יו"ר Deloitte בריטמן אלמגור זהר: "באתי ממעמד הביניים. אני לא מהמנותקים"

באוגוסט האחרון, בנסיבות טראגיות, מצא את עצמו רו"ח אילן בירנפלד ממונה ליו"ר ומנהל עסקים ראשי בפירמת הרו"ח והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. זה קרה שמונה ימים לאחר שמייסד הפירמה וחברו הקרוב יגאל בריטמן נהרג בתאונת מטוס בדרך לאילת. בריטמן היה אמור להעביר לבירנפלד את שרביט הניהול בתחילת 2014, אבל הנסיבות הקדימו את התוכניות.

לבן טיפוחיו של בריטמן לא היה זמן להתאבל. "הייתי צריך לתפקד בעודי מאבד את האיש שהייתי איתו כל כך הרבה שנים. לתפקד כמו שיגאל היה מצפה ממני. בצורה מאוד מפוקסת", אומר בירנפלד בראיון לקראת ועידת שוק ההון 2013 של "כלכליסט".

לתוכנית הוועידה ולהרשמה לחצו כאן

אילן בירנפלד. "חוקי מס זה חלק ממקסום ערך" צילום: אוראל כהן

מה עבר עליך כשנודע לך?

"קודם כל ביטלתי חופשה בחו"ל שתכננתי עם המשפחה. זה היה משהו טראגי ומזעזע ובלתי נתפס בכלל, אבל עם זאת, היה ברור לי באותה שנייה שאני צריך לתפוס פיקוד. שיש פה אירוע מז'ורי. פירמה כמו שלנו חייבת להישאר גם ברגעים דרמטיים ממוקדת לקוח. הלקוחות שלנו הם מאות אנשים, שכל אחד רוצה לדבר איתך, לשמוע על המשכיות, ומצפה לראות אותך בישיבת הדירקטוריון שלו למחרת. ההמשכיות כאן היא לא סיסמה, היא ממש עניין של האם אתה מאייש את הכיסא ביום שלמחרת או לא מאייש את הכיסא. כך שלא היה לנו הרבה זמן, לכן היינו צריכים להתאבל בערוץ אחד ולהמשיך לנהל ביתר שאת בערוץ השני".

"צריך איש של בניית צוות, לא סוליסט"

ברינפלד שימש לאורך השנים בתפקידים שונים בפירמה. הוא החל כרואה חשבון פשוט בחטיבת הביקורת, בהמשך מינה אותו בריטמן להקים את חטיבת ההייטק, משם עבר לנהל את חטיבת הביקורת כולה ובשנים האחרונות עבד בצמוד לבריטמן כשותף המנהל של הפירמה. הוא נזכר בשיחה שהיתה לו עם בריטמן, שהיוותה עבורו פרשת דרכים בקריירה המקצועית. "ב־1993 הייתי אחרי הסטאז' בראיית חשבון ויגאל ישב איתי בבית קפה בבית ציוני אמריקה ושאל אותי מה אני מתכוון לעשות. אמרתי לו שאני רוצה לחזור לעיריית תל אביב. אז הוא אומר לי 'תקשיב אני רוצה שתישאר במשרד'. אמרתי לו 'יגאל, תקשיב, אני לא רואה את עצמי במשרד רואי חשבון'. הוא אמר לי 'אתה לא מבין, אנחנו הולכים להיראות לגמרי אחרת ואני חושב שזה מאוד יתאים לך ואני מייעד אותך להחליף אותי".

בריטמן היה ידוע כאדם ישיר ואתה מאופיין כ"נייס גאי". איך זה עבד?

"יגאל היה צבר מחוספס ושאפתן, הוא השיג הישג לא נורמאלי. תראי איזו מורשת הוא השאיר מאחוריו. לשלב הנוכחי שבו הפירמה נמצאת צריך איש של בניית צוות, לא סוליסט בנשמתו ולא יזם, אלא מישהו שצריך לנהל ספינה גדולה שמורכבת מהמון אנשים מוכשרים עם אגו גדול, במובן החיובי. לא היינו שונים רק בסגנון, אלא גם בתפיסות הניהול, אבל השונות יצרה שלם מבחינת הארגון".

בנושא הלוהט בתחום, שאלת הרוטציה התקופתית בין משרדי רואי החשבון המבקרים בבנקים ובחברות הביטוח, יש לשלוחה המקומית של דלויט אינטרס לתמוך ברוטציה, אבל בירנפלד מיישר קו. "לפירמת דלויט הגלובלית יש עמדה שאינה תומכת ברוטציה ואנחנו מחויבים לעמדתה. אני חלק מארגון גלובלי ואני משחק במגרש הישראלי. נכון שמתמטית אם תהיה רוטציה זה עשוי לשרת אותי, לא בטוח אבל עשוי, אבל כארגון גלובלי אנחנו מחויבים להסתכל על התמונה הגדולה".

אתה צופה שנראה הרבה הערות עסק חי בזמן הקרוב?

"אני מעריך שאנחנו נמצאים באיזשהו סטטוס קוו בעניין, אבל סטטוס קוו לא בריא. לפי מידע שאספנו מרשות ני"ע, בערך ל־30% מהחברות הנסחרות יש הפניית תשומת לב למצבי אי־ודאות או הערת עסק חי. זה המון. אבל אני לא רואה כרגע הרעה משמעותית בעסקים, ואני מקווה שנדע להוציא את המשק מהתקיעות שהוא נמצא בו. אנחנו בדיוק נמצאים בצומת לכיוון השני, קרי מתי חברה יכולה להיפרד מהערת עסק חי".

