אילן בן דב נגד בנק לאומי: סחטו אותי וגרמו לי נזקים של מאות מיליוני שקלים

בתגובה לתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רון ברקמן, דוד זילברבוים ואלעד חן ממשרד ברקמן וקסלר בלום ושות', טוען איש העסקים כי אין לאפשר ללאומי לממש את הערבויות, בגובה 88 מיליון שקל, שנתן לחברות טאו תשואות בשל שורה ארוכה של טעמים.

בנק לאומי, כך לפי תגובתו של בן דב הציג בפני בית המשפט רק "שבריר של העובדות הרלוונטיות" באופן שבו מי שקורא את כתב התביעה "עלול לסבור בטעות כי מדובר בתביעה סטנדרטית של בנק כנגד ערב".

אילן בן דב

"הצגת הדברים באופן הזה על ידי הבנק", מוסיף בן דב, "איננה תמימה והיא נועדה לטשטש ולהסתיר את קיומן של מחלוקות קשות בין הצדדים, את מורכבותן של מחלוקות אלה, ואת סימני השאלה הכבדים המתעוררים ביחס להתנהלות הבנק במישור יחסיו עם החברה ועם בן דב מזה שנים ארוכות".

לטענת בן דב, הבנק חשש מתביעות בעלי אגרות החוב של החברה כנגדו, שטענו כי בהסדר חובות שנחתם בשנת 2009 גרם הבנק לטאו נזקים של מאות מיליוני שקלים. בשל כך לטענתו, ניסה הבנק "להפעיל אמצעי סחיטה" כלפיו, כדי שזה ישיג הסדר עם בעלי אגרות החוב ובו פטור מתביעות שלהם כלפי הבנק.

הבנק, כך לפי התגובה, סירב במשך תקופה ארוכה לממש ניירות ערך נזילים שעמדו לרשותו כביטחונות בחשבון, למרות שהחברה הכריזה על עצמה כחדלת פירעון ולמרות שהבנק ידע כי ערך הביטחונות עלול לרדת במקביל לתפיחת החוב בשל ריביות ועמלות. סירובו של הבנק, כך נטען, נועד לנסות ולאלץ את בן דב, כמי שערב לחשבונות, להשיג הסדר ופטור מתביעות בעלי אגרות החוב כלפי הבנק. "הבנק התנה באופן פסול וסחטני", נכתב בתגובה, "את מימוש הנכסים המשועבדים לטובתו, וכן כי כל הסדר בינו ובין בן דב כערב, בכך שבן דב 'יביא לשולחן' הסדר כולל עם בעלי האג"ח ויקבל פטור מתביעות מבעלי האג"ח".

מהתגובה עולה עוד כי במסגרת מגעים שנוהלו בעבר בינו ובין הבנק להסדר, הסכים למעשה לאומי להעמיד את חובו על סכום של 25 מיליון שקל בלבד. אך כשבן דב לא הצליח להגיע להסכם עם בעלי האג"ח, הגיש הבנק תביעה על סכום מופרך כדי להלך עליו אימים.

בנוסף טוען בן דב, כי כאשר הוחתם על אחת מן הערבויות הוא נפל קורבן למעשה הונאה של פקידי הבנק, אשר העבירו לאותו חשבון בו הועמדה הערבות נכסים שהיו אמורים לשמש כבטוחה לאותו חשבון בלבד, אך בה בעת החתימו פקידי הבנק את אנשי החברה על ניירות לא מתאימים, הסותרים את ההסכמות שבין הצדדים ואף סותרים את החלטות ודיווחי החברה הציבורית.

ביולי האחרון הגיש הבנק תביעה על סכום של 88 מיליון שקל נגד בן דב כמי שערב לחובותיה של חברת טאו שבשליטתו (כיום בפירוק זמני). במקביל הגיש הבנק לבית המשפט בקשה למינוי כונס נכסים קבוע על נכסי חברת א. בן דב השקעות המצויה בשליטתו של בן דב.

לפי תביעת לאומי, במאי 2005 ובפברואר 2010 חתם בן דב על כתבי ערבות מתמדת להבטחת חובותיה והתחייבויותיה של טאו שניהלה את חשבונותיה בסניף המרכזי של הבנק בתל אביב. כבטוחה לפרעון הערבויות של בן דב, חתמה א. בן דב השקעות שבשליטתו על אגרת חוב בה שיעבדה לטובת הבנק את זכויותיה בחשבון פיקדון ניירות ערך בסניף המרכזי. שווי הזכויות, לפי הבנק, מסתכם ב-24 מיליון שקל. באוגוסט אשתקד, טוען הבנק, הוא דרש מבן דב לפרוע את חובו שנוצרו מאותן ערבויות כשלדבריו בן דב טען בפניו כי תחילה עליו להיפרע מנכסי טאו המשועבדים בטרם ייפרע ממנו.

עוד נטען בתביעה כי התנהלותו של בן דב מלמדת כי הוא מנסה להתנער מהתחייבויותיו על פי הערבויות ולמרות פניותיו של הבנק אליו, עד למועד הגשת התביעה הוא לא פרע את חובו בגין ערבויותיו.

מבנק לאומי נמסר: "נענה לטענותיו המוגחכות בבית המשפט".