7 חודשי המתנה לרופא במסלול הציבורי לעומת שבוע בפרטי

רופא שצריך להמתין לו שבעה חודשים דרך המסלול הציבורי ורק שבוע דרך המסלול הפרטי, רופאים שמשתכרים 3 מיליון שקל בשנה, רופאים ש־80% ויותר מהפעילות שהם מבצעים במסגרת בית החולים הציבורי היא פעילות פרטית, מחלקות ש־20% מהפעילות הכללית שלהן נעשית באופן פרטי, ואפילו תשלום פרטי לרופאי פגים במחלקת טיפול נמרץ פגים. אלה רק חלק מהנתונים המופיעים במסמכים שהעביר באחרונה בית החולים הירושלמי שערי צדק לוועדת גרמן.

הוועדה, בראשות שרת הבריאות יעל גרמן, בוחנת בימים אלה את האפשרות להכניס את הרפואה הפרטית (השר"פ) לכל בתי החולים הציבוריים. זאת מאחר שכיום האפשרות לבחור רופא מנתח תמורת תשלום שמורה לבתי החולים הפרטיים (דוגמת אסותא) ולבתי החולים הציבוריים בירושלים (הדסה ושערי צדק). הנתונים, שחלק גדול מהם הועבר למשרד הבריאות כבר לפני שנה בעקבות דרישה תקדימית של מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו, חושפים לראשונה ברזולוציה גבוהה את היקף תופעת השר"פ ואת התרחבותה.

זמני המתנה של שבוע במקום שבעה חודשים

אחת הסיבות העיקריות לכך שהחולים בוחרים בשר"פ, על אף מחירו, היא כדי לקצר את זמן ההמתנה לניתוח, לבדיקה או לפגישת התייעצות אצל רופא מומחה. נתוני שערי צדק מגלים לראשונה עד כמה גדולים פערי ההמתנה בין המסלול הציבורי לפרטי. הפער הגדול ביותר הוא במחלקת גסטרואנטרולוגיה (טיפול במחלות של דרכי העיכול), שבה משך ההמתנה הממוצע לרופא במסלול הציבורי עומד על 111.3 ימים לעומת 10.7 ימים בלבד דרך השר"פ - פער של פי 10.4 לרעת המסלול הציבורי.

הנתונים לגבי הרופא המבוקש ביותר במחלקת גסטרו מדהימים ממש: אותו רופא (ככל הנראה מדובר במנהל המחלקה, פרופ' ערן גולדין) קיבל פי שלושה יותר מטופלים דרך מסלול השר"פ, וזמן ההמתנה לתור אצלו דרך המסלול הציבורי אורך שבעה חודשים שלמים. ובאופן פרטי דרך השר"פ? שבוע ימים בלבד.

במחלקות אחרות המצב דומה, אם כי בסדרי גודל פחותים יותר. כך למשל, משך ההמתנה הממוצע במחלקת קרדילוגיה עומד על 111.3 יום במסלול הציבורי לעומת 11 יום במסלול הפרטי, ולשיאן המחלקה תיאלצו להמתין שמונה חודשים במסלול הציבורי לעומת שלושה שבועות בשר"פ.

חדר ניתוח בבית חולים שערי צדק בירושלים צילום: מיקי נועם אלון

הרפואה הפרטית הגיעה גם לטיפול נמרץ

בשבוע שעבר סיפר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת זאב וורמברנד כיצד שערי צדק גבה 5,000 שקל בחודש (ובסך הכל 20 אלף שקל) ממשפחה שביקשה לבחור באופן פרטי את רופא הפגים במחלקת טיפול נמרץ פגים שישמור על התינוק שלהם. הסיפור גרר ביקורת על התנהלות בית החולים, אך מהמסמך שהגיש שערי צדק עולה כי זה לא המקרה היחיד - ב־2011 נרשמו לפחות עוד שני מקרים של שר"פ בטיפול נמרץ פגים.

בדעת הקהל, בחירת רופא פרטי במחלקות טיפול נמרץ נחשבת ל"דבר שלא ייעשה". זאת משום שבעת חירום, הצבת אפשרות פרטית בתשלום עלולה להפעיל לחץ פסיכולוגי לא הוגן על משפחות שנמצאות במצוקה לשלוח את היד לכיס ולשלם כל מחיר ובלבד שיקיריהן יקבלו את הטיפול הטוב ביותר. מלבד שני המקרים שנזכרו לעיל, נרשמו לפחות עוד שלוש פעמים אחרות שבהן בית החולים אפשר למשפחות לשלם באופן פרטי תמורת שירותי טיפול נמרץ - פעמיים במחלקת טיפול נמרץ כללית, ופעם אחת במחלקת טיפול נמרץ לב.