האם המסקנה מסיפור הרווחים הכלואים היא שלחברות לא כדאי לשלם מס מיידי כדי לקבל הנחה עתידית?

"אני מסתכל על כל מה שהיה עם הרווחים הכלואים בסוג של צער על כמות ההתלהמות שליוותה את הדיאלוג הזה. יש לי את המעגלים החברתיים שלי, שלאו דווקא כוללים יועצי מס ורואי חשבון, ועשיתי משאל כזה ביניהם מה הדבר הראשון שעולה לך לראש מהרווחים הכלואים? נוצר רושם שנעשה כאן איזה משהו אפל, חשוך, הם הסתירו ולקחו ממישהו. היו גם פוליטיקאים שהתבטאו בצורה הזו. אי אפשר להקל ראש בעובדה שזה חוקי, כי אתה קובע התנהגות של אנשים ושל תאגידים כשאתה מחוקק חוקים מסוימים. אני מסכים שהיו בחוק לקונות והמים הולכים למקומות הנמוכים, אבל השתרבבו לזה כל מיני אמירות וכל מיני טרמפסטים שמהם היה אפשר לקבל תחושה שהחברות הרב־לאומיות באו ועשו פה סיבוב. אני חושב שההפך הוא הנכון".

יגאל בריטמן

מהו ההפך?

"המחוקק השאיר פרצות ולא חידד מספיק את הדברים כפי שיש לצפות ממנו, בטח בעולמות מקצועיים כמו שיש היום, כשיש להסתכל בתמונה הרחבה ולא להניח שכל מיני דברים יקרו או לא יקרו בעתיד. נקודת האפס של החוק לעידוד השקעות הון היתה קודם כל למשוך חברות רב־לאומיות לפה, ליצור תעסוקה ולהביא לכאן חדשנות".

מה אתה חושב על תכנוני המס של ענקיות כמו גוגל ופייסבוק?

"חברה צריכה להשיא ערך לבעלי מניותיה וגם לדבר עם הקהילה שבה היא חיה. מדינה צריכה לעשות אותו דבר. אין התאמה מלאה ביניהן, אבל זה המשחק. החברות משחקות גלובל והמדינה משחקת לוקאל. אני כיועץ חייב להציע להם את ההצעות הכי טובות למקסום הערך. חוקי מס זה חלק ממקסום ערך. אני לא מדבר על חברות שפועלות בצורה לא לגיטימית, שם דעתי עליהן לא יכולה להיות טובה. אני אומר, בואו ניתן עידודים, תמריצים, לא במובן של מקלטי מס, אלא בואו נעודד חברות להגיע לישראל. אנחנו יכולים להביא הרבה יותר חברות לכאן ולא להסתפק במה שיש".

"נכנסים לכך אלמנטים של נקמות"

לאחרונה רשות המסים פתחה את המלשינון. מה אתה חושב עליו?

"אני מאוד לא אוהב את זה. גם אם התוצאה המתמטית שלו טובה, התוצאה החברתית, הערכית והמוסרית שלו הרת אסון. בעולם של מעבדה לכאורה אפשר להגיד שזה בסדר, אבל בעולם המציאותי נכנסים לזה אלמנטים של נקמות, ואז החברה שלנו מתחילה להיסוב סביב אנרגיות שליליות".

הפיטורים בכיל, בבזן, בטבע - לאן זה הולך?

"לא יודע אם זו התחלה של מגמה. יש תהליכים שחברות עוברות בעולם תחרותי גלובאלי. חלק מזה זה הצורך של חברות להתאים את ההוצאות שלהן לתוצאות העסקיות שלהן. ברור שבאינסטינקט האזרחי שלי, נושא פיטורים גורם לזעזוע ולמחשבות נוגות על המשפחה שיכלה להיות המשפחה שלי. העובדה שחברה צריכה להתאים הוצאות לתוצאות זה אלף־בית של מינהל עסקים. העובדה שמדינה צריכה לדאוג לאזרחיה זה אלף־בית של מימשל. השאלה איך מפגישים בין השניים? אי אפשר לדרוש מחברות לא לחשוב חשיבה עסקית. צריך לדרוש מהמנהיגות לחשוב חשיבה לאומית־כלכלית־חברתית. צריך לעשות הכל כדי ליצור להם מקומות תעסוקה אלטרנטיביים, זאת במקום לכעוס על החברות שפיטרו אותם בגלל אילוצים עסקיים".

ומה קורה בתחום הזה בענף רואי החשבון?

"יש יציבות, שזה לא אומר צמיחה. בשנתיים האחרונות אנחנו לא רואים צמיחה, אבל זה נכון שאנחנו בבואה. אנחנו באמת איזשהו אינדקטור שמראה שאנחנו במצב יציב. הבשורה הטובה היא שאנחנו לא בהתכווצות".

מה אתה חושב על המחנות - בעלי ההון מול מעמד הביניים?

"צריך לשנות את התמונה שנוצרה, שבהכרח בעלי ההון דופקים את מעמד הביניים. אני מגיע ממעמד ביניים וברור לי שזה לא בהכרח אחד על חשבון השני.יש פה מקום לבעלי הון ולמעמד ביניים. זה לא בעלי ההון נגד מעמד הביניים, זה אנחנו נגד העולם בתחרות גלובלית. מעמד הביניים נדפק בגלל חוסר תכנון של הממשלה, ואני בעד שיהיה תכנון, תוכנית ממשלתית, חשיבה לטווח ארוך. גם אני מוטרד ממה שיקרה עם הילדים שלי מחר. אני לא מהמנותקים".