איך לבחור נגיד, עצה של הרגע האחרון
אם הישראלי לשעבר לא עולה במידותיו על הישראלי שחי בינינו – למה להעדיף אותו?
רגע לפני שראש הממשלה ושר האוצר מתכנסים שוב להכריע מי יהיה הנגיד הבא, צריך אולי לחזור על עצה בעירבון מוגבל שנכתבה כאן ואולי כבר נשכחה בחודשים שחלפו מאז החל המרוץ על הכס הקדוש.
המועמדות של ויקטור מדינה תמוהה, ולא רק בגלל גילו. הוא אמנם כיהן בתפקידים בכירים בבנק ישראל, אבל זה היה מזמן. תחשבו על זה: הוא התפטר מבנק ישראל בגלל "חילוקי דעות" עם הנגיד המיתולוגי פרופ' מיכאל ברונו בשנת 1987! מאז הוא כיהן פה ושם, התפטר מפה ומשם, אבל קשה לשכוח לו את מענק הפרישה השנוי ממחלוקת מבנק המזרחי – 13 מליון שקל. אפשר לקנות בסכום הזה הרבה חליפונים בדיוטי פרי.
מועמד, פרופ' צבי אקשטיין צילום: טל שחר בין מריו בלכר לבין צבי אקשטיין הבחירה לא פשוטה. שניהם פרופסורים. בלכר עשה את הדוקטורט בשיקגו, נקודה לטובתו אצל נתניהו, ואקשטיין הסתפק במינסוטה. אבל גם אקשטיין הראה שהוא יכול לגייס מכתבי המלצה מחברים שזכו בפרסי נובל לכלכלה. שניהם כלכלנים מוערכים עם ניסיון רחב ומגוון, מוכרים בקהילה הבינלאומית, לא כוכבים. לא בשמי שיקגו ולא בשמי דאבוס. בצד המינוסים: בלכר נבעט מכס הנגיד של ארגנטינה אחרי ששה חודשים עצבניים בבואנוס איירס. אקשטיין היה הצל החיוור לאורו של פישר בירושלים.
מועמד, פרופ' מריו בלכר צילום: בלומברג אם לבלכר הייתה עדיפות ברורה על אקשטיין בכל הפרמטרים המקצועיים ועוד קצת בקשרים הבינלאומיים ויותר מקורטוב של כריזמה – היה צריך ללכת על בלכר. אבל, במקרה שלפנינו, כשהכישורים הם פחות או יותר בתיקו, צריך לקחת בחשבון גם את יתרון הביתיות על אבק הכוכבים. אקשטיין חי כאן, מכיר מקרוב את הכלכלה הישראלית וגם את הנייד של משה גפני, צמח בבנק ישראל ועוסק באובססיביות בבעיות מבניות של המשק. בלכר לא יודע אפילו מי זה פואד.
לא צריך לפסול מועמד ישראלי לשעבר רק בגלל שבחר בקריירה בינלאומית וחי הרחק מכאן רוב חייו. אם ישראלי לשעבר, או יהודי שלא חלק איתנו את תלאותינו, הוא האיש הנכון ביותר לתפקיד ממלכתי, יש לקבל אותו בזרועות פתוחות. אבל אם הישראלי לשעבר לא עולה במידותיו על הישראלי, למה להעדיף אותו?
