לעצור את השקל
השקל ממשיך להתחזק ולפגוע ביצוא. רק חשיבה מחוץ לקופסה תסייע לשינוי מגמה
הפגיעה ביצוא נובעת מכך ששקל חזק משמע תקבולים של פחות שקלים על כל דולר או כל מטבע אחר שמיוצא. בנוסף, ישנה גם פגיעה בתעשיות המקומיות המתקשות להתחרות ביבוא הזול לישראל.
התחזקות השקל בשנים האחרונות בכלל ובשנה האחרונה בפרט נובעת ממכלול גורמים, אשר ככל הנראה לא צפויים להשתנות מהותית בשנים הקרובות. בין הגורמים ניתן למנות את זרימת המט"ח לישראל בשל קניית חברות ישראליות בידי משקיעים זרים (לדוגמה עסקאות וויז וישקר), וכן את המעבר לעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (סך הייצוא של סחורות ושירותים בצירוף תשלומי ההעברה שישראל מקבלת מן העולם גדול מסך הייבוא) – מעבר שנובע בעיקר מירידה ביבוא כתוצאה ממעבר לשימוש בגז טבעי על חשבון ייבוא נפט שהינו "יקר" יחסית.
עד כה, הניסיונות של בנק ישראל למנוע את התחזקות השקל התרכזו בשימוש בשני כלים עיקריים: מעורבות ישירה בשוק המט"ח על ידי רכישת דולרים במסחר הבין בנקאי, ושימוש בכלי הריבית הקצרה, קרי הורדות ריבית בשני סבבים עיקריים בין אוקטובר למרץ 2009 ומספטמבר 2011 ועד היום.
כלים אלה הינם בעיקרם כלים הידועים באפקטיביות מוגבלת לזמן קצר. ברגע שהם הופכים לכלים ארוכי טווח הם מאבדים מהאפקטיביות שלהם ולעיתים אף גורמים נזקים (ריבית ריאלית שלילית לדוגמה מנפחת מחירי נכסים כגון מניות, אג"ח קונצרני ונכסי נדל"ן, המתרחקים מן השווי ההוגן שלהם).
סוגיית התחזקות השקל הינה סוגיה הדורשת פתרון ארוך טווח, בין השאר לנוכח העובדה שלפי כל הסימנים, מגמה זו תלווה אותנו בשנים הקרובות. לפיכך, נראה כי על קובעי המדיניות הכלכלית בישראל - בנק ישראל בשיתוף משרד האוצר - לנסות ולמצוא כלים אחרים מאלה שבהם נעשה שימוש עד היום – כלים שעל פי כל הסימנים, קרובים לידי מיצוי.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: אוראל כהן, בלומברג
הכלי העיקרי האמור לשרת את האינטרס ארוך הטווח ולמנוע את התפשטות "המחלה ההולנדית" (התחזקות מטבע מקומי כתוצאה מגילוי כמות גדולה של משאבי טבע) הינו הקמתה של קרן עושר לאומית. קרן עושר מסוג זה אמורה להשקיע את תקבולי המס שתקבל המדינה כתוצאה מהפקת הגז, ובעיקר מייצוא הגז בעתיד, בנכסים בחו"ל, ובמקביל תבצע רכישות מט"ח. בכך תקוזז זרימת המט"ח נטו לישראל.
הבעיה הינה שמירב התקבולים של המדינה מהגז יזרמו אליה רק בעוד כמה שנים, כך שהם אינם מספקים פיתרון מיידי להקמת הקרן, הפעלתה, ולבלימת התחזקות השקל. לפיכך מומלץ למשרד האוצר להנפיק כבר היום איגרות חוב שיגובו על ידי התקבולים העתידיים מייצוא הגז, ולעשות שימוש בתמורת ההנפקה להקמת הקרן.
דרך אפשרית נוספת היא תמיכה במגזרים הנפגעים מן התיסוף, במסגרת כללי המשחק המותרים על פי הסכמי הסחר הבינלאומיים. תמיכה זו תהווה תחליף לעלות אחזקת רמת יתרות מטבע החוץ שנרכשו על ידי בנק ישראל בשנים האחרונות ומוערכות בכ 5-7 מיליארד שקל לשנה בממוצע, כתוצאה מפערי הריביות בין ישראל למשקים המפותחים בעולם בהם נוהג בנק ישראל להשקיע את מרבית היתרות.
לסיכום, נדרשת כעת חשיבה מעט אחרת ושימוש בכלים שונים וארוכי טווח, לקראת עידן חדש שבו ככל הנראה הכוחות להתחזקות השקל צפויים להתחזק.
דודי רזניק הוא מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון
