הירושה של פישר

כאשר הנגידה החדשה תיכנס ללשכתה החדשה, 20 מטר בלבד מלשכתה הנוכחית בקומה השביעית של בניין בנק ישראל בירושלים, היא תמצא בה שולחן עמוס משימות. עם חלק מהן יהיה עליה להתמודד כבר בימיה הראשונים בתפקיד, ואף אחד בגבעת רם לא חולם להעניק לה 100 ימי חסד או אפילו חלק זעום מהם.

הנושא הדחוף ביותר שעמו יהיה עליה להתמודד הוא איוש מחדש של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שנותרה ללא שניים מתוך שלושת הנציגים מקרב אנשי הבנק. הוועדה, המונה שישה חברים - מהם שלושה מקרב הבנק ושלושה נציגים חיצוניים - מרכזת כיום למעשה את כל הסמכויות שהוענקו לפני הקמתה לבחירת נגיד. במקביל יהיה על הנגידה למנות משנה, שהוא על פי חוק הנציג השני של בנק ישראל בוועדה.

הנגידה תצטרך להמשיך להתמודד עם מגוון הנושאים שהעסיקו את הנגיד היוצא ואת בנק ישראל בשנים האחרונות: שמירה על האינפלציה, תמיכה בצמיחת המשק, התמודדות עם העלייה הנמשכת במחירי הדירות, ושמירה על היציבות הפיננסית ושער החליפין.

אמנון אטד

סטנלי פישר וקרנית פלוג. אין אפילו יום של חסד צילום: ששון תירם

יעד האינפלציה: לדאוג לשמור על יציבות

האינפלציה לא צפויה להטריד את הנגידה החדשה

חוק בנק ישראל החדש שנכנס לתוקף ביוני 2010 לא מותיר ספק באשר למטרתו החשובה ביותר של הבנק - "לשמור על יציבות מחירים, וזאת כמטרה מרכזית". יציבות מחירים מוגדרת במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, כעליית מחירים שנתית בטווח שבין 1% ל־3%. את יעד האינפלציה השנתי בארץ קובעת הממשלה, ובנק ישראל הוא שמופקד על העמידה בו.

דווקא בתחום האחריות המרכזי שלו מצבו של בנק ישראל טוב כיום במיוחד. האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, מסתכמת כעת ב־1.3%, ומצויה סמוך מאוד ליעד המינימלי שקבעה הממשלה. האינפלציה הצפויה ל־12 החודשים הבאים גבוהה יותר ומסתכמת כיום ב־1.9%.

במציאות זו עדיין יש לנגידת בנק ישראל החדשה מרווח פעולה. הכלי העיקרי העומד לרשותה כדי לשמור על האינפלציה בתוך תחום היעד הוא הריבית. זו ירדה רק בתחילת החודש ל־1%, והצורך בהפעלתו המחודשת של הנשק יתעורר רק כאשר האינפלציה בפועל תשוב ותעלה ותתקרב אל הגבול העליון של היעד, והתפתחות כזו לא צפויה בקרוב.

העלאת הריבית מקטינה את הביקושים במשק ובדרך זו מסייעת להתמודד עם עליות מחירים לא רצויות. ביום שבו תשנה האינפלציה כיוון ותתחיל לעלות יהיה גם על הנגידה החדשה לשנות את המדיניות המוניטרית הנוכחית ולהתחיל להעלות את הריבית. ואולם, להעלאת ריבית יש גם מחיר כלכלי, וזה כבר אתגר אחר של הנגידה החדשה.

אמנון אטד

שער החליפין: לתמוך בשוק המט"ח או ביצואנים

האם מלחמת המטבעות שבה פתח פישר תימשך?

לכן בשנים האחרונות מנהל בנק ישראל מלחמה סיזיפית נגד התחזקות השקל, שבמהלכה הגדיל את יתרות המט"ח שלו לכ־90 מיליארד דולר. החזקתם גורמת לו מדי שנה הפסדים כספיים לא מבוטלים. קרנית פלוג תצטרך להחליט אם היא ממשיכה ב"מלחמת המטבעות" שבה פתח סטנלי פישר, או שהיא מפסיקה את ההתערבות במסחר במט"ח.

אמנון אטד

משמעת תקציבית: המבוגרת האחראית שתוודא כי הממשלה עומדת ביעדים

פלוג תצטרך לפקח על התקציב אף שהיא אינה אחראית לו

הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה צילום: מיקי נועם אלון

שאול אמסטרדמסקי

תחרות בבנקים: הכובע הכפול של הנגידה

להלך בין היעילות התפעולית הנמוכה לשמירה על הבנקים

מדובר באתגר לא טריוויאלי, שכן המערכת הבנקאית סובלת מיעילות תפעולית נמוכה, הנובעת בעיקר מהסכמי שכר היסטוריים שנחתמו עם ועדי העובדים. פגיעה מהירה בהכנסות עלולה לסכן את יציבות הבנקים ואת יכולתם להעניק את האשראי הדרוש לצמיחתה של הכלכלה המקומית.

