אקורד הסיום של פרשת חפציבה: הסדר טיעון למשנה למנכ"ל

שמונה שנים וחצי לאחר שחברת הנדל"ן חפציבה קרסה בשל מעשי גניבה ומרמה שביצע בעל השליטה והמנכ"ל, בועז יונה, ההליך הפלילי נגד כל המעורבים מגיע לסיומו. זאת לאחר שהנאשם האחרון בפרשה, רו"ח פרדי אלגמיל, ששימש על פי כתב האישום כמשנה למנכ"ל חפציבה וכיד ימינו של יונה, הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. ההסדר, שפרטיו טרם ידועים, יוגש לבית המשפט בתוך כשבועיים.

יונה, שהורשע בשורה של עבירות גניבה, מרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים בתאגיד שהובילו לקריסת החברה, השתחרר בחודש מרץ 2013 מהכלא לאחר שריצה 4.5 שנות מאסר. בעקבות החקירה שניהלה רשות ניירות ערך, הוחלט בספטמבר 2011 להגיש כתב אישום נגד שמונה עובדים נוספים בחברה – המשנה למנכ"ל, מנהל הכספים, סמנכ"ל המכירות, שני אנשי כספים, עובדת במחלקת המכירות ושני עובדים במחלקת הגבייה.

"אני עצמי נפגעתי"

כתב האישום המקורי תיאר תוכנית שלה היו שותפים העובדים לשליחת יד בכספי רוכשי הדירות, לקבלת חלק מהכספים במרמה, להפקדת כ־300 מיליון שקל בחשבונות שאינם חשבונות הלווי של הפרויקטים שבנתה חפציבה, להסתרת גניבות כספים ולהפקת דו"חות כוזבים לבנקים. העבירות שייחס כתב האישום לחלק מהבכירים היו חמורות: גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק המכר. שבעה מהנאשמים הגיעו להסדרי טיעון, ונגד שניים אחרים הופסקו ההליכים.

לידי "כלכליסט" הגיעו תמלילי החקירה ברשות ניירות ערך של אלגמיל, שעל פי כתב האישום היה יד ימינו של יונה, סייע בניהול החברות ובמימונן, וגם היה המשנה למנכ"ל של חברות חפציבה החל משנת 2000. רו"ח אלגמיל גם כיהן לפרק זמן קצר כדירקטור באחת החברות הבנות (חופים) וכמנכ"ל של חברה בת נוספת (צמרות). על פי הודאתו, במסגרת תפקידו פעל אלגמיל מול הבנקים, בין היתר להשגת מימון לפעילות החברות ולהסדרת תנאי הליווי הכספי לפרויקטים. בכתב האישום יוחסו לו עבירות של גניבה בידי מורשה, עבירות על חוק המכר ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אלגמיל נחקר פעמיים במשרדי הרשות בסוף שנת 2007 במשך שעות ארוכות. חוקרי הרשות, שהתבססו בין היתר על ראיות שאספו חוקרי יאח"ה בחקירתו של יונה, ניסו להבין האם "יד ימינו" של יונה היה מודע ושותף ולמעשים.

אלגמיל הציג עצמו בחקירות כספק ונותן שירותים לקבוצת חפציבה. "אני עצמי נפגעתי מחפציבה והיא חייבת לי ולחברות שלי כמיליון וחצי שקל", אמר לחוקר הרשות לביא אובנת. "השירותים שנתתי כללו גיוס אשראים מבנקים וטיפול בעסקאות. עבדתי כמעט עם כל המערכת הבנקאית. בועז יונה היה אומר לי שהוא זכה במכרז של המינהל וביקש ממני לפנות לבנקים להשיג מימון לקרקע ולפרויקט".

בועז יונה בביהמ"ש צילום: אוראל כהן

התוכנית להשתלטות על כספי רוכשי הדירות, כך על פי כתב האישום, התחלקה לכמה שלבים. תחילה היה צורך לגרום ללקוחות להפקיד כספים בחשבונות חפציבה ולא ישירות בחשבונות הלווי של הפרויקטים בבנקים. לאחר מכן, הכספים נמשכו מהחברות הציבוריות לחברות הפרטיות שבשליטת יונה. בהמשך, על מנת לטשטש את המשיכות, היו נלקחות הלוואות מבנקים על ידי החברות הפרטיות של יונה, וסכום דומה היה חוזר לחשבון החברות הציבוריות. הכסף בחברות הציבוריות נסגר בפיקדונות ששועבדו בתורם לבנקים תמורת ההלוואה. כך הלכו וטפחו ההתחייבויות של החברה הציבורית, עד הקריסה המהדהדת, שאף הותירה אלפי רוכשי דירות ללא ביטחונות כלשהם לכספים שהוצאו מהם.

"החתימו אותי בפקס"

"אתה ניהלת את ישיבות ההנהלה של חפציבה בנוגע לחשבונות הליווי של הפרויקטים – כמה כסף צריך להביא ומאיפה כדי לסתום את החורים בחשבונות השונים של חפציבה", אמר החוקר לאלגמיל. "אתה לחצת באותן ישיבות שידאגו לכך שהלקוחות ירשמו צ'קים פתוחים לטובת חפציבה ולא לטובת חשבונות הלווי בלבד. קראת לצ'קים האלה 'כסף פנוי' בישיבות האלה. העובדים והמנהלים בחפציבה אומרים שאתה ויונה קראתם אחר כך למשיכות הכספים האלה מהחברות הציבוריות בשם קוד 'בוקרשט'". אלגמיל הכחיש וחזר על כך שהיה ספק ונותן שירותים לקבוצה שכללו גיוס כספים מבנקים ומשקיעים. "אתה יד ימינו של בועז יונה, משמש בתקופה מסוימת כמשנה למנכ"ל ודירקטור ואתה טוען שאתה לא יודע כלום על המשיכות האלה, בעוד כל שאר העובדים יודעים על זה?", השתומם החוקר. "למה הם אמרו את מה שהם אמרו אני לא יודע", ענה אלגמיל.

החוקר הציג בפניו דו"ח כספי של חופים וביקש ממנו להצביע על המקום שבו נכתב שנמשכו כספים מחופים לטובת החברות הפרטיות. אלגמיל עיין בדו"ח ואמר: "אני חתום כי רואי החשבון ביקשו ממני לחתום. לטענתם היה צריך שלושה חותמים ולכן לא היתה ברירה מבחינתם. לא ידעתי על המשיכות ואני לא מבין מה אני צריך להראות לך". חוקר: "טענת שבועז כפה עליך להיות דירקטור, ועכשיו אתה טוען שרואי החשבון כפו עליך לחתום על הדו"ח הכספי. זה התירוץ שלך?" אלגמיל: "אני סומך על רואי החשבון ועל זה שהם עשו את הדו"ח הכספי כמו שצריך. לא ראיתי סיבה לא להיענות להם". חוקר: "קראת את הדו"ח הכספי לפני שחתמת עליו?" אלגמיל: "אני זוכר שעל אחד הדו"חות הם החתימו אותי כאשר הייתי בחו"ל באמצעות פקס. אני זוכר את זה כי הייתי בדיוק בשדה התעופה. אני לא זוכר שקראתי את הדו"ח".

מעו"ד צביקה קלנג, בא כוחו של רו"ח פרדי אלגמיל, נמסר: "לא נתייחס בטרם יוצג ההסדר לבית המשפט". את המדינה מייצג עו"ד סטיב בוארון, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות.