מקרבים את הפריפריה באמצעות טכנולוגיה: "להקפיץ את המורה לשיח של המאה ה־21"

"העיר הראשונה שהגענו אליה היתה ירוחם", מספר אודי אנג'ל, יו"ר ומייסד מיזם "סיסמה לכל תלמיד" בראיון לקראת ועידת עתיד החינוך שתתקיים מחר בשיתוף עם "כלכליסט". "כשהגענו לשם לא היו מחשבים. היום אני לא חושב שיש עוד הרבה בתי ספר שלומדים ברמה גבוהה כמו בירוחם. זה כך גם בדאלית אל־כרמל, בכפר כנא, שפרעם. ההעצמה של המורה, התחושה של התלמידים שהם שייכים לעולם החדש, משפיעים על כושר הביטוי ועל רמת הביטחון שלהם".

לתוכנית הוועידה לחצו כאן

"סיסמה לכל תלמיד" הוא מיזם פילנתרופי שמיושם זה שבע שנים במערכת החינוך, ובלבו עומדת רשת לימודים חברתית — בתי הספר שמשתתפים בפרויקט מקבלים פורטל שאליו ניתן להעלות מערכי שיעור דיגיטליים שאפשר לעבוד איתם בזמן אמת בכיתה, וגם הכנה וחומרים משלימים (כמו הפניות לסרטונים ולאתרים). לרשות בתי הספר עומדים "מטמיעים", מדריכים של המיזם שמספקים תמיכה והדרכה טכנולוגית צמודה.

אודי אנג'ל עם ילדים המשתתפים במיזם סיסמה לכל תלמיד

מאחורי היוזמה עומד רעיון של צמצום פערים חברתיים - טיפוח זיקה טכנולוגית של המורים והתלמידים ככלי שיקרב אותם לשוויון הזדמנויות ביחס לחבריהם במרכז. ביחס לעמותה חינוכית פילנתרופית, "סיסמה לכל תלמיד" הגיע להישגים יוצאי דופן בשבע שנות קיומו: 200 בתי ספר משתתפים בפרויקט, והושקעו בו עד היום כ־74 מיליון שקל שתרמו קבוצת החברה לישראל בהובלת אנג'ל, וגם קבוצת XT, בזן, בנק הפועלים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. "הילדים שלי לומדים בתל אביב ואין להם כאלה דברים", מספר אנג'ל בגאווה. "כשמדברים על צמצום פערים חברתיים, זה המקום הראשון שבו צריך לעשות את זה. יש ילדים שלא היו נקלטים בחברה הישראלית אלמלא המיזם הזה".

יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי הוא אחד השותפים שחברו לאנג'ל לפני כשלוש שנים. השינוי שביקש הבנק להכניס כדי להשתתף בפרויקט היה לכלול פריפריה חברתית (כמו דרום תל אביב, רמלה ולוד) ולא רק פריפריה גיאוגרפית. "החלטנו לבחור אזורים במרכז שזקוקים לחיזוק", מסביר סרוסי. "הרעיון הוא לא לשלוח טכנולוגיה בקופסה לבתי הספר, אלא להשקיע במורים לאורך זמן ולאפשר להם לשלוט בטכנולוגיה. יש לנו מעין ויקיפדיה שהמורים יוצרים בפורטל. הם מעלים מערכי שיעור שנגישים לכל תלמיד ויוצרים דאטה־בייס שלא היה כאן קודם לכן. אני אוהב את השילוב בין יוזמה פרטית לבין משרד החינוך. אם מערכת החינוך רואה בנו מודל מוצלח ומאמצת אותו - זה יאפשר לבצע את הפרויקט בטווח יותר רחב".

ראשי המיזם מחליטים יחד עם הרשויות המקומיות ובשיתוף משרד החינוך אילו בתי ספר ייכנסו לפרויקט וייהנו מתקציביו, כשחומר הלימוד הוא למעשה החומר הבית־ספרי הארצי. "המשרד הוא גורם משלים", מסביר אנג'ל את שיתוף הפעולה. "וזו דוגמה לדיאלוג טוב בין המגזר השלישי לממשלה". גם אנג'ל מודע לכך שמה שהיה חוד החנית של עבודה מקוונת לפני שבע שנים, כשנוסד המיזם, איננו כזה היום. "יש תמיד לאן להתקדם", הוא מסביר. "המטרה הבאה שלנו היא להרחיב את המעגל, ואנחנו חושבים איך לשתף את ההורים בחוויה של הילדים. בנושא הזה יש פיתוח של שנה וחצי עבודה שנחשוף בוועידת החינוך מחר. אנחנו גם מנסים להגביר שיתוף פעולה עם חברות התוכן ולשלב אותן במיזם".

