רמי לוי הביע עניין ברכישת אופיס דיפו יחד עם שותף מתחום הציוד המשרדי

חנויות אופיס דיפו ייפתחו הבוקר אחרי חמישה ימים בהם נסגרו בעקבות בקשה להקפאת הליכים שהוגשה על ידי עו"ד ישראל בכר, נאמן הרשת מטעם בית המשפט, מחשש לאי יכולתו של אבי מלכה בעלי הרשת לעמוד בהתחייבויות החברה. הרשת תחזור לפעילות תחת איש העסקים אבי שומר, מנכ"ל רשת צומת ספרים. בדיון שנערך אתמול בבית המשפט המחוזי בלוד, הוחלט, בהחלטה חריגה ויוצאת דופן, כי שומר יפעיל למשך שבעה ימים את הרשת תחת הנאמן. במהלך השבוע יבחן שומר האם הוא מעוניין לרכוש את אופיס דיפו ובאלו תנאים. ל"כלכליסט" נודע כי מי שעוד הביע עניין ברכישת הרשת הוא איש העסקים רמי לוי, יחד עם שלמה כהן, בעליה של רשת הציוד המשרדי "חנן מכשירי כתיבה". עוד נודע ל"כלכליסט", כי לוי הציב לעו"ד בכר תנאי לפיו ירכוש את הרשת רק אם יופחת שכר הדירה בקניונים למשך שנה ל־3% ממחזור המכירות.

מה דעתך על מניית רמי לוי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

עם קבלת ההחלטה מסר שומר ל"כלכליסט": "רכישת אופיס דיפו תאפשר הרחבת פעילות צומת ספרים לעולמות הפנאי. אבחן האם יש תקומה לרשת, במטרה לאפשר המשך תעסוקה ל־800 עובדיה. כבר ביציאה מהדיון נגשו אלי ספקים ואמרו שהם רוצים להמשיך לעבוד עם הרשת". עוד הוסיף שומר, כי השטחים הגדולים של חנויות אופיס דיפו, יאפשרו להוסיף לתוכה פעילויות חדשות, שאינן סינרגטיות לעולם הספרים. שומר נהנה ממוניטין של איש עסקים אמין, העומד בהתחייבויותיו הפיננסיות והוא בעל יתרון בהפעלת חנויות בקניונים כמי שכבר שוכר שם עשרות חנויות. ללוי, לעומת זאת, יתרון בשותף המגיע מעולם הציוד המשרדי, מקושר לספקים ומנהל פעילות מקבילה.

רמי לוי צילם: אוראל כהן

הדיון כיום התקיים לאחר שרק בפברואר האחרון נמכרה החברה לאבי מלכה. עיון בדיון שהתקיים ביום 11 בפברואר ובבקשות שהוגשו בתיק מגלות כי הכתובת היתה על הקיר וכי יתכן וניתן היה למנוע את הטלטלה הכפולה שהרשת עוברת.

לפעמים גם ארבעה מפקחים זה לא מספיק

לפני שמונה חודשים החליטו נאמני אופיס דיפו, עורכי הדין ישראל בכר ודוד פורר, למרות סימני האזהרה שהיו כבר אז, למכור את הרשת לקבוצה בראשות מלכה. גורמי הפיקוח הנוספים שפועלים במקביל - כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן והשופט אילן שילה – היו שותפים לעמדה שבבסיס ההחלטה והסכימו לה.

