בלעדי לכלכליסט
שינוי ברפורמת חברת החשמל: 1,300 עובדים לא ייאלצו לפרוש
במתווה המקורי של הרפורמה הכוונה היתה להביא לפרישת עד 3,000 עובדים, בעוד כעת מדובר ב־1,700 בלבד. הסיבה למתווה החדש: עלויות מימון המהלך, שנאמדות במיליארדים, לא חושבו בזמנו במלואן. עדיין לא ברור איך הפרישה תמומן
ועדת יוגב, שאחראית על הרפורמה הארגונית בחברת החשמל, החלה לגבש לאחרונה מתווה הפרטה חדש למונופול הממשלתי. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שחברת החשמל תיאלץ ככל הנראה להוציא לגמלאות רק כמחצית מכוח האדם שעליו דובר ברפורמות הקודמות, כך שסך הפורשים יגיע לכ־1,700 איש במקום עד כ־3,000 במקור.
- ביה"ד: להתחיל לדון על הרפורמה בחברת החשמל בתוך כשבועיים
- עיני ולפיד ינסו להתניע מחדש את הרפורמה בחברת החשמל
- חריגות השכר בחברת החשמל: מי נותן הוראות כאן, לפיד או הפקיד?
הסיבה לגיבוש המתווה החדש נולדה בניסיון להבין כיצד לממן את עלויות הפרישה של עובדי חברת החשמל. כפי שנחשף ביוני האחרון ב"כלכליסט", אחד הרעיונות שעלו באגף התקציבים הוא לממן את הפרישה של עובדי חברת החשמל באמצעות תעריף החשמל הכללי שאמור לצנוח ב־2015 ב־20%–30% בשל השימוש ההולך וגובר בגז טבעי, דלק זול מסולר או מזוט. הכוונה היתה לצמצם ואף לבטל את הורדת התעריף כדי לממן את עלויות פרישת העובדים.
בכמה כסף מדובר? במשרדי האוצר עוד לא הגיעו למספרים הסופיים, אולם מבקר המדינה הקודם לינדנשטראוס, שבחן באמצע 2010 את כישלונות המדינה להפריט את חברת החשמל, מצא שאם יפרשו מהחברה 2,000–2,500 עובדים, שיקבלו פיצויי פרישה בשיעור של 120%, "יהיו עלויות הפרישה 3.3–4.1 מיליארד שקל, שהם כ־1.65 מיליון שקל לעובד". כך לשון המבקר.
לפי נתוני סוף 2012, כל 230–250 מיליון שקל שקולים לכדי התייקרות של 1% בתעריף החשמל. המשמעות היא שמיליארד שקל שווי ערך לכ־4% בתעריף החשמל הכללי. מאחר שעלות הפרישה של עובדי חברת החשמל נעה בין 11 מיליארד שקל (דרישות העובדים) לכ־6 מיליארד שקל (דרישות האוצר), הרעיון הכללי הוא לא להוריד את תעריף החשמל בעוד כשנה וחצי בבת אחת, אלא "בשיטת הסלמי", כך שניתן יהיה להשתמש בעודפי הגבייה כדי לצמצם את מצבת כוח האדם של החברה. לפי הערכות, צמצום מספר עובדי החברה "יחזיר את עצמו" בתוך ארבע שנים.
יוקר המחיה הכי חשוב
אולם כוונות לחוד ומציאות לחוד: שרי האוצר והאנרגיה מתנגדים למהלך גורף של ביטול הורדת תעריף החשמל, ומשתי הלשכות ניכר לחץ להוריד את יוקר המחיה עבור הציבור. בשיחות פנימיות הם מסבירים שהורדת תעריף החשמל תשרת אותם ציבורית, מה גם שמתקני התפלה ומפעלי תעשייה ישלמו פחות על חשמל - מה שיאפשר את הוזלת סל המוצרים ותעריפי המים. "אם החברה תופרט והאזרח לא ירגיש את זה בכיס, אז מה עשינו?", שואלים בלשכות.
לפיכך בוועדת יוגב, בראשות מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, החלו לבדוק בתקופה האחרונה את עלויות הפרישה של עובדי החברה ביחס למועד יציאתם בפועל לגמלאות על פי חוק. לתדהמת חברי הוועדה התגלה שחלק מהפורשים המיועדים עלולים לקבל יותר כסף כפיצויי פרישה מאשר עלות השארתם בחברה עד לגיל הפרישה הנקוב בחוק. המסקנה: חלק מהעובדים הוותיקים יקבלו פיצויי פרישה כה גבוהים שעדיף כלכלית להשאיר אותם בחברה עד פרישתם.
על פי המתווה המסתמן, הסבירות היא שעובדי החברה שעברו את גיל 60 יישארו בחברה, ואילו אלו שבטווח הגילים 50–55 יקבלו הצעת פרישה מוקדמת. בסביבת ועדת יוגב מסבירים שלמהלך עשוי להיות גם יתרון מקצועי.
דור הביניים יפרוש קודם
לפי נתוני חברת החשמל שהועברו לוועדת יוגב, כיום מועסקים אצלה כ־13 אלף איש, רובם זכו לקביעות ומועמדים לקבל הצעת פרישה מוקדמת. מפילוח קבוצות הגיל השונות עולה שבחברת החשמל מועסקים 2,237 עובדים שגילם 50–55, ואלו יהיו מועמדים ראשונים לקבלת הצעת פרישה. הסבב השני יוצע לעובדים בגילי 56–60, שמספרם נכון להיום הוא 1,675 איש. "האחרונים בתור" לקבל הצעת פרישה הם העובדים הכי ותיקים בגילי 61–67, שמספרם 1,461 איש. בהנחה שלא כל קבוצת גיל תפרוש בבת אחת (חלק מהעובדים בעלי תפקיד או מומחיות נדרשת), אזי מספר הפורשים יהיה קטן כאמור מהתוכניות המקוריות. חזרה לתוכנית המקורית תדרוש מימון ממקור חיצוני שלאוצר אין חשק - או יכולת - לממן כרגע. יצוין שהמספרים הסופיים יגיעו לשולחן המו"מ כך שוועד העובדים עלול להתנגד למתווה.