מסחטת כספים: מצלמות המהירות הניבו קנסות של 20 מיליון שקל תוך שנה וחצי
כך עולה מנתונים שהציגה עמותת אור ירוק במהלך דיון מיוחד בנושא מצלמות המהירות. האם הן באמת מונעות תאונות דרכים?
שנה וחצי בלבד חלפה מאז שהחל פרויקט הצבת מצלמות המהירות, ולמרות ש-59 מצלמות בלבד מתוך 300 מצלמות מתוכננות הוצבו, הן כבר הניבו קנסות בהיקף של 20 מיליון שקל. כך עולה מנתונים שהציגה היום עמותת אור ירוק במהלך דיון מיוחד בנושא מצלמות המהירות. על פי הצהרתו של ניצב משה אדרי, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, במקטעים בהם הוצבו מצלמות המהירות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. עם זאת, ולמרות דבריו של אדרי, נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אודות מצלמות המהירות, קבעו כי המצלמות לא הביאו כלל לירידה במהירות הנסיעה ואף גרמו לנהגים להאיץ אחרי המצלמה.
הצבתן של 300 מצלמות המהירות שתבוצע בשנים הקרובות, מחווירה ביחס ליעד שהציב בוועדה ד"ר אמיר זיו אב, לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה. לדברי זיו אב יש להציב בכבישי הארץ אלפיים מצלמות שההשקעה בהן, בסך של כחצי מיליארד שקל, "תכוסה תוך שנתיים ואולי אפילו תוך שנה".
מצלמת מהירות צילום: תומר הדר
בימים אלה, יש להדגיש, מוצבות בכבישי הארץ גם מצלמות המסוגלות לצלם את חזיתו של רכב המתקרב למצלמה ואילו בעתיד יוצבו גם מצלמות המסוגלות למדוד את פרק הזמן החולף בין מעבר של רכב בין מצלמה למצלמה.
בדיון התייחסו המשתתפים גם לעובדה שבפועל, למרות ההשקעה הניכרת במצלמות המהירות, מהירות כלל אינה מהווה אפילו אחד מחמשת הגורמים המובילים בישראל לתאונות דרכים.
ואולם, לדברי ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "הפיזיקה לא משקרת והאנרגיה של הרכב גדלה עם המהירות, הסיכון לתאונה עולה וגם חומרת הפגיעה במקרה של תאונה עולה". סופר המליץ להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית, שתפעל בשקיפות ותחשוף את המידע לציבור. עוד אמר סופר כי יש עליה בתאונות במרכזי הערים ולכן יש מקום לשקול הצבת מצלמות גם באזורי בתי ספר ובתי חולים.