בסופו של דבר סימני האזהרה הפכו למציאות וקבוצת מלכה, לפי הנטען, לא עמדה בתשלומים. כל אדם שהיה מחליט למכור נכס לאדם אחר על אף שהוא היה מעורר בו חשדות כי הוא ייקח את הנכס ולא ישלם, היה נאלץ בסופו של דבר לשלם את המחיר ולהישאר עם חוב בידו. במקרה של אופיס דיפו אלו שקיבלו את החלטת המכירה לא ישלמו אף חוב שנוצר, ולהפך: המפרקים כבר ביקשו וקיבלו שכר טרחה מכובד של 834 אלף שקל על ששת החודשים הראשונים לפועלם; הכנ"ר גבה גם הוא לקופת המדינה את "אגרת ההשגחה" שלו בסך 166 אלף שקל, והשופט שילה? הוא יקבל את שכרו הקבוע ולצדו החסינות מכוח החוק לכל טעות בשיקול דעת שעלולה לקרות במהלך תפקידו.

אבי שומר מנכ"ל צומת ספרים. תקופת ניסיון צילום: אוראל כהן

מי שבכל זאת ישלמו את המחיר יהיו הנושים - אלו ה"ישנים" מהקפאת ההליכים הקודמת ואלו ה"חדשים" מהקפאת ההליכים הנוכחית של החברה בהנהלתה החדשה - וכן העובדים, לאחר שמאז הקפאת ההליכים הקודמת רבע מתוך 1,000 העובדים שהיו אז אבדו את עבודתם ועתידם של הנותרים לוט בערפל.

בדיקה שערך "כלכליסט" במסמכי תיק הפירוק של רשת הציוד המשרדי חושפת שורה ארוכה של שאלות שנותרות ללא מענה, ובראשן התהייה איך קורה ששלושה גורמי הפיקוח הקיימים בכל תיק שכזה - כשבמקרה ישנם אפילו ארבעה, שהרי לחברה מונו שני מפרקים ולא אחד - לא מנעו את התוצאה המביכה?

בתיקי חדלות פירעון אמור להיות פיקוח הדוק של מספר גורמים הבודקים זה את זה, אך הלכה למעשה נראה כי הם בעיקר מסתמכים זה על זה, ולא תמיד כל אחד מהם עורך בדיקות עצמאיות. כך, השופטים נוהגים לאמץ את המלצות הכנ"ר, הכנ"ר נוהג לשאוב כמעט את כל המידע שלו מהמפרקים ולגבש את דעתו על סמך נתונים שקיבל מהם, ואילו המפרקים נוהגים להסביר שכל פעולותיהם פוקחו ואושרו על ידי הכנ"ר ובית המשפט. כך נוצר מצב של ריבוי מפקחים לכאורה בעוד שבפועל אין מי שימנע מטעויות להתרחש.

עו"ד דוד פורר, נאמן אופיס דיפו. הודיע כי תמורה גבוהה כפי שמציע מלכה עדיפה על פני איתנות פיננסית, עמה ניתן להתמודד באמצעות ערבויות מתאימות - שלבסוף נדרשו בסכום נמוך מהסכום הראוי לטענת צילום: עמית שעל

"ההתנהלות של הקבוצה מאוד בעייתית"

נחזור ל־11 בפברואר האחרון, אז אושרה הצעת "א.ד החדשה" בראשות מלכה כזוכה ופעילות אופיס דיפו נמכרה תמורת 42 מיליון שקל שרובם נפרסו לתשלומים. בפועל, מי שאמורה היתה לרכוש את הרשת היתה בכלל צים סנטרס, של רני צים מייסד רשת כמעט חינם שהציע אומנם לשלם כ־4.5 מיליון שקל פחות, אך זכה לתמיכה גורפת של הנושים.