המפקח על הבנקים, דודו זקן צילום: מיקי אלון

לפני כחודשיים נפל דבר בישראל כשהמפקח על הבנקים הטיל מגבלות על הבונוסים שמושכים בכיריהם. במקביל, טוב תעשה קרנית פלוג אם תקדם רפורמה להפחתה משמעותית של שכר עובדי כלל המערכת הבנקאית - מהלך שיביא להוזלת השירותים שמספקים הבנקים ויגביר את התחרות.

שניר הנדלר 

דיור ונדל"ן: המאבק בבועת הנדל"ן לא נושא פירות

הנגידה תמשיך את הניסיונות לבלום את המירוץ למשכנתא

נתונים שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר מצביעים כי נכון לסוף אוגוסט, קצב נטילת המשכנתאות השנתי נמצא בדרך לשיא של כ־52 מיליארד שקל. לשם השוואה, שיא ביצועי המשכנתאות השנתי נרשם ב־2010, אז העניקו הבנקים בישראל משכנתאות בהיקף כולל של 46.8 מיליארד שקל.

למגמה זו תרמה בעיקר מדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל הקודם פרופ' סטנלי פישר, שהביאה רבים מהמשקיעים להעדיף השקעה ברכישת דירה על פני השקעה פיננסית אחרת, ודחפה זוגות צעירים להערכה שלאור הריבית הנמוכה הם לא יתקשו בהחזר תשלומי המשכנתא.

לכן, את האפקט המשמעותי ביותר להורדת הביקוש תוכל הנגידה החדשה להשיג באמצעות העלאת הריבית. מהלך כזה יגדיל את החזרי המשכנתא החודשיים באופן שיביא לירידה בנטילת המשכנתאות, ויקשה על אלו שנטלו משכנתא בעבר לעמוד בתשלומי ההחזר לבנק, עד לרמה שבה הם אולי יצטרכו למכור את הדירה. בפועל, ההאטה בצמיחה הגלובלית תקשה על פלוג להעלות את ריבית בנק ישראל באופן שיביא לפגיעה משמעותית בביקושים.

בבנק ישראל ימשיכו לעקוב בינתיים אחר הביקושים למשכנתאות ותמהיל הסיכון במשכנתאות שמעניקים הבנקים, וימשיכו בפעולות קוסמטיות שיחזקו את יציבות הבנקים ואת יכולתם לעמוד בסיכון של הרעה משמעותית באפשרותם של משקי הבית לעמוד בהתחייבויות שנטלו - מהלך שעלול להביא בסופו של דבר לכשל בפירעון ולצניחה חדה במחירי הנדל"ן.

שניר הנדלר

תמיכה בצמיחת המשק ובתעסוקה: אין מרווח תמרון רב

הנשק שנקרא הורדת הריבית כבר כמעט מוצה עד תום

מסיבה זו בנק ישראל אינו יכול להעלות את הריבית במשק ללא גבול, כי ריבית גבוהה מדי מקטינה את הביקושים, מגדילה את עלויות היצרנים ולכן גורמת לצמצום הפעילות הכלכלית במשק.

תמונת הראי של מצב מעין זה היא הפחתת הריבית, שנועדה לסייע למשק להיחלץ ממצבים של ירידה בפעילות. אם מציאות כמו זו שהיתה לנו בשנים 2008–2009 תחזור, יהיה על הנגידה החדשה לחדש את הפחתות הריבית.

בנקודה זו יהיה לקרנית פלוג קשה הרבה יותר לפעול, כי מלאי הריבית שעומד לרשותה כעת מצומצם ביותר. ריבית בנק ישראל נמצאת היום ברמה של 1%. בשיא המשבר הגלובלי ירדה הריבית ל־0.5%, כך שהמקסימום שתוכל הנגידה החדשה לעשות בתחום זה הוא הפחתה בשיעור של 0.5% בריבית בנק ישראל.

נוסף על כך, להפחתת הריבית יש שתי תופעות לוואי לא פשוטות: הראשונה שבהן היא העובדה שהפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על ההלוואות לדיור, מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.

תופעת הלוואי השנייה היא שהפחתת הריבית הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, מקטינה את הביקושים למטבע הישראלי ופועלת בדרך זו להחלשתו. שקל חלש יותר גורם לעלייה במחירי היבוא, ובכך תורם להתגברות האינפלציה.

אמנון אטד