נפח הפעילות בשר"פ במחלקות השונות שנחשף במסמך מראה כי המחלקה המובילה בפעילות פרטית היא כירורגיה כללית, ו־20% מפעילותה ב־2011 נעשתה באופן פרטי. מיד אחריה מחלקת הפריה חוץ־גופית לנשים (טיפולים פוריות), עם יותר מ־17%, ואורולוגיה, עם יותר מ־14%.

הנתונים חושפים גם את היקף פעילות הניתוחיים הפרטיים של הרופאים שעובדים בשערי צדק. כך, אחד הרופאים באורולוגיה מבצע 65% מהניתוחים שלו באופן פרטי, רופא אחר במחלקת אף־אוזן־גרון מבצע יותר מ־75% מהניתוחים שלו באופן פרטי, ורופא שלישי במחלקת כירורגיה כללית ביצע ב־2011 כ־81% מהניתוחים שלו באופן פרטי. השיאן נרשם במחלקת נשים - 82% מהניתוחים שביצע היו פרטיים.

בסך הכל, כ־14% מהניתוחים בבית החולים מבוצעים באופן פרטי, והיתר מבוצעים במסלול הציבורי. 66% מהניתוחים הפרטיים נעשים דרך הביטוחים המשלים, כלומר שהחולים משלמים גם השתתפות עצמית של מאות עד אלפי שקלים.

יעל גרמן. הוועדה בראשותה בוחנת הכנסת שר"פ לכלל בתי החולים צילום: עמית שעל

רופא שמשתכר יותר מ־3 מיליון שקל בשנה

26% מקרב רופאי שערי צדק עוסקים בשר"פ. חלק מהם כבר בפנסיה, ובכל זאת מקבלים חולים באופן פרטי. הפעילות הזו משתלמת להם מאוד. הסכם החלוקה בין בית חולים לבין הרופאים הוא כזה: מכל פעולה שנעשית בשר"פ (פגישה עם חולה במרפאה או ניתוח), בית החולים לוקח לעצמו כ־21%. עוד 10% הולכים לרופא המרדים, והיתר לרופא המנתח.

על פי נתוני שערי צדק, שיאן ההכנסות משר"פ בבית החולים (לא מצוין מיהו או מאיזו מחלקה הוא) השתכר ב־2012 3.8 מיליון שקל ברוטו. זהו ממוצע של 320 אלף שקל לחודש, המהווה עלייה של 28% לעומת שכרו ב־2010. במקום השני התברג רופא שהשתכר 1.6 מיליון שקל ב־2012, ובמקום השלישי רופא שהשתכר 1.4 מיליון שקל באותה שנה. ההכנסה הממוצעת של רופא במסלול השר"פ היתה כ־230 אלף שקל בחודש ברוטו ב־2012.

בסך הכל שילמו החולים (וקופות החולים שלהם) 66 מיליון שקל על ניתוחים וייעוצים בתשלום - עלייה של 17% לעומת 2011. במחצית הראשונה של 2013 עמד סך התשלום של החולים לרופאי השר"פ על 37 מיליון שקל. הכנסות בית החולים מהשר"פ ב־2012 עמדו על 10 מיליון שקל (שהם 1% מכלל המחזור הכספי שלו).

"השר"פ אינו אידיאלי, אך הוא הרע במיעוטו"

משערי צדק נמסר: "בקרדיולוגיה עובדים 13 רופאים בכירים ובמכון הגסטרואנטרולוגי 12 וכולם מקיימים מרפאות ציבוריות בשעות היום ומרפאות פרטיות בשעות הערב. הציבור יכול לקבל תור אצל כל אחד מהם בזמן סביר אם לא יתעקש על רופא מסויים, והדבר הוכח על ידי מחקרו של פרופ' ברזיס.

"רוב מטופליו של מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי הם חולים המבוטחים בביטוח משלים. את הפעולות המסובכות והמורכבות ביותר במחלקה והדורשות מיומנות גבוהה, הוא מבצע. עם זאת הפער המצוין בפנייתך אינו מקובל על הנהלת בית החולים והיא פועלת לצמצומו.

"פרט למקרה בפגיה, שלגביו הבהירה הנהלת ביה"ח כי מדובר בטעות בשיקול הדעת של הרופא, תופעת בחירת רופא בטיפול נמרץ לא קיימת.

"השר"פ אינו מודל אידיאלי לדעת הנהלת שערי צדק ולא ברור אם יש מודל כזה שישמר את הרפואה הציבורית במיטבה, אך ההנהלה סבורה שמודל השר"פ והתנהלותו תוך פיקוח הדוק ככל האפשר, הוא בבחינת הרע במיעוטו יחסית למה שמתרחש בבתי החולים, שבהם לא נהוג שר"פ".

בתי החולים בירושלים שונים מיתר בתי החולים בארץ בכך שהם בתי חולים ציבוריים, שמונהגים בהם גם שירותי רפואה פרטיים שמאפשרים בחירת מנתח בתשלום. ביתר הארץ פעילות השר"פ מתבצעת רק בבתי חולים פרטיים דוגמת רשת אסותא