מה שהביא להוצאתה של צים מהמירוץ והפיכתו של מלכה למתמודד יחיד היתה התנגדות ביג מרכזי קניות - שהשכירה לאופיס דיפו שבעה סניפים — להמשיך ולהשכיר אותם לרשת אם צים תהיה בעליה, בשל יריבות עסקית בין שתי החברות. אלא שביג, שבבעלות יהודה ורוני נפתלי, לא רצתה במכירה לצים: "אנו עומדים על עמדתנו לגבי צים ומבקשים שהפינוי יהיה מיידי, אין לנו איתם חוזה", הודיע פרקליטם של בעלי ביג לשופט שילה. בפרוטוקול אין כל תיעוד לניסיון של השופט שילה ללחוץ על ביג לסגת מעמדתה, וגם לא התייחסות רשמית להצעות שהועלו בפניו להוציא צו שיפוטי שיחייב את ביג להשכיר את הסניפים ולא לסכל את מכירת הרשת. כפיית דייר על משכיר בעל כורחו היא אומנם מאוד לא מקובלת, אלא שבמצב של חדלות פירעון לבית המשפט יש סמכות לתת צווים מרחיקי לכת ככל שיש בהם לסייע לדעתו להצלת החברה.

במקום זה העדיפו שומרי הסף להכריז על קבוצת מלכה כזוכה, למרות כל סימני האזהרה.

והיו לא מעט סימני אזהרה כאלו. כבר בפתח הדיון הודיע המפרק עו"ד ישראל בכר שלמרות שמלכה הציע את ההצעה הגבוהה ביותר, הוא אינו תומך בה, בנימוק ש"ההתנהלות של הקבוצה מאוד בעייתית". הוא טען שיש חשד ל"איתנות פיננסית רעועה" והוסיף: "למדתי על מוסר תשלומים ירוד של קבוצת מלכה לגבי משכירים... על הפרות חוזרות ונשנות של קבוצת מלכה ברכישת ג'אמפ. חודשים ארוכים הקבוצה אינה עומדת בהסדר ואינה משלמת את התשלומים כסדרם".

המפרק השני, עו"ד פורר, הכיר בבעייתיות אך הציע לפתור אותה דרך בטחונות מתאימים: "אני בהליך של הקפאת הליכים", אמר, "מעניין אותי שהתמורה לקופה תהיה התמורה הגבוהה ביותר... לכן ההצעה הגבוהה ביותר אם יינתנו ערבויות ראויות, ערבות בנקאית של 15 מיליון שקל היא בטוחה ראויה". פרקליטו של מלכה, עו"ד עודד שטייף שמע את הדברים ואמר שמלכה מוכן "לתת ערבות אישית שתגבה את הצעתו". ערבות כזו, אגב, בסופו של דבר לא התבקשה ולכן גם לא סופקה. וגם הערבות הבנקאית שנמסרה עמדה לבסוף רק עד 10 מיליון שקל.

על אף הספקות וסימני האזהרה, בפרוטוקול הדיון אין כל תיעוד לנסיונות השופט בשלב זה להתעקש על מכירה לצים או להורות להמשיך ולנסות לאתר עוד רוכש פוטנציאלי, דרך המתנה קצרה בת מספר ימים. עו"ד בכר הודיע בהקשר זה כי "עדיין יש מתעניינים ברקע שהם לא בשלים ואף ביקשו ממני לדחות את הדיון ואני סירבתי בתוקף". בכר הוסיף כי "אם ההצעה היחידה שעומדת על הפרק היא של קבוצת מלכה, אין מנוס אלא למכור להם".

עו"ד ישראל בכר, נאמן אופיס דיפו. פירט באריכות את כל הספקות שיש לו לגבי הצעת אבי מלכה, ובכל זאת המליץ לבסוף לאשרה בנימוק שזו ההצעה היחידה שרלבנטית. הוא לא הסביר מדוע לא יעשה ניסיון לאתר רוכש חלופי צילום: צפריר אביוב

ואיפה היה הכונס הרשמי? עמדתו היתה כי "יש כאן סיכון שהוא סיכון מובן. יחד עם זאת, ככל שההצעה הזו היא ההצעה היחידה ובלתית ברירה מוסכמת על הנושים המובטחים, הכנ"ר לא יתנגד להצעה היחידה שיש". כלומר בפועל הכנ"ר לא נקט עמדה עצמאית, אלא התבסס על עמדות הבנקים והודיע ש"לא יתנגד" להצעה היחידה שישנה על הפרק. הכנ"ר הוסיף כי חשב להמליץ על צו למשך מספר חודשים בודדים לביג שיחייב אותה להשכיר סניפים לצים עד שזו תעביר את הסניפים למיקום אחר, אך טען כי צו למשך שלוש שנים "אינו סביר בעליל, לכפות על משכירה העברת ממכר בניגוד לרצונו".

