מהפכת הרכב תחכה ל־2014, לפחות

שר התחבורה חונך נתיב נוסף באיילון באוקטובר. בענף הרכב הוא עוד לא הצליח לגזור סרטים צילום: ישראל מלובני

1. הרפורמה בענף

הלקוחות עדיין מחכים להורדה של 20% במחירי המכוניות

באפריל האחרון אישרה הממשלה מהלך שהחל עוד בימי המחאה החברתית בקיץ 2011: הרפורמה בענף הרכב הישראלי, שלימים התגלגלה והפכה ל"חוק רישוי רכב" הנידון בחודשים האחרונים בכנסת. במסגרת הרפורמה האמורה הוענקו הטבות מרחיקות לכת לעוסקים ביבוא מקביל וביבוא אישי. ההטבות כללו בין היתר הקלה בגובה הערבויות שאלה נדרשו לשלם, העברת האחריות לתיקונים וריקולים לנציגי יצרני הרכב, וגם הרחבה ניכרת של סוגי כלי רכב שניתן להביא ארצה ביבוא אישי זה, כך שאלה יכללו גם רכבים מסחריים.

זמן קצר לאחר מכן הודיע שר התחבורה ישראל כץ באופן רשמי שהרפורמה המדוברת תוריד את מחירי המכוניות החדשות בלא פחות מ־20%. כלומר, אם מחירה הממוצע של מכונית משפחתית בישראל כיום עומד על כ־128 אלף שקל, הרי שמחירה יעמוד על כ־101 אלף שקל בלבד. לפי כץ, הפחתה זו תתרחש בלי שמדינת ישראל תצטרך להוריד את שיעור מס הקנייה הרשמי, שעומד על 83%. הלקוחות, מצדם, היו מאושרים: הפחתה של 20% במחיר של מכונית חדשה היא מהפך צרכני לכל הדעות.

בפועל, דבר לא קרה. הצעדים שעליהם הכריז שר התחבורה לא יצרו את האפקט שהוא ביקש לחולל בשוק הרכב הישראלי, ויבואני הרכב לא שינו את מחירי המכוניות.

כמה חודשים לאחר מכן תיקן שר התחבורה את דבריו, וציין שהכוונה היתה למצב שבו המכוניות החדשות וגם עלויות התחזוקה שלהן והביטוחים יוזלו בהיקף כולל של 20%. ובכן, גם לשינוי הזה אנו עדיין מחכים.

מגרש של אלדן. במשרד התחבורה התעלמו מהקשר ההדוק של חברות הליסינג עם היבואנים צילום: רונן טופלברג

2. יד אפס

חברות הליסינג לא שיתפו פעולה והתחרות נתקעה

בתחילת חודש יוני נכנסה לתוקף תקנה חשובה, שהיתה אמורה להציב תחרות ריאלית ליבואני הרכב על כיסו של הצרכן. מדובר בתקנה המאפשרת לחברות ליסינג וגם לסוחרי רכב למכור מכוניות חדשות לחלוטין, "יד אפס", ישירות לצרכן וזאת מבלי שברישיון הרכב שלהן תירשם יד. כלומר, כל צרכן יכול לגשת לחברת ליסינג ולקנות מכונית חדשה מבלי שניתן יהיה לדעת שהמכונית נרכשה לא דרך יבואן רכב.

כדי להתחרות ביבואני הרכב הוותיקים היו המכוניות, לפחות בתיאוריה, אמורות להיות מוצעות לצרכנים במחירים אטרקטיביים יותר מאלו המוצעים באולמות התצוגה של היבואנים. אלא שבמשרד התחבורה לא הביאו בחשבון שתי עובדות חשובות: ראשית, יבואני הרכב בעצמם כבר מוכרים מכוניות חדשות בהנחות ניכרות ללקוחות; ושנית, יבואני הרכב הם אלה שמספקים את המכוניות לחברות הליסינג — כך שאין להם ממש סיבה להתחרות בהם.

שלא במפתיע, בענף הליסינג לא ממש התרשמו מהתקנה והמשיכו להימנע מלהציע לצרכנים מכוניות באופן שיתחרה ישירות ביבואני הרכב.

