הזהב הכחול: 4 סכנות בשוק החופשי מדי

מים. הנוזל מקיים חיים הזה, שאין לו תחליף וכמותו מוגבלת, עומד להפוך לכלי פיננסי בהנהגת המוסדות הפיננסיים הגדולים ויבמ. אבל עוד לפני שנגיע לסיפור הזה, צריך לחזור לסוף שנות השמונים כדי להבין מתי החברות המסחריות הבינו שמים זה כסף גדול. זה התחיל בביקבוק של מים. חברות כמו נסטלה, קוקה־קולה, פפסי ואחרות הבינו שמים בבקבוק יכולים להיות משווקים כמוצר צריכה. מובן שמדובר באבסורד צרכני. מים מבוקבקים נמכרים במחירים שנעים בין פי 240 ועד פי 10,000 ממחירי מים בברז ברחבי העולם. תלוי כמובן איזה מותג אתם שותים. בממוצע, על פי נתונים שאסף ההפינגטון פוסט באוגוסט האחרון, העלות של בקבוק חצי ליטר מים מינרליים היא אותה עלות של כל המים שאתם משתמשים בהם ביום נתון מהברז - מקלחות, בישול, הדחת אסלה, שטיפה וכביסה. אם הייתם משתמשים במים בבקבוק לכל הצרכים החודשיים, חשבון המים היה עומד על 9,000 דולר.

נשיא נסטלה פיטר ברבק. בורסת מים צילום: בלומברג

1. כולם צריכים לשלם

בנסטלה גישה למים היא לא זכות

נסטלה היא אחת מחברות ביקבוק המים הגדולות בעולם, ובעתיד היא רוצה לשחק תפקיד מרכזי בהפרטת מים עולמית. בנסטלה רוצים ליצור למים בורסה, אינדקס ומחיר גלובלי, בדיוק כמו לזהב ולנפט. נשיא החברה, פיטר ברבק, התראיין לא פעם בנוגע לנושא ואמר: "גישה למים היא לא זכות אדם בסיסית, כולם צריכים לשלם עבור המים שלהם". בחזונו ברבק רואה עולם שבו לכל אדם תהיה גישה יומית בסיסית ל־25 ליטר מים, ועל כל תוספת הוא ישלם לחברות פרטיות שיספקו מים במחיר גלובלי.

2. לממן את ההפרטה

האינדקס שיעזור למשקיע ולא לצרכן

יבמ, בשיתוף עם קרן Waterfund, בונים אינדקס חדש בשם The Rickards Real Cost Water Index או בקיצור WCI. האינדקס יכמת עלויות פיתוח ותחזוק של רשתות ותשתיות מים בעולם, וינסה להגדיר מה אמור להיות מחיר המים בשוק חופשי ותחרותי. למי זה טוב? בעיקר לעולם הפיננסי: אינדקס כזה יספק למשקיעים מידע על עלויות ופוטנציאל לרווח, ויאפשר לנהל סיכונים באופן טוב יותר ולהסב סכומים אדירים להפרטה וסחר במים. עם האינדקס והכלים הפיננסיים, יקרה למים מה שקרה בשנים האחרונות למזון בעקבות ספקולציה פיננסית - המחירים יקפצו.

3. למנף את הבצורת

התחממות גלובלית כהזדמנות לרווח

Water Asset Management היא קרן גידור המנהלת יותר מ־400 מיליון דולר בתחום רכישת זכויות מים. בכנס שנערך ביולי התייחס מרק רוברט, מנהל התפעול בקרן, להתחממות גלובלית: "מזג אוויר קיצוני יוצר לא מעט הזדמנויות", הסביר לבאי הכנס שקיבל את השם "זהב כחול". "אחת הצורות של מזג אוויר כזה היא בצורת. לא מספיק אנשים חושבים על בצורת לטווח ארוך, אבל אנחנו כן. אנחנו רואים במים נכס שיש להחזיק בבעלות עליו, והשינוי האקלימי הוא הכוח המניע אותנו להשקיע בתחום", הסביר רוברט לקהל, השש לחלץ עוד דולר ממצוקת העולם.

4. ליצור מונופול טבעי

התחממות גלובלית כהזדמנות לרווח

לנסטלה, יבמ וקרנות הגידור יש בעיה אחת בדרך להסדרת הכלים הפיננסיים ומודל ההשקעות בשוק המים - 90% מהמים המתוקים בעולם נמצאים כיום בידיים ציבוריות, כלומר בידי ממשלות. אבל הבעיה הזו היא גם יתרון: אם פיטר ברבק וחבריו יצליחו לשכנע את הפוליטיקאים חסידי ההפרטה להעביר את זכויות המים מהממשלה לשוק החופשי, יהיה להם בידיים מונופול טבעי - כי הרי מדינה לא צריכה פעמיים תשתיות מים. תחרות, גבירותיי ורבותיי, כפי שההפרטה הוכיחה שוב ושוב בעבר, לא תהיה פה.