ציון קינן: "זהירות היא מילת המפתח"

"המשבר הגלובלי צריך להזכיר לכולנו עד כמה חשוב לשמור על זהירות בהכנת והצגת תחזיות", הוסיף קינן. "אני זוכר כנסים כלכליים בשנים 2005 ו- 2006, בארץ ובעולם, בהם היתה הסכמה כמעט כללית שעברנו לעולם של צמיחה בת-קיימא, עם תנודתיות נמוכה. כלכלנים מסוימים אף הרחיקו לכת וטענו שתופעת 'מחזורי העסקים' עברה מן העולם. ובדיוק אז, מה שהחל כמשבר משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב, התרחב והתפתח למשבר הכלכלי הרציני ביותר בעולם, מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת".

"ברמה הגלובלית", אמר קינן, "קצב הצמיחה של התוצר העולמי יהיה השנה קרוב ל-3%, שיעור דומה מאד לתחזיות משנה שעברה. עיקר החולשה בצמיחה הגלובלית היא בגוש היורו. בשנה האחרונה אמנם חל שיפור באזור זה, אך שיעור הצמיחה לשנה זו, צפוי להישאר שלילי. השנה גם למדנו שלא הכול זוהר בשווקים המתעוררים, כולל במדינות ה- BRIC המפורסמות. שנת 2013 בשווקים המתעוררים היתה מאכזבת, הן מבחינת שיעורי הצמיחה והן בביצועים הפיננסיים".

"לגבי המשק הישראלי", אמר קינן, "מחר תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים לשנת 2013, אולם,מהאומדנים המוקדמים מסתמן ששיעור הצמיחה של התמ"ג בישראל נותר בתחום שבין 3% ל- 3.5%, בדומה לשנה שעברה. אך יש שינוי בהרכב השימושים בתוצר: הצריכה הפרטית גדלה השנה בשיעור של כ-4%, כמעט כפול מהתחזית מאשתקד. לעומת זאת, נרשמו ירידות בהשקעה בנכסים הקבועים וביצוא. נתון חיובי נוסף הוא, השיפור שנרשם בשוק העבודה, שהביא לירידה מרשימה בשיעור האבטלה, הרבה מעבר לתחזיות המוקדמות".

"באשר לשנת 2014, אנחנו מעריכים ששיעור הצמיחה בשנה הבאה בישראל יהיה דומה לזה של השנה הזו, אולם השאלה המרכזית, היא מה יקרה בשוק העבודה בשנת 2014. נכון הוא שנתוני השנה הנוכחית הפתיעו לטובה, אולם רוב הגידול במשרות השכירים היה במגזר הציבורי, בעוד שצמיחת התעסוקה במגזר הפרטי היתה זניחה".

ציון קינן צילום: נמרוד גליקמן

"לצערי, הדיון הציבורי בישראל מתמקד יותר מדי בטווח הקצר, ומעט מדי בשאלות המהותיות של הטווח הבינוני והארוך. בואו נתמקד בתמונת המצב הדמוגרפית של ישראל: החדשות הטובות הן שאנחנו מדינה צעירה יותר ממרבית המדינות המפותחות. ביפאן, לדוגמה 24% מהאוכלוסייה הם בני יותר מ-65, באיטליה - 21%, בארה"ב 14%, ובישראל רק 11%. אבל מצב זה צפוי להשתנות: העלייה בתוחלת החיים והירידה הצפויה בשיעורי הילודה, יביאו לכך שקבוצת בני ה-65 ומעלה צפויה לגדול בשנים הקרובות יותר מכל קבוצת גיל אחרת בישראל. אין ספק שלהתבגרות האוכלוסייה יהיו השלכות כלכליות וחברתיות נרחבות.

"המדינה ביטלה למעשה את הטבות המס בחיסכון ארוך הטווח, כך שהתמריץ לחסוך לטווח ארוך באופן וולונטרי פחת מאוד. אני מאמין, שאילו הטבות המס על החיסכון לטווח הארוך היו מתחדשות, הדבר היה מצמצם את היקף הכספים המוזרם כיום לרכישת דירות להשקעה".