איילון מוטורוס, הסוכנות הראשונה ליבוא מקביל. היבואנים הוותיקים לא נבהלו מהתחרות

3. היבוא המקביל

מהלך שנחנך בקול תרועה וממשיך בזחילה

במאי האחרון, במהלך שהוגדר על ידי שר התחבורה ישראל כץ כ"מהפכה צרכנית", נפתחה סוכנות ראשונה בישראל ליבוא מקביל של מכוניות - איילון מוטורס. בחודשים שלפני הפתיחה החגיגית של הסוכנות הרבו אנשי משרד התחבורה לדבר על הנחות ענק מפליגות שיינתנו בסוכנות, על כך שניתן יהיה למצוא בה דגמים שהיבואנית הוותיקה אינה מייבאת, וסיפרו כי יש מהלכים לפתיחתן של סוכנויות יבוא מקביל של זכיינים של יצרני רכב נוספים. במשרד דיברו גם על כך שהמהלך יוביל להוזלה כמעט מיידית של המכוניות הנמכרות אצל יבואני הרכב הוותיקים.

אלא שבפועל, המהפכה הצרכנית לא ממש התרחשה. עם פתיחת הסוכנות התברר שההנחות על הדגמים השונים לא היו מפליגות ביחס למחירים של דלק מוטורס, יבואנית פורד הרשמית, כפי שניתן היה לצפות. למעשה, בגלל חבלי הלידה של איילון מוטורס, הבינו כמה גורמים בענף שמוטב להם לא להשקיע בעסקי היבוא המקביל.

מדוע היבוא המקביל לא הפך ללהיט? ובכן, בראש ובראשונה משום שמס הקנייה הגבוה חל גם על יבואנים מקבילים. בנוסף, הם נאלצים לרכוש את מכוניותיהם ממתווך, בניגוד ליבואן הוותיק שרוכש את המכונית מהיצרן. המחיר מתנפח משום שהמתווך דורש תשלום של עמלת תיווך מול היצרן בחו"ל. מעבר לכך, מחירי המכוניות החדשות שנמכרות כיום בישראל נחשבים לגמישים יותר, ובפועל ניתן לרכוש בהנחה נאה כל דגם חדש בהזדמנות זו או אחרת.

מעבר לכך, מכוניות הפורד שעמק איילון מייבאת מוצעות בימים אלה בהוזלות גם בדלק מוטורס היבואנית הוותיקה. באשר לדגמים הייחודיים, אכן מדובר בדגמים ייחודיים אך בכאלה שמיועדים לשוק האמריקאי ואינם זוכים לפופולריות רבה בישראל בגלל המנועים הגדולים שלהם, שצריכת הדלק שלהם גבוהה יותר. בשורה התחתונה, נכון להיום היבוא המקביל לא הצליח להשפיע כלל על השוק.

4. המיסוי הירוק

היבואנים ספגו את ההפסד ומחירי המכוניות כמעט לא עלו

מתווה המס הירוק נכנס לתוקפו עוד בשלהי 2009. לפי המתווה, על כל המכוניות מוטל מס קנייה בשיעור של 83%, שממנו מנוכים סכומים של עד 15 אלף שקל בהתאם לכמות המזהמים שהמכונית פולטת. אלא שבמהלך השנים, המכוניות הפכו יעילות ונקיות יותר, והטבות המס גדלו. בעקבות זאת, החליטה הממשלה לעדכן את המס הירוק.

המועד שנבחר ליישום מתווה המס הירוק על פי כל ההערכות שניתנו בשעתו היה ינואר 2013, אלא שבינואר לא קרה דבר. אנשי האוצר בחרו שלא ליישם את הרפורמה וזו התעכבה במשך חודשים ארוכים, עד לתחילת אוגוסט 2013. ההודעה על החלתו של מס ירוק חדש היתה מעין יריית פתיחה עבור יבואני רכב רבים, שמיהרו להודיע לצרכניהם בשוק הפרטי והמוסדי על ייקור שמגיע בקרוב, ועודדו אותם לרכוש מכוניות בהקדם. אלא שכאשר המס הירוק נכנס לתוקף, התברר שליבואני הרכב יש כיסים עמוקים, שמאפשרים להם לספוג על חשבונם את עליות המחירים שהיו צפויות להתרחש.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שערי המטבע הנוחים, שנתנו ליבואנים מספיק שולי רווח כדי לספוג את ההתייקרות. עליית המחירים התרחשה רק על מכוניות דיזל, אלא שגם כאן ההתייקרויות בפועל היו נמוכות משמעותית מההתייקרויות שעליהן הצהירו היבואנים בהתחלה. בכל מקרה, המטרה המקורית של מתווה המיסוי הירוק — לגרום לאזרחים לנסוע על מכוניות נקיות יותר — התפספסה. בפועל, מחירי המכוניות המזהמות לא עלו ומחירי המכוניות הנקיות לא ירדו. מי שהרוויח מהמהלך לא היו הצרכנים אלא משרד האוצר.