לאחר דברים אלה של הכנ"ר חזר בו עו"ד בכר מהסכמתו הקודמת ואמר כי ביג "מפילה" למעשה את העסקה, והציע שבית המשפט יכפה עליה את ההשכרה לתקופה של ארבעה חודשים עד שנה.

בהחלטה שמסר השופט שילה הוא התייחס לקבוצת מלכה כ"הצעה יחידה". הוא לא הסביר מדוע לא ניתן לנסות להסדיר את השכרת הסניפים ולסלול את הדרך למכירה לצים, הוא גם לא התייחס לכל הטענות שהועלו בפניו לגבי איתנותה הפיננסית הרעועה, ואף לא נתן בהחלטתו הוראות כלשהן לגבי בטוחות שיגבו מהרוכשת. בהחלטה גם אין הסבר מדוע לא יעשה עוד ניסיון לאתר רוכשת חלופית, שהרי נטען כי ישנן עוד מתעניינות "לא בשלות". השופט שילה אישר את המכירה, ובפועל הערבות הבנקאית שנמסרה עמדה על 10 מיליון שקל ולא 15 מיליון שקל כפי שהמפרק עו"ד פורר טען שיש לדרוש. בפועל גם לא נמסרה ערבות אישית של מלכה, כפי שהוצע בדיון.

רני צים אמר אתמול ל"כלכליסט": "זו היתה פסיקה הזויה שאף אחד לא הצליח להבין, לא הבינו את המשקל של מאות עובדים שעלולים ללכת הביתה. אצלי זה לא היה קורה. אם הייתי לוקח את הרשת אז הייתי מזרים כסף ומטפח אותה. היום אני כבר עסוק בפרוייקטים אחרים ואופיס דיפו זה עסק שלא אנסה להיכנס אליו שוב. אבל כדאי שיסיקו את המסקנות."

"כמובן שלא צפינו את התוצאה הזו" אמר אתמול איתן בר זאב, מנכ"ל ביג, ל"כלכליסט": "נתתי בזמנו את הסכמתי לכל מי שפנו אלי כולל צחי פיישביין, אבי מלכה וקבוצה נוספת. היחידי שלא הסכמתי לו זה רני צים, מהסיבה המאוד פשוטה: הוא מקים מרכזים מסחריים, הוא מתחרה בי אחד לאחד, בדיוק מה שאני עושה זה מה שהוא עושה. אני הנחתי שהכוונה שלו תהיה להוציא את החנויות מהמרכזים שלי, ואני לא אתן יד לזה. לא בשביל זה משלמים לי משכורת. כמובן שלא היתה לנו כוונה לפגוע באף עובד במשק ואנחנו מצטערים שזה קרה. יכול להיות שאם היו אומרים לי אז שיש ודאות של 100% שהרשת שוב תפשוט את הרגל ושאבי מלכה לא יצליח להרים אותה מהרצפה - יכול להיות שהייתי חושב אחרת".

דוד האן, כונס הנכסים הרשמי. העדיף שלא לנקוט עמדה עצמאית משל עצמו אלא להסתמך על עמדות הבנקים בתיק והודיע כי הוא "לא יתנגד" להצעה היחידה שישנה על הפר צילום: שאול גולן

והנה, לא חלפו אפילו שבועיים וחצי מאז ההחלטה על המכירה, הסכם המכר עוד לא יצא לדרך וכבר החלו הקשיים וסימני שאלה נוספים החלו לאפוף אותו. בטרם ההסכם הוגש לאישור בית המשפט היה על הרוכשת לעמוד במספר תנאים מקדמיים. בדו"ח שהגישו המפרקים ב־5 במרץ הם כתבו כי לצד העובדה כי הסכם המכר נחתם על ידי הרוכשת היא כבר הספיקה להפר אותו "הפרות יסודיות", אך הוסיפו כי ההפרות "רופאו בתוך ימים ספורים". בין היתר נטען כי הערבות הבנקאית הומצאה באיחור של שלושה ימים ופעולות נוספות בוצעו באיחור של מספר ימים בכל פעם.

