"המדינה או סיסקו יידרשו להציל את מיזם הסיבים"

כמעט ארבע שנים חלפו מאז החלה חברת החשמל בניסוי מצומצם בקריית שמונה לאספקת אינטרנט מהיר על גבי תשתית סיבים אופטיים שנפרסת במקביל לחוטי החשמל. אז העריך ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בתוך שנתיים תרושת ישראל בתשתית סיבים שתייצר תחרות לבזק ו־HOT, ושר התקשורת דאז משה כחלון ניבא שהתשתית החדשה תקרב את המרכז לפריפריה, ותאפשר לילד משדרות לקבל במחשב שיעור ממרצה בטכניון.

לאחר עיכובים וקשיים צפויה להתחיל בשבועות הקרובים פריסת הסיבים האופטיים. מיזם הסיבים הוא פרויקט שאפתני שעלותו צפויה להגיע לכ־5 מיליארד שקל ובמסגרתו מתוכננת להיפרס, לראשונה מאז עשו זאת חברות הכבלים האזוריות בשנות השמונים, תשתית תקשורת קווית שתגיע לכל בית בתוך 20 שנה. המיזם יוקם ויופעל על ידי חברת IBC, שותפות בין חברת החשמל (40%) לקבוצת משקיעים פרטית בראשות חברת ויה אירופה השבדית (60%).

צילום: יוסי וייס

מיזם הסיבים מגלם הבטחה להביא לישראל רשת תקשורת אולטרה־מודרנית שתספק אינטרנט במהירות 1 גיגה סימטרי (מהירות העלאה והורדה זהה), פי עשרה מהקיים בישראל, ולהכניס שחקן שלישי לשוק התשתיות הדואופולי. אך מה הסיכוי של המיזם השאפתני להתרומם ולהצליח? עבודה של סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז' ערן יעקובי, מהאנליסטים המובילים בתחום התקשורת, מספקת תחזית פסימית למדי בנושא. הכותרת של העבודה היא "מיזם הסיבים של חברת החשמל - ניסוי מרתק במדינה הלא נכונה".

"לאור ניתוח המגמות בעולם ובחינת תנאי הפתיחה של מיזם IBC, תוך גישה אופטימית מאוד בניתוח הכלכלי של המיזם, נראה כי הפאזל שיאפשר למיזם להישאר בר־קיימא הוא לא פשוט בלשון המעטה", כותב יעקובי. להערכתו, הצלחת המיזם תלויה בנכונות של המדינה להגדיל את השקעתה במיזם מעבר ל־150 מיליון שקל שהיא כבר התחייבה להעביר לו.

סיכוי נוסף של המיזם טמון ברוח הגבית שהוא יקבל מענקית הטכנולוגיה סיסקו. החברה אינה בעלת מניות ומוגדרת רק כספקית ציוד, אך היא אמורה להעביר לו כרבע מיליארד דולר באשראי ספקים. סיסקו רואה במיזם פיילוט שיאפשר להראות כיצד תשתית דיגיטלית מתקדמת יכולה לפתור בעיות שאיתן מתמודדות ממשלות, "אולם יש לזכור שסיסקו אינה מלכ"ר", מזהיר יעקובי.

מכשול 1 בזק ו־HOT: לשתי המתחרות כבר יש גישה כמעט לכל נקודה בישראל

בראיון ל"כלכליסט" בנובמבר העריך מנכ"ל חברת IBC דני לאובר כי המיזם יהיה כלכלי אם הוא יצליח לכבוש שליש מנתח השוק, אלא שלהערכת יעקובי מדובר במשימה שאפתנית, בלשון המעטה.

יעקובי מזכיר כי IBC אינה נכנסת לשוק בתולי, אלא לשוק שפועלות בו שתי מתחרות ותיקות שהתשתית שלהן מגיעה כמעט לכל נקודה בישראל, והן עסוקות בשדרוג הרשתות שלהן בימים אלה. לדברי יעקובי, הניסיון העולמי מראה שמדובר בסיטואציה האפשרית הגרועה ביותר עבור המיזם: "נכון להיום, המודל העסקי של רשתות סיב אופטי מוטל בספק במדינות שבהן יש אלטרנטיבה של רשתות מתקדמות, המסוגלות לספק מהירויות של 30 מגה־ביט לשנייה ומעלה, כמו בישראל".

הבעלים של ויה אירופה, ג'ונאס בירגרסון

הבשורה שיביא איתו מיזם הסיבים אמורה להיות קודם כל טכנולוגית. רשתות סיבים מסוגלות להעביר נתונים בקצב דמיוני של 1 גיגה סימטרי ואף יותר, משהו ששום טכנולוגיה אחרת לא יכולה לספק. אלא שהשאלה מתי בדיוק יזדקק משק הבית הממוצע בישראל למהירות של 1 ג'יגה סימטרי שמציעות רשתות הסיבים, נותרה פתוחה.