התוכן ולא הציוד

בניגוד לאתר דוגמת מטח, במקרה של "סיסמה לכל תלמיד" לא מדובר בפורטל תוכן. "אנחנו עושים אדפטציה של תוכניות העבודה של משרד החינוך לבית הספר. לכן עיקר העבודה הוא ליווי המורים", אומרת יונה בן עמרם, מנהלת בית ספר עליזה ארבלי דגניה בטירת כרמל, מהראשונים בפרויקט. "צריך להמחיש למורים שאפשר לעבוד עם זה וזה לא מפחיד. כשאת מתכוננת לשיעור, את יכולה להראות לתלמידים כיצד נראית טופוגרפיה של מפה, לא באטלס או מפה על קיר אלא בתלת־ממד, וההמחשה היא מרכזית בהנגשה לילד".

"עכשיו לנו יש יותר ממה שיש לתלמידים במרכז הארץ", מספרת בן עמרם על בית הספר, אחרי שש שנים במיזם. "והכי חשובה היא התמיכה היומיומית של המטמיע, שיושב אצלנו ומספק לנו 'קביים' של ליווי טכנולוגי. לפני ש'סיסמה לכל תלמיד' נכנס התפיסה הרווחת היתה 'מחשב לכל תלמיד' — כלומר הציוד הוא שנותן את פריצת הדרך. כאן לא בונים על הציוד. כשיש בית וירטואלי ואינטרנט, זה נגיש מכל מחשב ואפילו מסמארטפון. נקודת המוצא היא לא ההצטיידות אלא הנגישות".

"יש 10 מיליון דפים נצפים בפורטל", אומרת מגי אסייג, מנכ"לית המיזם. "השיח מייצר כניסות ועניין. יש הרבה חברות שמספקות תוכן דיגיטלי, ההבדל הוא שבמיזם שלנו המורים הם חוד החנית. את כל המידע שבית הספר נותן היום אפשר למצוא בגוגל, כך שהתפקיד של המורה הוא לא להביא את הידע, אלא לדעת איך למצוא אותו ולהגיש אותו בצורה מעניינת ומושכלת. המורה נשאר המוביל הפדגוגי, אבל נותנים לו כלים להיות רלבנטי לשיח של המאה ה־21. הוא יודע איזה תוכן הוא רוצה ללמד, ויש תוכן דיגיטלי מעולה שהוא צריך לדעת לשאוב ולהתאים לתלמיד. זה לא רק דיגיטלי אלא ערכי. יש פה נתינה, המורה תורם את הידע שלו לענן, ועוד מורה יראה ואולי ישפר אותו, זו תרומה לעתיד".

לומדים עם קווקז וירדן

בית הספר הצ'רקסי אדיגה בכפר כמא הוא אחד המקרים המעניינים בפרויקט. במקרה של דינה ליבאי־ח'ון, מנהלת בית הספר, העבודה עם הפלטפורמה מאפשרת לתלמידים ללמוד על הזהות המורכבת שלהם. "השפה שלנו היא צ'רקסית, עברית היא שפת ההוראה, וערבית היא שפת הקודש שלנו כי אנחנו מוסלמים. ההתמודדות והאתגרים החינוכיים שעומדים בפנינו מאוד מורכבים כי אנחנו גם ישראלים, גם מוסלמים, גם צ'רקסים. חשוב לנו לשמור על הזהות ועל השפה, שהילדים יוכלו לצאת לפסיפס התרבותי הישראלי מחוזקים בנוגע לזהות שלהם. דרך הפורטל של 'סיסמה לכל תלמיד' יצרנו קשר עם בית ספר מקווקז ועם בית ספר צ'רקסי בירדן. התחלנו לערוך מפגשים וירטואליים ולהכיר זה את זה, פתאום הילדים רואים שיש צ'רקסים גם במדינות אחרות. הם מלמדים אותנו מה שהם יודעים ואנחנו מה שאנחנו יודעים. אבל מעבר לשימור התרבות, לי כמנהלת חשוב הגיבוי שאני מקבלת מהמטמיע של הפרויקט במשך כל השנה. אני לא יודעת להכין בעצמי שיעורים מתוקשבים, ומערך ההטמעה הוא המתנה העיקרית שקיבלנו. שימור השפה הוא פרויקט הליבה שלנו, אבל הפרויקט מקדם את המורים בכל התחומים, ואי אפשר להתקדם היום במערכת החינוך בלי הכלים האלו. הטכנולוגיה היא בילט־אין לדור הצעיר, ולנו אין ברירה אלא ללמוד לחשוב בפאזה אחרת, וללמד אותם בשפה הזאת".