אי-השוויון מכה בכל התחומים והמגזרים בישראל

בריאות: פחות מימון ציבורי, פחות בריאות

פרק מערכת הבריאות בדו"ח נפתח דווקא במגמה חיובית שלפיה מצב בריאות האוכלוסייה, ובפרט של אוכלוסיית המיעוטים, מוסיף להשתפר: תוחלת החיים עולה בכל המגזרים והיא גבוהה מממוצע מדינות ה־OECD. אלא שלצד העלייה בתוחלת החיים, מערכת הבריאות ממשיכה לאבד מיעילותה ולתרום להגדלת הפערים בחברה הישראלית בשל עליית מחירי שירותי הרפואה שמהירה יותר מקצב עליית מדד המחירים לצרכן.

מערכת הבריאות ממשיכה לאבד מיעילותה צילום: אלעד גרשגרון

הגורם המרכזי לכך הוא הצמצום המתמשך בחלקו של המימון הציבורי בהוצאות הבריאות: ב־2011 ירד חלקו של המימון הציבורי לשיעור של 60% מהוצאות הבריאות, בעוד במדינות ה־OECD הוא דווקא עלה והגיע לשיעור ממוצע של 76.3%. לפי מחברי הדו"ח, בישראל חלה מגמה הפוכה למקובל במדינות ה־OECD: בעוד שם חלקו של המימון הציבורי בהוצאות הבריאות הלך וגדל עם השנים, בישראל הוא דווקא המשיך והצטמצם. כשמודדים את המימון הציבורי כחלקו מהתמ"ג, מגמת הצמצום רק הולכת ומחריפה.

"כל ירידה נוספת בחלקו של המימון הציבורי למערכת הבריאות עלולה לדרדר עוד יותר את יכולתה של המערכת להיענות לגידול בצרכים", מזהירים מחברי הדו"ח. "הגידול במימון הפרטי מקצין את הפערים בהתפלגות ההכנסות הפנויות ותורם להחמרת העוני של קבוצות חלשות מלכתחילה".

הדס שפר

נשים בשוק העבודה: הפערים נפערים גם בקרב הנשים

"בעשורים האחרונים כוח העבודה הנשי בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל, נמצא במגמת עלייה. כיום כ־53% מכלל הנשים בנות 15 ומעלה משתתפות בכוח העבודה, לעומת 29% בתחילת שנות השבעים", נכתב בפתח הפרק על נשים בשוק העבודה בדו"ח.

עם זאת, העלייה בהשתתפות הנשים בשוק העבודה לא חלה באופן אחיד בכל קבוצות האוכלוסייה. בבחינה לאורך זמן מתברר כי גם בקרב הנשים, כפי שאירע בכלל כוח העבודה, התגבר אי־השוויון בעשורים האחרונים.

לפי הדו"ח, הפעילות הכלכלית של נשים בעלות השכלה נמוכה הולכת ומצטמצמת, והן הופכות למיעוט קטן מכלל כוח העבודה הנשי. "קבוצה זו צמצמה גם את היקף המעורבות בשוק מבחינת שעות העבודה ונדחקה למקצועות השירותים, בעיקר בתחומי שירותי הבית, ניקיון, טיפול בילדים ובישול. כפי שקורה במדינות רבות, נראה כי בעבר נשים בעלות השכלה נמוכה סיפקו שירותי בית, אך גם עבדו בייצור התעשייתי. כיום, עם הצטמצמותם של ענפי התעשייה עומדות בפני העובדות בעלות הכישורים הנמוכים מעט הזדמנויות תעסוקתיות", נכתב.

המצב הזה, כך מוסבר בדו"ח, יוצר קיטוב בשוק העבודה בין נשים בעלות כישורים שבפניהן עומדות הזדמנויות תעסוקתיות רבות ותנאי עבודה הולמים, בעיקר במגזר הציבורי, לבין נשים שכישוריהן פחותים".

הדס שפר

ההשכלה הגבוהה: יותר סטודנטים, פחות שוויון

שני שינויים גדולים התרחשו בשני העשורים האחרונים בתחום ההשכלה: הרפורמה בבחינת הבגרות שהחלה מ־1995 והביאה לעלייה באחוזי הזכאות בקרב כל השכבות באוכלוסייה, והיווסדן של המכללות הציבוריות והפרטיות. חידושים אלו גרמו לזינוק במספר הלומדים לתארים אקדמיים.

אך ממצאי המחקר של מרכז טאוב קובעים כי הרפורמות המדוברות אמנם תרמו לגידול ניכר בשיעורי ההשכלה, אך גם לגידול ניכר באי־השוויון ההשכלתי בין השכבות החברתיות, שכן המשכילים החדשים הגיעו מקבוצות סוציו־אקונומיות חזקות ולא חלשות.