על פי יעקובי, "יותר ויותר מדינות במערב אירופה וארה"ב צפויות להכניס כסטנדרט מהירות של 100 מגה־ביט לשנייה בשנים הקרובות, אך לא מצאנו אף מחקר שמצביע על כך שמהירות של ג'יגה־ביט לשנייה (1,000 מגה־ביט) תהיה נפוצה בשנים הקרובות, אולי למעט מדינות כמו יפן וקוריאה".

מנגד, במיזם מאמינים שהם בונים תשתית לטווח הארוך, וברגע שתתחיל ההעברה של שידורי טלוויזיה באינטרנט הרשתות הקיימות לא יעמדו בביקוש.

בניגוד לחלק מההצהרות שנשמעו בימיו הראשונים של המיזם, כרגע נראה שכניסתו לשוק לא תוריד משמעותית את תעריפי האינטרנט בישראל באופן אבסולוטי, כפי שעשתה למשל כניסת המתחרים החדשים לשוק הסלולר. חברת IBC כבר חשפה את המחיר הראשון שתציע - 100 שקל לחודש לחיבור של 100 מגה־ביט. אלא שכאן מדובר במחיר סיטונאי לספקי תקשורת, שימכרו על גבי תשתית הסיבים שירותים ללקוח הסופי. הספקים יעמיסו על גבי המחיר הסיטונאי את הוצאות השיווק, השירות והתפעול שלהם ואת מקדם הרווחיות שירצו לגזור לפני שיתמחרו חבילות ללקוח הסופי.

"אנו טוענים כי הניסיון בעולם ובמיוחד בישראל לאחר המחאה החברתית הוא כזה שקהל יעד מצומצם מאוד בשוק הפרטי יבחר לתת משמעות למהירות הסימטרית שתציע IBC. מרבית הציבור יבחר לשלם פחות על מהירות מפורסמת של 100 מגה־ביט לשנייה, ואולי מהפכת הסלולר היא ההמחשה הטובה ביותר לטענה זו", כותב יעקובי.

מכשול 2 האינטרסים: בעלי המניות הם גם הספקים הבלעדיים למיזם

הודעה סטנדרטית לבורסה שפרסמה ביוני האחרון חברת רפק, אחת השותפות במיזם הסיבים, מעידה על אחת הסכנות הגדולות המרחפות מעל הפרויקט כולו. רפק מחזיקה ב־7.5% ממניות חברת IBC, והזרימה אליה עד כה 12.5 מיליון שקל במזומן ו־25 מיליון שקל בהלוואת בעלים. אולם בהודעה לבורסה העריכה רפק כי היא צפויה לספק ל־IBC ציוד תקשורת ועבודות בהיקף של לא פחות מ־400 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות.

רפק אינה היחידה שחובשת שני כובעים. למעשה, כל בעלי המניות במיזם משמשים גם כספקים בלעדיים שלו. חברת החשמל, למשל, תהיה קבלן העבודות של המיזם כולו. נראה שלא מעט גורמים יכולים לגזור קופון שמן מהמיזם גם אם הוא לא יצליח לספק רווחים. לפי יעקובי, "השותפות של ויה אירופה במיזם גידרו עצמן בכך שהן מקיימות יחסי גומלין עם המיזם בעסקי הליבה שלהן. הסיכון שלקחה כל אחת מהשותפות, שלמעשה קיבלו אופציה זולה לעשיית עסקים עם המיזם, הוא נמוך יחסית, והשאיפה תהיה לייצר הכנסות מהמיזם באמצעות מכירת ציוד ושירותים למיזם - פתח לניגודי אינטרסים לא פשוטים".

כותב העבודה, ערן יעקובי צילום: מיקי נועם אלון

יותר מכך, המשקיעים במיזם צריכים להתפלל שהשותפות עם חברת החשמל לא תתפוצץ בפניהם. בחודשים האחרונים הגשים ועד עובדי חברת החשמל את חששות המשקיעים, כשהורה לעכב את תחילת עבודות הפריסה בדרישה לקבל מניות במיזם. כתוצאה מכך הוחלט לדחות את תחילת העבודות מסוף 2013 לפברואר־מרץ 2014.

אף שהמשבר הנוכחי נמצא לקראת סיום, עדיין מדובר בקשר בעייתי. "החשש מתלות זו נעוץ בעובדה שלפיה אמורה לצאת לדרך רפורמה במשק החשמל, כך שאי־שביעות רצון של הוועד מרפורמה זו עלולה להמשיך לעכב ולגרום לחיכוכים בעתיד", מזהיר יעקובי.

