יו"ר רשות ני"ע: "מספר החברות עם הערת עסק חי עלה ב-17%. המצב נפיץ"

"על כל דולר של אקזיט המדינה מפסידה יותר מ-3 דולר", כך אמר פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בכנס האיגודים של הרשות שנערך היום (ד') באוניברסיטת תל אביב. האוזר דיבר על האיזון הנחוץ בין הרגולציה לבין הגדלת הצמיחה: "אני מאמין ברגולציה כזו שתורמת ליציבות בשוקי ההון. בסקר של הבנק העולמי מתוך 185 מדינות, שוק ההון בישראל מדורג במקום השישי בעולם בהגנה על המשקיע וזו תעודת כבוד לרגולטור הישראלי. זה לא פוטר אותנו מהחובה להכיר בעובדה ששוק ההון והבורסה הם משאב לאומי שחשוב לקיימו ככזה. לידיעתכם, הסקטור הפיננסי בשווקים הפיננסים בעולם תורם כ- 9% תל"ג. כלומר, כמעט 1/10 מהצמיחה היא תודות לסקטור הפיננסי. יש הטוענים שאף הרבה יותר מכך. ומכאן הקשר לצמיחה כלכלית".

האוזר המשיך: "יש קשר חשוב בין גיוס הון בבורסה בהנפקות לבין צמיחה – צריך להביא עוד חברות פרטיות, ממשלתיות ורשומות למסחר בחו"ל. צריך ליצור תשתית כוללת, לרבות הפחתה משמעותית במיסים כדי שחברות הייטק ינפיקו בישראל במקום לעשות אקזיט".

לדברי האוזר באמצעות שוק ההון אפשר גם להקל על תקציב הממשלה באמצעות מכשירים פיננסים, איגוח מיוחד למימון פרוייקטים לדיור, מימון תשתיות BOT, מימון עסקים קטנים ובינוניים ובצד כל אלה, יתרון נוסף. בורסה אטרקטיבית יכולה לסייע לצינון שוק הנדל"ן.

"בהקשר הזה, אני מזכיר לכולם, שלפני שנה פרסמנו מפת דרכים שמפרטת מה אנחנו הולכים לעשות בשנים הקרובות עם לו"ז טנטטיבי. מפת הדרכים נשענת על 3 רבדים שיידונו היום פה: רגולציה - חייבים להשלים את החקיקה שתאפשר פיקוח על חברות דירוג, זירות מסחר, אפשרות להביא קרנות זרות, תיקון 21 שמטפל בהסדרתן של תעודות סל, PCAOB. דה רגולציה – הקלות רגולטוריות. לפני שבועיים חוק ההקלות אושר בקריאה ראשונה. בשבועות הקרובים החוק יידון בכנסת ואני מקווה שייכנס לתוקף מהר ככל שאפשר. חוק ההקלות הראשון כולל גם מדרג רגולציה שמשמעותו הקלות לחברות קטנות ובינוניות. במחצית הראשונה של 2014 אנחנו מקווים להציג מקבץ שני של הקלות בהתאם למפת הדרכים. פיתוח שוק – הנגשת חברות מו"פ לבורסה, עידוד הנזילות בבורסה, קפ"מ, מערכת הצבעות ועוד. כל אלה ועוד עלינו לעשות ויפה שעה אחת קודם. ואולם, במידה רבה, ההצלחה תלויה במצב הכלכלי בישראל ומחוצה לה".

פרופ' שמואל האוזר צילום: עמית שעל

עלייה של 29% בהפניית תשומת לב והערות העסק החי תוך שנה

האוזר דיבר על הסיכונים בשוק כיום: "המצב הנוכחי הוא, ריבית נמוכה, היצע כסף גדול מהביקוש, ושערי המניות מאמירים. יש מקום לאופטימיות אך אל נטעה, המצב נפיץ. אנחנו צריכים להיערך גם לסיכונים הכלכליים שמאיימים עלינו מבית ומחוץ. מה קורה בשוק ההון בישראל? כמה עובדות: מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערות עסק החי בישראל עומד על 164 (29%) בהשוואה ל- 179 בסוף השנה הקודמת. מתוכן מספר החברות עם הערת עסק חי הוא 101 (כ- 17%). 50% מהחברות עם הערת עסק חי הן חברות עם מניות בלבד ורובן הן חברות ביומד. לא פחות חשוב היא העובדה שבארה"ב מצאנו מספר דומה – 17% מהחברות עם הערת עסק ח"י.

"למרות זאת, התופעה של הסדרי החוב הצטמצמה השנה. בשנת 2013 נוספו 7 חברות להליכי הסדרי חוב בהשוואה ל-29 בשנת 2012 ו-27 בשנת 2011. בנתונים אלה, אני סבור שיש בהחלט מקום לאופטימיות זהירה בהתחשב במהלכים שהובלת אדוני שר האוצר לצמצום הגרעון. יחד עם זאת, המשבר ב- 2008 לימד אותנו שחייבים להיערך גם לסיכונים סיסטמיים. מהו סיכון סיסטמי? - סיכון לשיבוש במערכת הפיננסי, הנגרם מפגם במערכת הפיננסית, כולה או חלקה, ושהתממשותו עלולה לגרום להשלכות שליליות למשק".