התרחבות מערכת ההשכלה, אם כן, לא היתה מכשיר יעיל לצמצום אי־השוויון. המפסידים הגדולים מהרפורמות היו בני השכבות החברתיות החלשות שנותרו מחוץ למעגל ההשכלה הגבוהה המתרחב ואשר כוח המיקוח שלהם בשוק העבודה נפגע בתחרות עם המשכילים הרבים.

במקביל, הדו"ח טוען כי חלה ירידה ביוקרה של רוב המקצועות ובעיקר המקצועות האקדמיים כתוצאה מריבוי בוגרי התארים, ושוק התעסוקה לא התרחב מספיק כדי לספק הזדמנויות לאקדמאים החדשים כפי שהיו למשכילים בדורות הקודמים.

"ייתכן שאכזבה זו עמדה בבסיסן של הטענות על מר גורלו של המעמד הבינוני, שהזינו את המחאה החברתית של 2011", נכתב בדו"ח.

אופיר דור

המגזר החרדי: החרדים מוותרים על שוק העבודה

הממצאים המדאיגים ביותר בפרק העוסק בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בדו"ח הם אלה שמשקפים צניחה במשך ובהיקף הלימודים הפורמליים בקרב גברים חרדים, בניגוד למגמה בכלל האוכלוסייה. ממצאים אלה חמורים במיוחד לאור חשיבותה של ההשכלה הפורמלית כאמצעי האפקטיבי ביותר לשבירת מעגל העוני. או כפי שמציינים מחברי הדו"ח: "המשמעות היא שלצעירים חרדים יש פחות כלים להשתלבות בשוק עבודה מודרני ותחרותי בהשוואה להוריהם".

מעבר לכך, הדו"ח מדגים את תרומתה של ההשכלה לרווחתה של המשפחה החרדית: לפי הדו"ח, ההכנסה של משפחות חרדיות שבהן שני בני הזוג אקדמאים גבוהה פי 1.4 מההכנסה של משפחות חרדיות שבהן בני הזוג אינם אקדמאים, גם כשמביאים בחשבון קצבאות ותמיכות מהביטוח הלאומי.

במקביל לצניחה בהשכלה הפורמלית, חלה עלייה חדה בשיעור הגברים החרדים שלומדים בישיבות וכן במשך הלימודים הממוצע - נתונים שמשמעותם שגיל הכניסה החרדי לשוק העבודה עלה משמעותית וכן שפחות ופחות חרדים משתלבים בו. לפי מחברי הדו"ח, "מצטיירת תמונה של מעבר הדרגתי משוק העבודה אל העולם התורני", שהתבטאה בעיוות שוק העבודה החרדי שהתרכז סביב ענף החינוך. אלא שחרף עודף היצע של מורים חרדים, "רמת ההשכלה הפורמלית של התלמידים החרדים נמוכה מאוד".

הדס שפר

מערכת החינוך: אופק חדש הוכיחה יעילות

 קצב הגידול של אוכלוסיות התלמידים הערבים והחרדים במערכת החינוך הואט מאוד בשנים האחרונות - זו אחת המסקנות העולות מהפרק על התפתחות מערכת החינוך בדו"ח.

לפי הדו"ח, קצב גידול התלמידים בחינוך הערבי ירד מ־1.7% בתחילת העשור הקודם ל־0.2% בלבד ב־2012–2013. גם בקרב האוכלוסייה החרדית ירד הקצב מגידול ממוצע של 4.7% בשנה ב־2005–2010 לגידול ממוצע של 3% בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, הדו"ח מעריך כי בעשור הקרוב חלקם של התלמידים החרדים והערבים במערכת החינוך יתקרב ל־50%, ומזהיר כי אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות הממשלה ומשרד החינוך, אוכלוסייה זו תמשיך לזכות לחינוך שאינו נותן לה כלים להשתלב בכלכלה ובחברה הישראלית.

נושא נוסף שנבחן בפרק זה הוא ההשפעות של יישום רפורמת אופק חדש במערכת החינוך היסודי החל מסוף העשור הקודם. הדו"ח קובע כי יישום אופק חדש הביא להגדלה מסיבית של שעות ההוראה לתלמידים. בניגוד להערכות מוקדמות, החשש מעזיבה מסיבית של מורים את מערכת החינוך בעקבות הדרישה להגדיל את מספר שעות ההוראה שלהם לא התממשה. לא פחות חשוב: נמצא כי בזכות יישום רפורמת אופק חדש, ההסכם שיפר את שכר המורים והשווה אותו לשכר בעלי מקצועות אחרים ברמת השכלה דומה, והפער בין שכר המורה לתמ"ג לנפש בישראל למורה הצטמצם ביחס ל־OECD.

אופיר דור