מכשול 3 הלקוחות: סלקום ופרטנר לא ממהרות לשתף פעולה עם המיזם

סלקום ופרטנר היו אמורות להיות הראשונות שקופצות על עגלת מיזם הסיבים, שיאפשר להן להיכנס לתחומים חדשים כמו מכירת תשתית אינטרנט וטלוויזיה. אולם מאז קיבל המיזם רישיון כבר חלפו חמישה חודשים, ושני הלקוחות הגדולים ביותר בשוק עדיין לא הגיעו להסכמות איתו. בינתיים חתמה IBC על הסכמי שיתוף פעולה עם ספקי תקשורת קטנים בהרבה כמו רמי לוי וטריפל סי.

בסלקום ופרטנר לא לגמרי יודעים איך לאכול את המודל הנוקשה של IBC, שמגיע משבדיה. ב־IBC לא מוכנים להציע הנחה לגודל, ומבחינתם ספק אינטרנט עם כמה אלפי לקוחות ישלם מחיר זהה על כל קו כמו סלקום עם מאות אלפי לקוחות אינטרנט. ב־IBC גם לא מוכנים להתפשר על תוכניתם להפעיל פורטל אינטרנטי, שבו הלקוח יוכל לעבור מספק שירותים אחד לשני בלחיצת כפתור — מודל שכמובן מאיים על החברות שמגיעות עם מאגר הלקוחות הגדול ביותר.

יעקובי חושב שמיזם הסיבים יתקשה להצליח ללא שיתוף פעולה עם השחקנים החזקים: "כדי להגיע לנתח שוק של שליש מבתי האב בישראל, נראה שהאוויר לנשימה ההכרחי עבור המיזם אמור להגיע מכיוונן של סלקום ופרטנר".

מכשול 4 המדינה: יד אחת מנסה לסייע והשנייה פוגעת בסיכויי ההצלחה

המדינה עושה מאמצים גדולים כדי שמיזם הסיבים יקרום עור וגידים, ויש מי שיטענו שהיא אף הולכת יותר מדי לקראתו. כדי להגדיל את האטרקטיביות של הפרויקט המדינה למשל לא הגדירה ל־IBC היכן עליה לפרוס את התשתית בחמש השנים הראשונות, והיא לא מחייבת אותה להגיע לפריפריה. הילד מאופקים, שעליו דיבר כחלון, יצטרך לחכות עד שיוכל לקבל שיעורים בטכניון.

מנגד, במשרד התקשורת מקדמים במקביל את הדרישה מבזק ו־HOT לפתוח את התשתיות שלהן לשימוש המתחרים (רפורמת "השוק הסיטונאי"). אלא ששני הצעדים מתנגשים זה בזה, כשהצלחת השוק הסיטונאי עלולה לפגוע בסיכוי של מיזם הסיבים לפרוץ. ככל שמשרד התקשורת קובע מחירים נמוכים יותר לשימוש בתשתיות בזק ו־HOT, יש סיכוי סביר יותר שמתחרים חדשים ובראשם סלקום ופרטנר ייכנסו לשוק הקווי באגרסיביות.

ברגע שזה יקרה, יקטן הסיכוי שהן יחתרו להגיע להסכמות על שימוש בתשתית הסיבים. מיזם הסיבים נמצא בעמדת נחיתות מבחינת יכולתו להוריד מחירים בהשוואה לבזק ו־HOT מכיוון שעליו להחזיר השקעות עתק. "מסלול ההתנגשות בין השוק הסיטונאי למיזם הוא בלתי נמנע", קובע יעקובי.

מכשול 5 בעל הבית: המשקיעה הראשית ויה אירופה היא שחקן זעיר בשוק העולמי

לא הרבה ידוע על המשקיעה המובילה במיזם הסיבים, חברת ויה אירופה השבדית. מדובר בחברה קטנה עם 25 עובדים בלבד בבעלות היזם השבדי הצבעוני ג'ונאס בירגרסון - ילד פלא לשעבר שהמריא עם בועת הדוט־קום של סוף שנות התשעים וצנח יחד איתה.

ויה אירופה היא שחקן זעיר בשוק העולמי. החברה פעילה בעיקר בשבדיה, שבה היא מחברת כמיליון איש לאינטרנט, וכן בשוויץ ובאנגליה. כמו כן היא עתידה להקים רשת סיבים בקוסטה ריקה. יעקובי מצביע על כך ש"בשבדיה רשתות אלה ממומנות בהיקף נרחב על ידי הרשויות המקומיות, מה שלא קיים בישראל. בקוסטה ריקה מדובר בסאגה שנמשכת כשלוש שנים והפריסה טרם החלה".

בכל זאת, לפי יעקובי המיזם כבר תרם לצרכן הישראלי, בכך שהוא חייב את בזק ו־HOT להאיץ את ההשקעה שלהן ולהציע חבילות אטרקטיביות ללקוח. יעקובי מסכם: "תחת הנחות אופטימיות מצדנו, החזר ההשקעה על המיזם צפוי לארוך 14-12 שנה. אין ספק ששלוש השנים הבאות יהיו קריטיות כדי להבין אם ניסוי מהסוג הזה, במדינה שאינה מתאימה לו, הוא בר־קיימא או לא".