התרגיל שהביא לפז עוד 640 אלף שקל

האם שלושת בעלי התפקיד שמונו בתיק בורגר ראנץ' - שלמה נס, שאול ברגרזון ואלי שפלר - פועלים לטובת כלל הנושים, או שרק חברת פז יוצאת נשכרת מהמהלכים שהם מקדמים?

חודשיים לאחר ההחלטה יוצאת הדופן של השופטת מיכל אגמון־גונן, שפסלה את הסדר הנושים שהוצע בתיק לאחר שקבעה שהשלושה, מהמפרקים הבכירים בישראל, הסתירו מהנושים את הספקות שיש להם לגבי מעמדה של פז והציגו אותה כנושה מובטחת - בדיקה שערך "כלכליסט" בתיק הפירוק חושפת שלמרות הכל, פז מסתמנת כמנצחת הגדולה: היא צפויה כעת לקבל 8.6 מיליון שקל מקופת הפירוק, מבלי שתביעת החוב שלה בכלל נבדקה.

מה דעתך על מניית פז נפט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

פז שבשליטת צדיק בינו היתה הבעלים של רשת ההמבורגרים עד שמכרה אותה ב־2006 ליוסי חושינסקי, שנפטר שנתיים לאחר מכן. במסגרת העסקה, חושינסקי לא הזרים כספים כלשהם, אלא רכש את הרשת באמצעות "הלוואה" שקיבל מפז. גם פז לא הזרימה בפועל את כספי ההלוואה, להפך: היא החלה לקבל מהרשת החזר "הלוואה".

כדי להבטיח שתקבל את מלוא תמורת המכירה, רשמה פז שעבודים לטובתה, ובקיץ 2008, כשאת הרשת ניהל אחיו של חושינסקי רמי אלעד, הגישה פז בקשה למינוי עו"ד שלמה נס ככונס מטעמה, בטענה לפיגור בתשלומים. פז הציגה אז את עצמה כנושה מובטחת בזכות אותם שעבודים. במקביל מינה בית המשפט את שפלר וברגרזון כמנהלים מיוחדים. הרשת נמכרה לאחים אורגד שממשיכים להפעיל אותה גם כיום (לרשת בבעלות החדשה אין קשר להליכי הפירוק).

חמש שנים חלפו, ובאוגוסט האחרון מסרה השופטת אגמון־גונן החלטה שפסלה את ההסדר שגיבשו בעלי התפקיד, וכתבה שבהסדר פז הוצגה כנושה מובטחת בלי שבעלי התפקיד גילו לנושים "ולו ברמז" שיש להם ספקות לגבי המעמד הזה, ושתביעת החוב של פז כלל לא נבדקה. הספקות נבעו בין היתר מהעובדה שפז למעשה לא הזרימה כספים לרשת בעת המכירה, אך מנגד רשמה לטובתה שעבודים. השופטת ציינה כי מה שעורר את חשדה היה העובדה שאף כי פז טענה שהיא נושה מובטחת, הרי שבהסדר הנושים נכתב שהיא מסכימה להסתפק בהחזר של 8 מיליון שקל מתוך חוב של 13.5 מיליון שקל. אגמון־גונן כתבה שלא הובא "ולו קצהו של הסבר להסכמתו של נושה מובטח לוותר על כשליש מחובו".

השופטת מיכל אגמון-גונן. פסילה יוצאת דופן צילום: אוראל כהן

והנה, נראה שבעלי התפקיד לקחו לתשומת לבם את קביעותיה המטרידות של השופטת, ולפני כשבועיים הם הודיעו לה שגובשה "פשרה" שבמסגרתה פז תוותר על טענתה שהיא נושה מובטחת ותסכים להיות "נושה רגיל". השלושה הודיעו שהמשמעות היא שכעת כל הנושים הרגילים יקבלו יותר - 64% (במקום 40%) מהחוב כלפיהם.

בשורה רק לכאורה

לכאורה זו בשורה מצוינת עבור הנושים הרגילים. אבל חישוב פשוט מגלה שפז כנושה "רגילה" דווקא עובדת לטובתה: במקום לקבל 8 מיליון שקל בהסדר הקודם שנפסל, כנושה רגילה פז תקבל 8.64 מיליון שקל. 640 אלף שקל יותר על חשבון הנושים הרגילים.

