משטחים את הפירמידות: חוק הריכוזיות שאושר חמור יותר מהצעת החוק המקורית

מליאת הכנסת אישרה שלשום בערב בקריאה שנייה ושלישית את החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, שמטרתו היא החלשה והידוק הפיקוח על מרכזי הכוח בכלכלה הישראלית. 73 חברי כנסת הצביעו בעד ושניים נמנעו. לא היו מתנגדים.

	צילום: עמית שעל, אוראל כהן

שורת ההמלצות שהגישה הוועדה הפכו לבסיס לחוק הריכוזיות, שעיקר העבודה עליו נעשתה בוועדת הכספים בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי. מדובר בחוק שיש לו נגיעה לחוקים בעלי הקשרים כלכליים מתחום ניירות הערך, הבנקאות, הביטוח, החברות וההגבלים העסקיים, וייתכן כי הם יצטרכו לעבור שינויים בעקבות אישורו. כדרכם של חוקים, הוא גם מותיר שיקול דעת מסוים בידיהם של הרגולטורים שיהיו אחראים על יישומו.

לאורך השנה וחצי שבה דנו חברי הכנסת בחוק נשמעו אמירות, חלקן פומביות, על ניסיונות להתערבות בתהליך החקיקה, כמו טענתו של ח"כ סלומינסקי על לחצים שהופעלו על חברי הוועדה. מטענות אלו הושמטו כמובן השמות של מי שצלצל ומי שלחץ.

בעקבות הדיווחים על לחצים נשמעו שמועות על ריכוך החוק, אלא שהן אינן מתיישבות עם השוואת הנוסחים השונים שלו.

כשבוחנים את סעיפי החוק כפי שאושר ביחס להצעת החוק, מגיעים למסקנה שהחוק שהגיע לכנסת יוצא ממנה מחמיר יותר כלפי המגזר העסקי. כך למשל, החוק שאושר שלשום הרחיב את ההגדרה של גוף ריאלי מתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו גבוה מ־6 מיליארד שקל גם למונופול עם מחזור מכירות הגבוה מ־2 מיליארד שקל. שינוי זה צפוי להשפיע על חברות כגון תנובה וקוקה־קולה להכניס אותן להגדרה זו, ולהשפיע על יכולתן להחזיק בגופים פיננסיים. כמו כן הוחמרה ההגבלה על גוף פיננסי משמעותי, כך שהוא לא יכול להחזיק יותר מ־10% בגוף ריאלי במקום 49%, כפי שנקבע בהצעת החוק המקורית. שינוי זה גורם, לדוגמה, לכך שצדיק בינו, בעל השליטה בפז (42%) וחלק מגרעין השליטה בבנק הבינלאומי (23%), ייאלץ להיפרד מאחת מאחזקותיו.

יותר גופים וחברות נכנסו לגדרי החוק

גם לפרק הקצאת הזכויות בתשתית חיונית נוספו עוד גופים. כך נקבע שכל כלי תקשורת, ולא רק בעלי שליטה בעיתונים כפי שנכתב בהצעת החוק, יוכנסו לרשימת הגופים שיידרשו לקבל אישור מיוחד מהרגולטור לפני קבלת זכויות בתשתיות חיוניות. השינוי גרם להחלת הפרק גם על הערוצים 2 ו־10, על yes ו־HOT, וגם על תחנות הרדיו האזוריות.

ההקלה המשמעותית היחידה שנרשמה בנוסח הסופי של החוק נוגעת לשינוי בין המלצות ועדת הריכוזיות לנוסח החוק הממשלתי. הוועדה המליצה על הפיכת פירמידות של חברות לבעלות שתי שכבות בלבד בתוך ארבע שנים, אולם הנוסח שאושר מאפשר לעשות זאת בתוך שש שנים. סעיף זה נתן עוד שנתיים לגזית־גלוב ואפריקה השקעות לעבור משלוש שכבות לשתיים.