46% מהתמיכות של המדינה הלכו לישיבות וכוללים

הקיצוץ בתקציב הישיבות היה אחד הדגלים העיקריים של מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד בבחירות האחרונות. ובכל זאת, 46% ממענקי התמיכות של הממשלה ב־2013 (בקיזוז התמיכות ברשויות המקומיות ובקופות החולים הגירעוניות) עברו לישיבות וכוללים. כך עולה מנתוני החשב הכללי במשרד האוצר. היקף התמיכה במוסדות התורניים אמנם ירד ב־27% בשנה שעברה, אולם תקציבים אחרים לחרדים, ובעיקר לבתי הספר היסודיים של ש"ס ושל אגודת ישראל, ממשיכים להיות מתוקצבים כרגיל, אף שאינם מלמדים לימודי ליב"ה באופן מלא.

תמיכות, בז'רגון התקציבי, הן הכספים שממשלת ישראל מעבירה כל שנה לאלפי גופים, שלא על מנת לרכוש מהם שירותים. עוגת התמיכות של ממשלת ישראל ב־2013 עמדה על 30 מיליארד שקל, רובן המכריע הגיע לרשויות המקומיות ולקופות החולים, ויתר ה־1.6 מיליארד שקלים לאלפי מוסדות ציבור שונים, החל במוסדות דת, עבור בתנועת הצופים וכלה בתיאטרון הבימה.

אגף החשב הכללי הנושא באחריות הכוללת להעברת המיליארדים האלה, פירסם בתחילת החודש את הנתונים העדכניים ל־2013, כך שאפשר להתחיל לסכם את השנה שחלפה, בהתחשב בסייג חשוב: לא בכל הסעיפים עודכנו המספרים הסופיים, כך שבחלק מהמקרים נדמה כאילו הכסף לא נוצל. עם זאת, כבר עתה ניכר כי מרבית הכסף נוצל למטרות שלהן הוקצה, וניתן לשרטט את סדרי העדיפויות הממשלתיים בתקציב התמיכות.

נתון כללי בולט שעולה מנתונים הוא שרוב כספי התמיכות הולכים לתשלומי שכר, למטרות בינוי ולפיתוח תשתיות. אולם בעוד שהתקציבים שמיועדים לתשלומי השכר מתקתקים כמו שעון ומנוצלים במלואם, הכסף שמיועד לתכנון, לבינוי ולפיתוח מנוצל באחוזים נמוכים בלבד, דבר שעשוי להעיד על יכולת עלובה של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתחומים אלה. הנפגע הישיר מכך הוא כמובן הציבור הישראלי.

בתי הספר לא מנצלים את כל תקציבי הבינוי

התמיכות הגדולות ביותר מועברות ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות. מדובר על תקציב כולל של יותר מ־11 מיליארד שקל בשנה. התקציב הזה מועבר עבור הרבה מאוד מטרות. בראש ובראשונה, לפחות מבחינת היקף התקציב, הכסף מיועד לתשלום משכורות למורים בתיכונים (שחלקם הגדול אינם נמצאים בבעלות המדינה, אלא של הרשויות או עמותות פרטיות), ובגני הילדים. ב־2013 התקציבים האלה לבדם עמדו על 8.4 מיליארד שקל.

תקציבים שמיועדים לתשלום שכר מנוצלים במלואם. להבדיל, תקציבים שמיועדים לבינוי כיתות חדשות, שיפוץ כיתות קיימות, הרחבת תשתיות חינוכיות וכיוצא בזה, אינם מנוצלים עד הסוף. כך למשל, מהמספרים שפורסמו עד כה, מתוך תקציב כולל של 145 מיליארד שקל שהועמדו לרשויות המקומיות לצורך בניית גנים לילדים בגילים 3–4 (בעקבות אימוץ המלצות ועדת טרכטנברג) רק 6 מיליון שקל נוצלו בפועל - כלומר, 4% מהכסף בלבד. למעשה, על פי הנתונים המעודכנים רק עיריית כפר סבא הצליחה להשתמש בכסף בשביל לבנות את הגנים לילדים הקטנים.