הזוכה. בעל השליטה בפז צדיק בינו. ויתור משתלם צילום: אוראל כהן

אבל להכרה בפז כנושה רגילה יש משמעות מרחיקת לכת הרבה מעבר לכך: היא לא מוכרזת כ"נושה נדחית". נושה נדחה אינו מקבל כל החזר מהחוב כלפיו, אלא אם כל הנושים האחרים קיבלו החזר מלא. הסיכון של פז להיות מסווגת כנושה נדחית אינו תיאורטי בלבד: המפרק ברגרזון העלה טענה כזו כבר לפני ארבע שנים, והטענה אף נכתבה והוסברה בצורה ברורה בהחלטה של השופטת מאוגוסט, שהסבירה שנראה שפז יצאה נשכרת ממכירת בורגר ראנץ' לחושינסקי: כבעלת שליטה היא היתה הופכת אוטומטית ל"נושה נדחית" במקרה של קריסה, "נעשתה פז לנושה מובטחת תוך שניתן בידה הכוח לבחור את עיתוי הפירוק". היא אף הוסיפה שטענת פז שלא יכלה לדעת שהרשת תקרוס "אינה נקייה מספקות".

ארוחת קומבינה נאמנים למי? בעלי התפקיד בבורגר ראנץ' הצליחו להפוך את השופטת אגמון-גונן לשוטרת שנאלצת לבלוש אחריהם ענת רואה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

אילו פז היתה מוכרזת כנושה נדחית - כל הכספים שהיא אמורה ליטול מהקופה היו מחולקים לנושים הרגילים, ומאפשרים מצב נדיר שבו נושים רגילים מקבלים החזר של 100% מהחוב כלפיהם. בין הנושים הרגילים יש כמה חברות גדולות ומבוססות כמו אסם, סנו וקוקה־קולה, אבל גם ספקים קטנים רבים שמשוועים לכספם וממתינים לו כבר יותר מחמש שנים.

עו"ד אלי שפלר (מימין) ועו"ד שאול ברגרזון. קיבלו מקדמה של מיליון שקל צילום: עמית שעל

אז איך קורה שבמשך חמש שנים מאז הקריסה כל התהיות בעניין מעמדה של פז לא התבררו? פשוט כי בעלי התפקיד נמנעים משום מה מלבדוק את תביעת החוב של פז ולהכריע בה.

מדוע? שאלות שהפנה "כלכליסט" לשלושת בעלי התפקיד בעניין נותרו ללא מענה. רק לפני שבועיים כתבה השופטת כי "ההליך הראשון הוא הכרעת המנהלים המיוחדים בתביעת החוב. זה תפקידם. כשהתמנו לתפקיד הם היו ערים להיקף החומר, והם אף קיבלו שכר טרחה חלקי. מאז חלפו חמש שנים". השופטת סיכמה באומרה ש"ברור שבידי המפרקים כל החקירות וכל הממצאים הנדרשים להם כדי להכריע בתביעת החוב של פז, ואין כל סיבה כי הליך זה יתנהל שנים".

כונס הנכסים. שלמה נס. חמש שנים ועדיין אין תשובות צילום: אוראל כהן

יום למחרת, אגב, ביקשו המפרקים לאשר את הסדר הנושים החדש. בהודעה לבית המשפט כתבו המפרקים שאין זה בסמכותם לקבוע שהשעבודים לטובת פז בטלים או חסרי תוקף, ורק בית המשפט יכול לעשות זאת. בהסבר זה אין מענה אמיתי לשאלה מדוע לא נבדקה עד כה תביעת החוב ומדוע לא הועברו הממצאים לשופטת.

פז מצביעה בעד עצמה

אבל זה עדיין לא השיא בסיפור המוזר. ביום שלישי שעבר כונסה אסיפת נושים רגילים של בורגר ראנץ' כדי לאשר את הפשרה המחודשת. לאסיפה התייצבה שורה ארוכה של עורכי דין אבל אפילו לא נושה אחד, למעט פז.

בדיווח שהגישו בסוף השבוע בעלי התפקיד לשופטת נכתב ש"100% מהמשתתפים באסיפה תמכו בהסדר", אך בהמשך מובהר שנושים רגילים כלל לא התייצבו לאסיפה.

פרוטוקול האסיפה מגלה שפז יוצגה באסיפה על ידי שתי עורכות דין ממשרד פישר בכר חן, קיבלה זכות הצבעה, והצביעה למעשה במעמד של נושה רגיל בעד הכרה בה כנושה רגיל. נשמע לכם משונה? גם לנו. אבל גם לתהייה הזו לא הצלחנו לקבל הסברים מבעלי התפקיד.

מי שבכל זאת הופיע לאסיפה חוץ מנציגי פז היה עו"ד דקל וייזר ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל המייצג את רמי אלעד. לאלעד כנושה נדחה אין זכות הצבעה, אך השופטת התירה לו להציג את עמדתו בפני הנושים.

עו"ד אמיר דולב ממשרדו של המפרק ברגרזון עקץ את וייזר ואמר כי הוא הגיע כדי לשכנע את עצמו (בשל היעדרם של נושים והתעקשותו של וייזר לדבר בכל זאת), והוסיף לפרוטוקול ש"כל הנוכחים למעט עו"ד וייזר הם ממשרדי בעלי התפקיד או באי כוחה של פז".

וייזר טען באסיפה ש"דרך המלך" מבחינתה של השופטת היתה להכריע בתביעת החוב של פז ולקבוע איזו נושה היא. "אני מבקש לבדוק את ההליך של הכרעת פז אם זה תקין וחוקי", אמר והוסיף: "אני רוצה לומר, וחבל שאין כאן נושים לשמוע, ההסדר בעצם מיטיב עם פז. ללא הכרעה הופכת פז לנושה רגילה ומקבלת יותר מ־8 מיליון שקל, זאת אומרת שבפועל היא מקבלת כנושה רגיל יותר מאשר כנושה מובטח". עו"ד דולב הגיב בחריפות: "מקווה שזה נאמר בטעות ולא בכוונה להכשיל את בית המשפט". הוא טען שלפי ההסדר המקורי "פז היתה אמורה לקבל 9.5 מיליון שקל" מפני שלהסדר נקבעו שלושה שלבים, ו־8 מיליון השקלים היו רק התשלום של השלב הראשון. כאן כבר קשה מאוד שלא לתהות איפה הסתתר עד היום המספר 9.5 מיליון שקל, ומדוע לא נאמר בצורה ברורה בהליכים שקדמו לו. בהסדר עצמו נכתב אמנם שיש שני שלבים נוספים שבהם יש סיכוי לקבל כספים נוספים, אך לא נכתבה כל הערכה שיש צפי לתשלום כולל של 9.5 מיליון שקל. להפך, נכתב ששלב ב' מוגבל לתקרה של חצי מיליון שקל לכל היותר.

יתרה מכך, השופטת עצמה, בהזדמנויות רבות שבה וכתבה שפז אמורה לקבל לפי ההסדר 8 מיליון שקל. אם בעלי התפקיד ידעו שבקופה יש כספים בסכומים גבוהים יותר, מדוע לא חשפו ששלבים ב' וג' להסדר המקורי משמעם שפז תקבל עוד 1.5 מיליון שקל?

בדו"ח של בעלי התפקיד נטען שאף שנושים לא הגיעו לאסיפה, חלקם, כמו אסם, בנק אוצר החייל, סנו וקוקה־קולה, העבירו לפני האסיפה כתבי הצבעה מראש. הנושות הללו לא נחשפו לדברי עו"ד וייזר שההסדר שיפר את מצבה של פז, שנאמרו לאחר שהן חתמו.

מתכננים על 3.5 מיליון

שאלה מעניינת אחת שדווקא כן זוכה לתשובה במסגרת מסמכי התיק נוגעת לשכר הטרחה הצפוי של בעלי התפקיד. שלושת בעלי התפקיד כבר קיבלו מקדמה מכובדת של מיליון שקל (כשהנושים הרגילים עדיין לא קיבלו כספים כלשהם). כעת הודיעו בעלי התפקיד שבקופת הנושים נמצאים 18.65 מיליון שקל ושלאחר ניכוי הוצאות שכר טרחה, הסכום שיעמוד לחלוקה לנושים הוא 16 מיליון שקל. ההפרש: 2.65 מיליון שקל הוא כנראה השלמת שכר הטרחה שלו מצפים המפרקים.

במענה לשאלות "כלכליסט" מסרו המפרקים ברגרזון ושפלר והכונס נס: "הכתבה מבוססת על השערות חסרות בסיס ומשקפת חוסר ידע. כל התשובות לסוגיות המועלות באופן מעוות ושגוי מצויות בהסדרי הנושים ובבקשות שהוגשו לבית המשפט. המפרקים והכונס פועלים ויפעלו בהתאם להנחיות בית המשפט הנכבד בלבד". מפז לא נמסרה תגובה.