יו"ר ועד המכללות הלא מתוקצבות: "אנחנו מבקשים צדק קטן לעוול גדול"
פרופ' צבי ארד מתכונן לדיון שייערך מחר בוועדת החינוך בנושא תקציב המכללות הלא מתוקצבות. לדבריו, "התחייבנו שלא נעלה את שכר הלימוד מעבר ליוקר המחיה. בתקציב של קרוב ל-9 מיליארד שקל בשנה, אנחנו מבקשים 100 מיליון שזה כלום, כשמספר הסטודנטים אצלנו הוא 20% מהמערכת הכללית"
בעוד שמכללות לחינוך ומכללות למקצועות הנדסיים וטכנולוגיים מתוקצבות על ידי משרד החינוך וגובות שכר לימוד אוניברסיטאי, קורסים תחת הנטל 50 אלף הטודנטים במכללות הלא מתוקצבות, המשלמים שכר לימוד של כ-24 אלף שקל בשנה.
"תוכניות חוץ תקציבאיות באוניברסיטה ששכר הלימוד בהן יכול להגיע גם ל-100 אלף שקל לתואר שני עושות שימוש בספריות ובכיתות שנקנו בכספי ציבור. שכר המרצים הופך לשוק חופשי, וזה דבר שיש בו סכנה, ויש פה תחרות לא הוגנת", כך טוען פרופ' צבי ארד, נשיא מכללת נתניה ויו"ר הול"מ (ועד המכללות הלא מתוקצבות) הפורש בימים אלה.
פרופ' צבי ארד צילום: תמיר ברגיג ארד מתכונן לדיון בתקציב המכללות הלא מתוקצבות שיתקיים בוועדת החינוך בכנסת מחר (ג'), ושבוע לאחר מכן דיון בוועדה להסדרת המשילות בהשכלה הגבוהה בישראל שהקים שר החינוך, הרב שי פירון. "אנחנו מבקשים צדק קטן לעוול גדול. ועדת וינוגרד המליצה ב-2002 לתמוך בסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה עד לגובה של 5,000 שקל בתהליך רב שנתי. התחילו ב-2,000 שקל. זה עבד שלוש שנים, עד שהשרה לבנת, במסגרת קיצוצים בתקציב ביטלה את התמיכה. טומי לפיד הצליח בהסכמים קואליציוניים לגייס 700 מיליון שקל לחלוקה על פי הבנתו, והוא העניק לסטודנטים 80 מיליון שקל מתוך התקציב הזה, שהספיקו לעוד שנה, ומאז הסתיים היישום. ייעשה פה צדק חברתי עם הסטודנטים אם היישום של וינוגרד יחזור".
למה שהמדינה תתקצב סטודנטים שבחרו ללמוד במוסדות לא מתוקצבים?
"המוסדות המתוקצבים יש להם מכסה מוגדרת של מספר סטודנטים. אבל הדרישה להשכלה גבוהה זו דרישה כמו למזון, היא יותר גבוהה. באה המדינה ואמרה שאין לה כסף לעוד מוסדות מתוקצבים. הייתי שמח להיות מתוקצב, אבל למדינה אין כסף. בסופו של דבר יש 50 אלף סטודנטים שלרוע המזל לא היה להם מקום בהשכלה גבוהה, וחלקם זקוקים לתנאי סף קצת יותר נמוכים בשביל האפשרות לזכות בהשכלה גבוהה. אלה 50 אלף סטודנטים שעושים צבא, משלמים מסים, והם ישלמו יותר מיסים אם הם ילמדו וישתלבו גבוה יותר בשוק העבודה".
אז מה הדרישה?
"אנחנו לא מבקשים להיות מתוקצבים. רק תחשבו על הסטודנטים. התחייבנו בוינוגרד שלא נעלה את שכר הלימוד מעבר ליוקר המחיה, וגם את זה לא עשינו. בתקציב של קרוב ל-9 מיליארד שקל בשנה, אנחנו מבקשים 100 מיליון שזה כלום, כשמספר הסטודנטים אצלנו הוא 20% מהמערכת הכללית. אם המדינה היתה מתקצבת אותם כמו את הסטודנטים המתוקצבים, בעלות של 30 אלף שקל – זה היה יוצא מיליארד וחצי".
הסטודנטים הוזכרו בדו"ח טרכטנברג, שהוא יו"ר הועדה המתקצבת במל"ג.
"טרכטנברג היה יו"ר הועדה החברתית שהוקמה על ידי המדינה ומצא לנכון להקים מעונות לסטודנטים. אבל גם ה-40 מיליון שקל שהלכו למעונות מחולקים על ידי הות"ת, שאנחנו לא מתוקצבים על ידו. יש לי היום היתר בנייה למעונות ל-150 סטודנטים בנתניה, וכשביקשתי תמיכה אמרו לי שאין אפשרות. למה? בעניין בעיית הדיור הרי אין הבדל בין הסטודנטים!"
אז ות"ת מכשילים את העברות התקציב לדעתך?
"יש הפלייה של המוסדות החוץ תקציביים לא רק בכספים. בהרבה נושאים. בביקורת המדינה העלנו את נושא התארים השניים. אנחנו חייבים ללמד תואר שני בארבעה סמסטרים. באוניברסיטאות מסתפקים בשנה אחת. הרגולציה של המל"ג היא אחת, אבל אם אנחנו נעז לעשות דבר כזה ינקטו נגדנו באמצעים כמו ביטול ההיתר לתואר שני. אין לנו קול. יש לנו נציגות סמלית במל"ג אבל האוניברסיטאות הם החלק הדומיננטי במועצה. שר החינוך מבין את הבעייתיות ואת הצורך לעשות צדק וקריטריונים אחידים. לכן הקים את ועדת המשילות. לעשות סדר".
