שינוי שיטת המדידה לארנונה - מהלך ששובר את כללי המשחק
ייתכן שיש מקום לבחון את האיסור על שינוי שיטת מדידה. אך בחינה זו צריכה להיעשות על בסיס דיני הארנונה והרציונאל הכלכלי
16:0210.01.14
השבוע פורסם על הכוונה לבצע תיקון בתקנות הארנונה באופן שלרשויות יותר מעתה להעלות ארנונה גם באמצעות שינוי שיטת מדידה לפיה נהגה כל רשות ורשות, שינוי שעד כה נאסר על הרשויות ובצדק נאסר.
כדי לבחון כוונה זו יש להתייחס לתקנה הנוכחית ולהבין, על בסיס איזה רקע ועל סמך איזה ניסיון מצטבר, הותקנה. במלים אחרות, חובה לתתן את הדעת לכך שהמחוקק אסר באופן מפורש על רשויות מקומיות להעלות ארנונה באמצעות שינוי שיטת מדידה. הכוונה לאופן בו נמדד הנכס ומה כולל השטח לחיובו (עם או בלי שטחים משותפים והאפשרויות שביניהן). מתוך הנחה שהוראת חוק אינה אות מתה, יש להתייחס אליה בכובד ראש.
מדי שנה מאז 1985 הוגבלו בחקיקה, סמכויות הרשויות המקומיות להעלות ארנונה לפי שיקול דעתן ולכל שנה נקבע שיעור העלאה חוקי מותר (חוקי ההקפאה). נמצאו רשויות רבות שעוקפות את האיסור בהעלאת ארנונה בשלל כלים: משינוי סיווג, המשך בשינוי הגדרות בצווי הארנונה, בשינוי באזורי מס או ב"סתם" העלאת תעריף בשיעור גבוה מהמותר שלכל אותן פעולות תוצאה אחת: העלאת ארנונה בפועל באחוז הגבוה מזה שהותר לרשות באותה שנה. כלומר, התברר כי רשויות רבות "דילגו" על החוק בדרך לגבייה גבוהה יותר. לפיכך, בחוק ההסדרים משנת 1993 נוספה הוראה ספציפית האוסרת העלאת ארנונה באמצעות שינוי שיטת מדידה.
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק איסור זה בא לעולם על בסיס הניסיון שהצטבר אצל המחוקק בנוגע להתנהלות הרשויות מאז נחקקו חוקי ההקפאה. האיסור הכללי להעלות ארנונה בשיעור גבוה משהותר נפרט לפרוטות, בין היתר, באמצעות איסור לשינוי שיטת מדידה. דהיינו לא היה די באיסור הכללי לפיו הלך המחוקק עד אז והאיסור הנדון כוון ונוסח באופן קונקרטי ליצירת נורמה ברורה של איסור העלאה בשיעור חורג מהמותר ע"י שינוי שיטת מדידה, אפילו לא באישור שרים!!
איסור זה הוא בלם ואיזון לסמכויות הרשויות בהעלאת ארנונה ונולד כדי למנוע "משחקים" מיותרים בהעלאת ארנונה, בפרט לא ע"י הכנסת שטחים נוספים לשטח לחיוב בארנונה (שבעבר לא חויבו).
שיחת היום היא שתנאי להלוואות הרשויות למדינה היא תקנה שתאפשר להן מעתה לבקש אישור משרי הפנים והאוצר לשנות שיטת המדידה.
ייתכן שיש מקום לבחון את האיסור על שינוי שיטת מדידה. אך בחינה זו צריכה להיעשות על בסיס דיני הארנונה והרציונאל הכלכלי שבעטיו נוסחה התקנה המדוברת בלשונה הנוכחית, כמובא לעיל. לא יעלה על הדעת שסוגיה זו מועלית וצצה במסגרת דיל פוליטי – קח ותן מסחרי בין הרשויות למדינה – ומחירה מגולגל על הנישומים כלאחר יד.
דומה הדבר למצב בו מהיום למחר היה מועלה שיעור מס חברות ונקבע על 60%, או שמע"מ היה עולה ל-35%. אפשרי? וודאי, בטח משפטית וחוקתית. נכון, מוצדק, ראוי? לפי דעתי המהלך שובר את כללי המשחק וסותר ציפיות המגזר העסקי לוודאות והוא פסול וודאי באופן החפוז והמאולתר המוצע לביצועו. נדמה שהמילה האחרונה במאבקי הכוחות אלה טרם נאמרה.
הכותב הוא עו"ד, שותף ב-איזנברג גולדמן – חברת עורכי דין המתמחה במיסוי עירוני ומייצגת גופים וחברות מהגדולים במשק
