מתנהלים בעבר: בהסתדרות חושבים שהחוקה זה הכל

הסאגה המשפטית סביב מינויו של אבי ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות היא רק עוד סימפטום בארגון שלא יודע להתאים את עצמו למציאות החדשה. המציאות מטיחה דרישה לשקיפות ציבורית, לכריית אוזן לקולות מהשטח, ולהתנהלות שבה הראוי והצודק הוא לא פחות חשוב מהתקנון והדקויות המשפטיות.

אבל ההסתדרות מצדה מסתפקת בלענות שכל מעשיה מבוצעים לפי חוקת ההסתדרות, המאפשרת ליו"ר להמליץ על מחליפו כאשר הוא פורש.

החוקה מאפשרת מינוי כזה, אך בעתירתו לבית המשפט טוען ח"כ איתן כבל שהבעיה היא בחוקה עצמה - שבמקרה של בחירות ישירות כמו שמתקיימות לתפקיד היו"ר, ספק אם ראוי להעביר בירושה את התפקיד. בלי קשר להתאמתו של ניסנקורן, הוא לא התמודד בבחירות. כלומר אלו שהצביעו עבור עיני רצו שיכהן את כל חמש שנות הקדנציה שלו ולא שיחליפו אותו בניסנקורן.

מימין: עופר עיני ואבי ניסנקורן צילום: אוראל כהן

חוסר היכולת של ראשי ההסתדרות להבין מה הבעיה עם אופן המינוי הוא מוזר, במיוחד בשל דמותו של עיני עצמו.

הסיסמה שליוותה אותו לכל אורך שמונה שנות כהונתו היתה "בסוף זה הכל אנשים", כלומר בסופו של דבר מה שחשוב הוא לא סעיף תקנוני כזה או אחר ולא מה מותר לך ומה אסור לך, אלא היחסים האנושיים.

עיני הביא לשיא חדש את הרגישות לניואנסים קטנים של אינטליגנציה רגשית, אך לא הצליח להבין את הניואנסים הגדולים של הציבור.