"מאז המשבר הכלכלי ב-2008, האווירה הלא יציבה השוררת בשווקים, והחשש מהתעצמותו של המשבר הכלכלי בארץ ובעולם, העלו את העיסוק בסיכונים סיסטמיים לראש סדר העדיפויות של רגולטורים ברחבי העולם, בניסיון למצוא דרכים למזער את ההסתברות לכך שאירוע מחולל, כגון כשל בחברה ריאלית גדולה או כשל בפעילות המערכת הפיננסית, יפגע באופן משמעותי בחברות עסקיות נוספות ובשווקים נוספים ויגרום נזק מערכתי בעל השלכות שליליות חמורות על הכלכלה הריאלית".

עו"ד מוטי ימין צילום: גיא אסיאג

"יש להאיץ את הקמת הוועדה ליציבות פיננסי"

"דו"ח של קרן המטבע על מבנה הרגולציה בישראל עמד אף הוא על החשיבות בזיהוי סיכונים מערכתיים והטיפול בהם, ועל הצורך בתיאום והגברת שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין גורמי הפיקוח השונים. קרן המטבע ממליצה על כינון וועדה שתעסוק ביציבות גופים מרכזיים בשוק. על פי המלצת קרן המטבע, חברי הוועדה יהיו נציגי הרגולטורים המפקחים (בנק ישראל, רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון באוצר ונציגי משרד האוצר). זו העת להאיץ את הקמת הוועדה ליציבות פיננסי . אני סבור שיש חשיבות גדולה ליזום הקמתה של ועדה כזו שאמורה לתכלל את כלל ההיערכות לסיכונים סיסטמיים מערכתיים. ההתמודדות עם כל אלה מעלה במלוא עוזה את המתח בין עיקרון הגילוי לבין עיקרון היציבות והיא קשורה למבנה הפיקוח הפיננסי ולדרך בה הרגולטורים השונים מתמודדים אתה".

"הגיע הזמן לחשוב מחדש על סדר העדיפויות"

עו"ד מוטי ימין, מנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך, הציג את היעדים המרכזיים של הרשות לטווח הקצר והבינוני. לדבריו: המשך ההקלות, הסרת חסמים ופתיחת שוק ההון לפרויקטים תשתיתיים, אלו הנושאים המרכזיים שבהם יש לטפל.

"בשנים האחרונות הרגולציה בשוק ההון התמקדה בעיקר בבניית משטר גילוי ודיווח איכותיים ובהסדרה של ממשל תאגידי תקין בחברות הציבוריות", אמר ימין והודיע שהגיע הזמן "לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות".

ובמה מדובר? מספר דוגמאות שהציג ימין: "זיהינו תחומים שהם עתירי צורכי מזומנים, שעד היום מומנו בעיקר באמצעות המערכת הבנקאית ולאחרונה – גם באמצעות הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים. ניסינו לבחון אילו חסמים ניתן להסיר כדי לפתוח אלטרנטיבה מימונית נוספת באמצעות שוק ההון. בקטגוריה הזו נמצאים: המימון המוניציפאלי, שיאפשר לרשויות מקומיות להנפיק לציבור אגרות חוב ולהפוך כתוצאה מכך לתאגידים מדווחים, וכן מימון באמצעות חברות בת של הרשויות המקומיות שתוכלנה לגייס בבורסה חוב שמגובה בתזרימי ארנונה או חוב אחר שיוכל לממן פרויקטים עירוניים מניבים כמו חניונים או תשתיות מים וביוב. תחום נוסף הוא מימון פרויקטים לאומיים מתחום התשתיות – מערכות כבישים, מתקני התפלה, תחנות כוח אנרגיה סולארית וכל פרויקט אחר שבו המגזר העסקי לוקח חלק במימון מיזמים בעלי חשיבות ציבורית במודל של BOT או PFI. אנחנו צופים שבשנים 2015 ו-2016 ייכנסו לשוק ראשוני החלוצים, ואחרי כמה פיילוטים מוצלחים, יגיעו בעקבותיהם גם היתר".

ימין הרחיב בעניין ההקלות. "בתחילת השנה פרסמנו הצעה לסדרת הקלות לגופים מפוקחים. הצעת החוק בעניין זה אושרה לאחרונה בוועדת השרים וצפויה לעלות בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת. זו היתה ה"פעימה הראשונה" במהלך רב-שלבי. ה"פעימה השנייה" מתבצעת בימים אלה והיא כוללת הרחבה של ההקלות לצד שיפור הדו"חות. עיקר ההקלות בפעימה השנייה נוגעות לדיווחים המיידיים, כאשר במקביל אנחנו פועלים לעדכן את מתכונת הדיווחים התקופתיים והתשקיפים. חלק ממתכונת הגילוי החדשה כבר פורסם להערות הציבור".

ימין התייחס לנטל הרגולטורי המוטל על החברות. "אנחנו ערים לכך שכללי הממשל התאגידי בישראל יוצרים נטל משמעותי על ההתנהלות של החברות הציבוריות. ולכן, מבלי להמעיט בחשיבות הממשל התאגידי לצורך הגנה על בעלי מניות המיעוט ומחזיקי אגרות החוב, אנחנו בוחנים כיום כיווני חשיבה שיובילו לנקודת איזון בריאה יותר בין האינטרס להגן על המשקיעים לבין האינטרס להפחית את הנטל הרגולטורי על התאגידים המדווחים. אנחנו מכירים גם בצורך לאפשר לכוחות השוק ולמשמעת השוק להסדיר את עצמם כל עוד אין כשלים משמעותיים שפוגעים במשקיעים. ולכן, כעניין של מדיניות, אנחנו ממקדים את משאבי הפיקוח והאכיפה באותם מקרים שבאמת חשוב שהרגולטור יימצא בהם, במקרים המהותיים שבהם נדרשת המעורבות שלנו לצורך שמירה על אמון הציבור בשוק ההון".