרת אג"ח קיימת (שלא כפופה לדרישות חודק).

למעשה, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי אגף שוק ההון ביצע בינואר 2011 בדיקה לצורך מעקב אחר יישום מסקנות חודק. מהבדיקה התברר כי היקף ההנפקות המבוצעות באמצעות הרחבת סדרה גדול מאד ולכן בפועל הנפקות רבות מבוצעות ללא התייחסות כלל לדרישות חודק.

כך, התגלה כי 16 הנפקות אג"ח, בהיקף של 2.3 מיליארד שקל נעשו בשיטה של הרחבת סדרה – דובר אז ב-58% מהיקף ההנפקות שבוצעו. עוד התברר כי חברות יכולות להמשיך ולהנפיק אג"ח באמצעות הרחבה סדרה מאותה עת בהיקף נוסף של 8.5 מיליארד שקל ובתקופה של 8.5 שנים בסך הכל. כתוצאה מהבדיקה החליט האגף לבטל את ההקלה על יישום חודק לגבי הרחבות סדרה ופרסם חוזר שדרש מגופי הפנסיה לגבש מדיניות השקעה גם לגבי הרחבות סדרה.  

עודד שריג, לשעבר המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר צילום: נועם מושקוביץ'

עם זאת, לגופים המוסדיים ניתנה אפשרות לסטות מהמדיניות לגבי הרחבת סדרה ספציפית. מבקר המדינה ביצע בדיקה של התנהלות תשעה גופי פנסיה בעת השתתפות בהרחבות סדרה. מהבדיקה עלה כי שישה גופים פטרו עצמם דרך מדיניות ההשקעה שקבעו מלדרוש אמות מידה פיננסיות בהרחבת סדרה וזאת גם לאחר יישום חוזר ההבהרה של האגף בנושא.

תגובת אגף שוק ההון באוצר

"ממצאי בדיקת שוק האג"ח הקונצרני מבהירים באופן חד משמעי כי חל שינוי מהותי, ניכר ויסודי בשוק האג"ח הקונצרני בישראל. מבחינת ההנפקות של הסדרות החדשות בשנים האחרונות, עולה כי חלק גדול מהן הונפקו בגיבוי של ביטחונות. כך למשל, במחצית 2013 פחות מ20% מההנפקות היו ללא בטחונות. איסור גורף על השקעות באג"ח ללא בטחונות עלול לפגוע בפעילות שוק ההון בכלל ובהשקעות המוסדיים והתשואה לעמיתים בפרט. כמו כן, ניהול סיכונים מושכל מתייחס בין היתר להמצאת בטחונות".