סביר להניח כי זו לא תמונת המצב המלאה, וכי המספרים עדיין לא עודכנו עד הסוף. אבל אפילו כשמסתכלים על הנתונים של 2012, שכבר מעודכנים לחלוטין, רואים עד כמה הרשויות לא מצליחות לנצל את הכסף בתחומי התכנון והבינוי. מתוך תקציב של 1.5 מיליארד שקל שהוקצה להן ב־2012 לבניית גנים לילדים בגילים 3–4, הרשויות ניצלו 677 מיליון שקל בלבד — 45%. יכולת הביצוע הנמוכה נובעת, בין היתר מהעובדה כי ההחלטה על בניית הגנים התקבלה בממשלה רק בפברואר 2012, אבל לא רק — ולראייה, חלק מהרשויות הצליחו לנצל את התקציבים שלהן יותר מאחרות (ראו תרשים). קצב הביצוע הנמוך הוא גם אחת הסיבות לעובדה כי בסוף השנה לא נוצל כל תקציב המדינה עד סופו.

בתחום התאמת בתי ספר ומבני חינוך לאוכלוסיות מוגבלות (לתלמידים בכיסאות גלגלים, למשל) המצב אפילו גרוע יותר. הרשויות הצליחו לנצל ב־2012 רק 20% מהתקציב הייעודי, וב־2013 רק 60 אלף שקל מתוך 54 מיליון שקל (שהם עשירית האחוז). בתחום חיזוק בתי הספר לקראת רעידות האדמה רק 20% מהתקציב נוצל ב־2012, ו־0% ב־2013.

החרדים נתמכו ע"י 4 משרדים

כאמור, גם ב־2013 התקציבים שהועברו לכוללים ולישיבות ברחבי ישראל היו הסעיף התקציבי הגדול ביותר בין תקציבי התמיכות למוסדות ציבור, אולם השנה, לראשונה, הנתח של התקציב לישיבות וכוללים התכווץ במידה משמעותית — מנתח של 49% מהתקציב שמגיע למוסדות ציבור ל־45%. במספרים מוחלטים, מדובר בקיצוץ של כ־300 מיליון שקל מהתקציב.

התקציבים לישיבות נועדו לממן את פעילותן השוטפת ואת תשלום המשכורות למורים. בנוסף, המדינה מעבירה יותר מ־120 מיליון שקל ישירות לאברכים עצמם, כהשלמת הכנסה (התקציב הזה לא קוצץ ב־2013). הישיבה שזכתה בנתח הגדול ביותר היא ישיבת מיר בירושלים, שב־2013 קיבלה 31 מיליון שקל לעומת תקציב של 44 מיליון שקל ב־2012.

לשם השוואה, 470 מיליון שקל הועברו ב־2013 למוסדות תרבות וספורט. המענקים לתיאטראות מהווים את הסעיף התקציבי הגדול ביותר (84 מיליון שקל) בתוך עוגת התמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות ציבור, ומתוכם תיאטרון הבימה הוא הגוף שקיבל את הסכום הגדול ביותר — 17 מיליון שקל.

מוסדות דת רבים מקבלים תקציבי תמיכות נוספים גם דרך המשרד לשירותי דת (4 מיליארד שקל ב־2013, ירידה של 60% לעומת 2012), דרך משרד הפנים (ירידה של 97% לעומת 2012) ודרך משרד ראש הממשלה (ירידה של 50% לעומת 2012). עם זאת, כמו בכל סעיף אחר, יש להביא בחשבון שהמספרים אינם סופיים לגמרי.

לפיד. קיצוץ תקציבי הישיבות היה דגל עיקרי צילום: אוראל כהן

העובדה כי לפחות על הנייר התכווץ תקציב התמיכה בישיבות ובכוללים בכ־30% מבלי שנרשמו הפגנות המוניות של המגזר החרדי מעלה סימני שאלה. בהיעדר הסברים רשמיים, ייתכנו כמה אפשרויות. ייתכן, למשל, כי מלכתחילה הישיבות קיבלו תקציבים מנופחים שעלו בהרבה על צרכיהן האמיתיים. מנגד, ייתכן גם שלמרות המספרים הרשמיים המדינה העבירה להן כספים נוספים באמצעות גופים צד ג' (למשל, הרשויות המקומיות). וייתכן גם שהפגיעה בעולם הישיבות היתה פגיעה קשה, אולם החרדים העדיפו לנשוך שפתיים מתוך הנחה שבעוד שנתיים־שלוש הממשלה תהיה אחרת, והתקציבים יוחזרו. רב הנסתר על הגלוי בעניין הזה.

משרד התחבורה צמצם את מענקי התמיכה

מלבד הירידה בתמיכה בישיבות ובכוללים, ב־2013 חלו שינויים גם בתקציבי התמיכות של משרדי הבריאות והתחבורה. התמיכה הכוללת של משרד הבריאות בגופים שונים זינקה ב־116%, מ־1.1 מיליארד שקל ב־2012 ל־2.5 מיליארד שקל ב־2013. עיקר העלייה נרשמה בסעיף "תמיכה בקופות החולים על עמידה ביעדי גירעון" - מ־772 מיליון שקל ב־2012 ל־2.2 מיליארד שקל ב־2013 (עליה של 187%). מרבית התקציב הזה בשנה שעברה - 1 מיליארד שקל - הלך לקופת חולים כללית.

הוצאה כבדה נוספת במסגרת תקציבי התמיכות של הממשלה היא הסכום שמועבר מדי שנה לקרנות הפנסיה הוותיקות (שחלקן הולאמו בידי המדינה ב־2003, ואלה שלא הולאמו בכל זאת זכו לרשת ביטחון מהמדינה). ב־2013 המדינה העבירה להן 4.6 מיליארד שקל, 30% יותר מאשר ב־2012. הסכומים האלה לא כוללים את תשלומי הפנסיה שהמדינה משלמת ישירות לעובדי המדינה שנמצאים בפנסיה תקציבית.

במשרד התחבורה חלה מגמה הפוכה של כיווץ תקציבים. המשרד מעביר תקציבים רבים ישירות לרשויות המקומיות עבור פרויקטים שונים. כך, אם ב־2012 משרד התחבורה העמיד לרשויות 4.6 מיליארד שקל (מתוכם הרשויות ניצלו רק כמחצית), ב־2013 הוא העמיד להן 966 מיליון שקל בלבד - ירידה של כ־80%.

וגם הסכום הזה לא נוצל במלואו בידי הרשויות. על פי המספרים המעודכנים רק 14 מיליון שקל מהתקציב הכולל נוצלו -פחות מ־2%. כמו קצב הביצוע הנמוך של בניית גני הילדים החדשים, גם העיכוב בפרויקטי תחבורה שונים תרם לתת הביצוע בתקציב המדינה (6 מיליארד שקל בסך הכל). ובדומה לקצב הביצוע הנמוך של בניית גני הילדים, גם העיכוב בפרויקטים תחבורתיים נובע (לפחות בחלקו) בקשיים של המדינה לתכנן ולבצע במהירות פרויקטים של בינוי.

מנגד, משרד התחבורה המשיך לתמוך בכסף רב בחברות התחבורה הציבורית. המשרד מעביר מדי שנה מיליארדים לחברות התחבורה הציבורית השונות, בעיקר עבור סבסוד תעריפי הנסיעה ורכישת אוטובוסים. הנהנית העיקרית מהתקציבים הללו היא חברת אגד, שקיבלה ב־2013 יותר ממיליארד שקל (עליה של יותר מ־40% לעומת 2012). בין היתר, אגד מקבלת את הכסף מהמדינה על כך שהיא מחויבת לספק שירותים גם ליישובים במקומות מרוחקים, שאינם כדאיים מבחינה כלכלית.

חברת דן קיבלה מהמדינה תמיכה של 420 מיליון שקל ב־2013 (קצת פחות מאשר ב־2012); רכבת ישראל קיבלה מהמדינה תמיכה בגובה 773 מיליון שקל (14% יותר מאשר ב־2012); וחברות האוטובוסים השונות קיבלו מהמדינה סכום כולל של 323 מיליון שקל לרכישת אוטובוסים חדשים.