אמות המידה של שר האוצר

שר האוצר יאיר לפיד הודיע אתמול בבוקר במסיבת עיתונאים חגיגית על "רפורמה מקיפה באופן שבו ממנים דירקטורים לחברות ממשלתיות". הוא הבטיח להקים מאגר של דירקטורים מקצועיים שייבחרו בידי ועדה, להוציא את המינוי מידי השר הרלבנטי כפי שנהוג היום ובכך לסרס את תופעת מינוי המקורבים ולחסל את מפעל הג'ובים. אלא שהיוזמה הראויה מעוררת כמה סימני שאלה ובראשם האם יאיר לפיד יעמוד בעצמו בכללים החדשים שקבע?

1. איך ייתכן שמקורבים, גם ללפיד, מועמדים למשרות בדירקטוריונים?

תכירו את אלון פוטרמן, אחד הפעילים של מפלגת יש עתיד ומי שכונה בבחירות האחרונות "אלוף פיקוד דרום של יאיר לפיד". פוטרמן מועמד היום לתפקיד דירקטור בחברת אתרים, שמפתחת אתרי תיירות ומוקדי בילוי ותרבות בתל אביב ותפקידה "הקמה והפעלה של המרינה בתל אביב, לרבות מזנונים, בתי קפה ומסעדות לאורך החוף", כך על פי אתר רשות החברות הממשלתיות. ועכשיו תשאלו את עצמכם מה הופך פעיל חינוך, מוכשר ככל שיהיה, בתחילת שנות ה־30 לחייו למועמד המתאים ביותר לתפקיד דירקטור בחברה כזו מלבד שירותו הקצר אצל שר האוצר?

יאיר לפיד. כך הוא שכח את האח צילום: אוראל כהן

אחת לתקופה מפרסמת רשות החברות הממשלתיות באתר האינטרנט שלה את רשימת המועמדים לתפקיד דירקטור בחברה ממשלתית. מועמד כזה עובר ועדה לבדיקת מינויים ומתמנה לאחר שקיבל חתימה של שני שרים - שר האוצר והשר שבתחום שיפוטו נמצאת החברה הממשלתית (שיכון, תיירות, חקלאות וכו'). הוועדה לבדיקת מינויים אמנם דורשת מהמועמדים לדווח על הקשרים שלהם עם השרים, אך זיקה פוליטית של מועמד לשר או למפלגה לא מונעת ממנה לאשר את המינוי, אם היא מחליטה שלמועמד כישורים הולמים לתפקיד.

לפני שבועיים פורסמה רשימה מעודכנת של מועמדים. יאיר לפיד הוא כבר שר אוצר ותיק, ואפילו אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות שמונה על ידי לפיד ונחשב למקורבו, כבר הספיק להיכנס לתפקיד. כמה מוזר היה למצוא דווקא ברשימה הזו של דירקטורים שממש ממתינים בימים אלה לאישור, כמה שמות שייתכן ולא ממש עומדים באמות המידה שמבקש לפיד להנחיל כעת לכלל החברות הממשלתיות. כמה שמות שמעוררים שאלה ביחס למידת הנכונות של לפיד עצמו להתנתק ממפעל הג'ובים או ביחס למידת היכולת שלו למנוע מחבריו לקואליציה לדחוף מועמדים שלהם לרשימה המקצועית החדשה.

תמצאו ברשימה הזו, למשל, את אלכס ויז'ניצר, בעבר מנכ"ל מעצ ויו"ר מקורות ומי שנחשב מקורב מאוד לאביגדור ליברמן. אותו ויז'ניצר מונה ביולי האחרון ליו"ר חברת נתע שאחראית על הקמת הרכבת הקלה בתל אביב. ניחא, הלא מדובר בתפקיד שיש להיסטוריה התעסוקתית של ויז'ניצר רלבנטיות רבה לגביו. אלא שאותו ויז'ניצר מועמד היום לתפקיד נוסף בחברה ממשלתית – יו"ר הדירקטוריון בחברה העונה לשם קרן הרשב"י ומורשתו ואחראית לא פחות ולא יותר מאשר על ניהול אתר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.

ברשימה הזו תמצאו גם את אורנה דוידאי, אשה בעלת היסטוריה מפוארת של ניהול מערכות בריאות (על פי אתר רשות החברות) שמועמדת כעת לתפקיד דירקטורית במועצה לצרכנות. אותה דוידאי היתה בעבר מועמדת מטעם מפלגת שינוי לכנסת ה־17.

אורי יוגב. מקורבו של לפיד צילום: אוראל כהן

ברשימה הזו לא תמצאו, אגב, מועמדים שהציע לפיד בתחילת הקדנציה שלו וכבר נפסלו. כמו, למשל, את שמו של יאיר שולץ, בעלה של היועצת לענייני דיור של שר האוצר נעמה שולץ, שביקש כפי שנחשף ב"כלכליסט" להתמנות לדירקטור בחברת עמידר, אך שמו הוסר ברגע האחרון מרשימת המועמדים מסיבות שוועדת המינויים סירבה לחשוף.

2. למה בכלל צריך דירקטוריונים כל כך גדולים?

אחת המטרות של הקמת צוות דירקטורים מקצועי כפי שהציג אתמול שר האוצר היא גם לאייש מאות משרות שממתינות פנויות בימים אלה בחברות הממשלתיות. אלא שכאן מתעוררת השאלה האם באמת יש צורך באיוש המשרות הללו? האם גודל הדירקטוריון בחלק מן החברות הללו באמת הולם את הפעילות העסקית שבתחום אחריותן?

קחו לדוגמה את קרן הרשב"י, אותה חברה ממשלתית שמנהלת את האתר על שם רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון ושבראשה יעמוד אולי עוד מעט אותו אלכס ויז'ניצר. הדירקטוריון הפוטנציאלי של החברה הזו מונה 12 דירקטורים, אולם רק מחצית מהמשרות מאוישת בימים אלה. אותו הסטטוס בדיוק של חברת עמידר שמנהלת את נכסי הדיור הציבורי במדינת ישראל.

או קחו לדוגמה את המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בישראל, חברה שלה דירקטוריון בן 15 חברים (כל המשרות לא מאוישות), דירקטוריון גדול יותר מזה של התעשייה האווירית שמנהלת צבר הזמנות של כ־10 מיליארד דולר בשנה ונהנית מתקן של 12 דירקטורים בלבד.

בראש חברת הכפר הירוק שמנהלת מוסד חינוכי עומד דירקטוריון של תשעה חברים, ממש כמו הדירקטוריון שמנהל את חברת המים הלאומית מקורות, ממש כגודל הדירקטוריון המיועד לחברת הדיור החדשה של יאיר לפיד שאמורה להקים 150 אלף דירות חדשות בישראל בתוך עשור, כאשר שליש מהן מיועד להשכרה.

רפורמה מקיפה להסדרת הדירקטוריונים בחברות ממשלתיות לא יכולה להסתכם ב"פול" מקצועי של דירקטורים ובוועדה ציבורית. כדי לבצע רפורמה אמיתית נדרש מרשות החברות הממשלתיות למפות את כל הדירקטוריונים הממשלתיים ולבדוק האם בכל המקרים בכלל מוצדק מפעל הג'ובים המפואר הזה.

3. ולמי שכח שר האוצר לתת קרדיט בנאום שלו אתמול?

הקרדיט למהלך שהציג אתמול לפיד שייך במובנים רבים לחברה אחרת בקואליציה – מפלגת הבית היהודי. במהלך המו"מ הקואליציוני האחרון ניסה שר הכלכלה נפתלי בנט לקדם רפורמה בעלת דמיון מובהק לנוכחית, ביחס לדירקטורים בחברות הממשלתיות, כדי להשיג את אותה מטרה - לנקות דירקטוריונים של חברות ממשלתיות, להקטין את מספר מינויי המקורבים ולהוציא כוח מיד השרים. בנט הציע כי מינוי הדירקטורים יעבור לוועדה ציבורית־מקצועית, ואילו רק מינוי יו"ר יישאר לשר הממונה. הוועדה הציבורית שעליה דיבר בנט ממש כמו זו של לפיד היתה אמורה לקבוע תנאי סף לתפקיד הדירקטור ולהכין מאגר של מועמדים לתפקיד. מטעם בנט קידמו את ההצעה אייל גבאי ומשה קלוגהפט, אותו גבאי, אגב, שנהנה בעצמו ממפעל הג'ובים ומונה ליו"ר קרנות ההשתלמות של המורים והגננות לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל משרד רה"מ. השניים גיששו אצל לפיד ונתניהו, ולאחר שקיבלו מסרים חיוביים, החל צוות בראשות הראל לוקר, מנכ"ל משרד רה"מ, לבדוק את ההצעה. בצוות של לוקר היה חבר אורי יוגב, מקורבו של לפיד ומי שמונה לימים למנהל רשות החברות הממשלתיות והציג אתמול עם לפיד את הרפורמה. אז מה קרה בכל זאת? ההצעה נתקלה בהתנגדות גורמים בליכוד ובישראל ביתנו. המו"מ התארך, יש עתיד שהיה לה הכוח הפוליטי לכפות עם הבית היהודי את הרפורמה על הקואליציה המתגבשת לא עשתה שימוש בכוח הזה והרפורמה נגנזה. רק כדי שלפיד ישוב שמונה חודשים אחר מכן לגזור את הסרט ולקצור מחמאות כאילו היה מדובר ברעיון שלו מלכתחילה. לפיד הכחיש אתמול שמדובר ביוזמה של בנט, בנט מצידו דווקא אישר והשאלה שנותרה פתוחה היא האם ייתכן שבנט ויתר על הרפורמה לאחר שהבין את הנפיצות הפוליטית שלה והשאיר ללפיד לנסות ולהסביר בעצמו לפוליטיקאים מדוע הוא מבקש לנתק אותם מעטיני המינויים. ממשרד האוצר נמסר כי "מספר החברים בדירקטוריון נקבע על פי שיקולים הקשורים למורכבות החברה ופעילותה. יש חברות ממשלתיות שהרשות תפעל למזגן או לפרקן אך מדי פעם יוקמו חברות חדשות על פי הצורך, הדבר לא ישנה באופן מהותי את מספר הדירקטורים". לעניין המו"מ הקואליציוני "לא מוכרת לנו הצעה כזו". השר בנט מסר "נכון שאנו העלנו את הנושא במו"מ הקואליציוני ושזאת היתה דרישה שלנו, אנחנו שמחים שמאמצים אותה".