המפרקים כתבו כי הם שלחו מכתב התראה לרוכשת והזהירו אותה כי הם עלולים לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את העסקה, אלא שהם הוסיפו כי הואיל ואין הצעה רלבנטית נוספת הרי ש"אין בהפרות האמורות של הרוכשת כדי להביא לאי חתימה של הנאמנים על הסכם המכר המותנה".

המפרקים מבקשים ומקבלים את שכרם

בחודש יוני פנו המפרקים לבית המשפט וביקשו לפסוק להם שכר ביניים, בגין חצי השנה הראשונה לעבודתם. השכר שהתבקש עמד על 283 אלף שקל כ"שכר מימוש"; 424 אלף שקל כ"שכר ניהול" והכל לפני מע"מ והוצאות. בסך הכל ביקשו המפרקים 834,260 שקל (כולל מע"מ) והוצאות קבועות של 2,000 שקל לחודש. הבקשה הועברה על ידי השופטת ורדה פלאוט לקבלת עמדתו של הכנ"ר שהודיע כי הסכומים חושבו לפי התקנות ולכן הוא מסכים להם. השופטת וינברג נוטוביץ אישרה את השכר.

גם בגוף בקשת השכר ניכרים סימנים ראשונים להפרת ההסכם. במסגרת הבקשה פירטו הנאמנים את כל הפעולות שביצעו במסגרת עבודתם בתיק. בין היתר ציינו כי ההמחאה הראשונה בסכום של 1.24 מיליון שקל – נפרעה במועדה, אלא שכבר במועד פירעון התשלום השני, בחודש מאי, הם כותבים כי הרוכשת הודיעה להם שהיא עושה שימוש בסעיף בהסכם המאפשר לה לאחר עד שבעה ימי עסקים בביצוע התשלום מבלי שהדבר יהווה הפרת הסכם, והם מציינים כי בפועל קיבלו את הכסף רק עשרה ימים מאוחר יותר.

בבקשת הקפאת ההליכים החדשה נגד אופיס דיפו שהגישו המפרקים, ניכר הניסיון להתנער מהמלצתם לסגור את העסקה עם קבוצת מלכה והדברים מוצגים כאילו הונחתו עליהם על ידי השופט. כך למשל נכתב כי בית המשפט "הורה" שהרשת תמכר לאבי מלכה, וכי בית הנשפט קבע את זהות ההצעה הזוכה. הם לא כותבים כי הם חתמו על הסכם המכר מתוקף תפקידם אלא נכתב כי "בית משפט נכבד זה הורה למנהלים המיוחדים לחתום עליו". בית המשפט הוא כמובן הסמכות שמאשרת את הפעולות, אך מי שבחן את ההצעות וניהל את ההליכים הם כמובן המפרקים. באחד הדו"חות הקודמים, למשל, עוד בטרם התחילו הצרות, הנוסח היה שונה והמפרקים אז כתבו כי בית המשפט "נתן החלטה המאשרת לנאמנים לחתום על הסכם המכר".

מהכנ"ר ומדוברות בתי המשפט לא נמסרה תגובה.

מהנאמנים עו"ד דוד פורר ועו"ד ישראל בכר נמסר בתגובה כי: "כל פעולות הנאמנים בוצעו בתמיכת כונס הנכסים הרשמי ואושרו מראש על ידי בית המשפט המחוזי".