שלום חבר

בסוף השבוע שעבר שכבתי מפורר במיטה, קודח, עם 40 מעלות חום, כאילו היתה זאת נבואה למה שעומד לקרות. בראשון בערב בלעתי את כל משככי הכאבים שיכולתי למצוא ויצאתי לקחת חלק באירוע ההתרמה השנתי של עמותת ילדים בסיכוי. הערב כלל מופע של הזמר אהוד בנאי בשם "היום נעשה משהו בלתי נשכח". ואכן, הערב הזה באמת נעשה בלתי נשכח.

צדיק בינו. מה זה הקשקוש הזה?

כשנכנסתי לפואיה של בית האופרה בתל אביב הצצתי בנייד ונדהמתי לקרוא שבעלי האג"ח של אי.די.בי אחזקות הדיחו את נוחי. לא האמנתי. התגובה הראשונה היתה הלם. עמדתי שם והבטתי בעוברים ושבים בלי לחייך או לומר שלום לאיש. האשמתי בכך את מחלתי, את הכדורים שנטלתי. אחר כך עברתי לשלב ההכחשה. שוחחתי עם צדיק בינו ומוטי סלע, מנכ"ל אשטרום, על גולף. בינו הסביר לי מדוע אנשי עסקים אוהבים לשחק גולף. "זה בגלל הסיכון, יש במשחק הזה אסטרטגיה וחשיבה". הוספתי שכמו בעסקים יש במשחק הזה הרבה מזל. "מה פתאום מזל?", אמר בינו. "סיכון, לא מזל". ואז נפלטה לי השאלה מה הוא חושב על אי.די.בי, אבל הוא לא שמע על כך כלום. סיפרתי לו ובינו סירב להאמין. "זה לא יכול להיות, קשקוש, זאת לא המציאות, זו טעות", אמר.

נהדר, חשבתי לעצמי, זה השאיר אותי בשלב ההכחשה. מה, נוחי לא יכול לשלוף עוד שפן ברגע האחרון? אין מספיק חסידויות בעולם? הוא לא יכול להביא איזה איש עסקים מסאטמר, לובלין, גור? מה, חסרים אנשי עסקים בדרום אמריקה? יש שם הרי הרבה מדינות, והוא כבר הביא לנו אחרי הכל מקסיקני וארגנטינאי. מי שהוביל אותי לשלב ההכרה היה עו"ד יורם ראב"ד, שמקורב לדנקנרים. "זהו, זה סופי", הוא אמר. "הוא לא יכול לעשות כלום. אי.די.בי כבר לא שלו. עכשיו אבא שלו הולך להתראיין בערוץ 2, עוד שטות של יחסי ציבור". דחיתי את דבריו בביטול. נוחי לא יגיש ערעור? שאלתי אותו. הוא לא ילך לבג"ץ? "כן", ענה ראב"ד. "מהיום הוא יעשה רק דבר אחד, יהדוף את הנושים שלו, הוא יעבוד בזה יום ולילה וזה יארך כמה שנים טובות".

אבל הבטחת שהוא לא ייפול לעולם. מימין: ראובן אבלגון ויורם ראב"ד

כאשר פגשתי את ראובן אבלגון, שאמר לי פעם "נוחי לא ייפול", כבר נכנסתי לשלב האבל או הכעס, אני לא יודע. רטנתי כלפיו בטון של ילד שלא קיבל את הסוכרייה על שהוא הבטיח לי שזה לא יקרה. אבלגון שאל את ראב"ד אם זה נכון, והוא ענה שכן ולקח אותו הצידה. רק אז הבנתי שנוחי איננו, שיש מצב שלא אראה אותו יותר, ואולי אפילו לא אדבר עליו עם אנשים במדור. נוחי, הכוכב הבלתי מעורער של אירועי החברה של האלפיון, אבן היסוד, שלא לומר ארון הברית, הלך. לא היתה ולא תהיה עוד דמות כה משמעותית למדור הזה. מתי שוב יגיד לי היחצן רני רהב שנוחי תרם מאה שקל לקבצן באירוע צדקה, אחרי שזה אמר לי שנוחי עבר לידו ולא נתן לו כלום? רמי נוסבאום מאשטרום ניסה להרגיע אותי ואמר: "המשק ימשיך לתפקד, החברות עובדות מצוין, שום דבר לא קרה, רק החליפו בעלים. מה לעשות שנוחי לקח יותר מדי סיכונים והפילו אותו?".

ניסיתי להתאושש ודיברתי עם סלע על ההנפקה החדשה של אשטרום, שכולם טוענים שהיא אקזיט. "איזה אקזיט? אנחנו לא אי.די.בי", הוא ענה. "לא ניקח את הכסף ונהמר, נקנה מטוסים פרטיים ונשקיע בכל מיני ספקולציות, ואלוהים ישמור".

מגיע לו. שולה רקנאטי

יונתן קולבר מקרן ויולה חייך חיוך קטן, וכששאלתי אותו מדוע הוא לא התחרה על אי.די.בי, הוא אמר: "די ברור למה, אתה מבין. לא אוסיף יותר".

רגע לפני שכולם נכנסו לאולם שוחחתי עם שולה רקנאטי, ממשפחת בעלי השליטה הקודמים באי.די.בי, שיצאה במתקפה על דנקנר. "נוחי השתין על כולם בקשת, הוא לא ספר אף אחד. הוא היה שחצן ויהיר והרס את אי.די.בי, ומה שקרה לו מגיע לו", אמרה.

אחר כך הקשבתי לאהוד בנאי, ומצאתי את עצמי מתרכז בעיקר בשורה אחת: "אנחנו כאן אורחים לרגע, הבט סביב, זו לא המסיבה שלנו, אתה מקשיב?". מזל שיומיים אחר כך השופט אורנשטיין זימן אליו לבירור את מוטי בן משה. יש עוד סיכוי?