כך ירוויח הצרכן מפתיחת משק החשמל לתחרות

בשבועות האחרונים דנים רבות בסוגיית התחרות במשק החשמל בישראל, והשאלה המרכזית היא האם התחרות תיטיב עם הציבור הישראלי.

תחילה נגדיר מהי תחרות. תחרות היא התמודדות בין אנשים או גופים בתחום מסוים. כידוע, כל עסק כלכלי רוצה להרוויח, כך שהמוצר שהחברה מוכרת יהיה באיכות הטובה ביותר ובמחיר הנמוך ביותר על מנת שהציבור יהיה מעוניין לקנות אותו. אז לפני שאנחנו נוגעים במשק החשמל, בואו ננסה לדמיין מה היה קורה אם שר התקשורת לשעבר משה כחלון לא היה פותח את שוק הסלולר לתחרות.

תחנת כוח של חברת החשמל בחיפה צילום: אלעד גרשגורן

בישראל יש כ-9 מיליון מינויים בחברות הסלולר השונות. לפני שנים אחדות הבין שר התקשורת כי החברות אשר שולטות בשוק מנהלות אותו ביד רמה ותוך ניצול צרכני אדיר. ההחלטה על פתיחת שוק הסלולר לתחרות לא הייתה פשוטה ולוותה בלחץ פוליטי ועסקי רב, אך הממשלה לקחה החלטה אמיצה ויצרה בשורה צרכנית ממשית לציבור בישראל.

חברות הסלולר שינו את תפיסתם הצרכנית ויצרו חבילות איכותיות יותר שנותנות שירות טוב יותר ומחיר זול יותר, תוך התייעלות מערכתית כוללת על מנת לעמוד בשוק התחרותי, מתוך כך חשבונות הסלולר של אזרחי מדינת ישראל נחתכו ביותר מ-50% בזמן קצר יחסית.

אני בטוח שאם היום היו מציעים לציבור הישראלי לחזור למצב הקודם, לא היו מוצאים הרבה קופצים על ההצעה - התחרות בשוק הסלולר שיפרה את איכות החיים בישראל תוך הורדת תעריפי הסלולר ויצירת תחרות צרכנית אמיתית.

עכשיו בואו נחזור לנושא שלנו ונדבר על משק החשמל. בואו ננסה לדמיין מה היה קורה אם לא היו קמים במדינת ישראל יצרני חשמל פרטיים ובמדינת ישראל היה נשאר רק מונופול חשמל אחד. איך חיינו היו נראים אז? סביר להניח שמבחינת אספקת החשמל הכל היה ממשיך ממש כמו עכשיו - חברת החשמל הייתה ממשיכה לייצר חשמל ומספקת אותו לאזרחי ישראל, בימי הקיץ היו מזהירים את הציבור מ"בצורת חשמל" ומהפסקות חשמל יזומות ובימי החורף היו מתפללים שלא יהיו סערות וסופות שיגרמו לניתוקים של בתים ורחובות.

חוץ מאספקת החשמל, בכל שנה הייתה צריכה חברת החשמל לבנות תחנות חדשות ולתחזק תחנות קיימות על מנת לעמוד בהיקפי הצריכה. תחנות אלו היו מייצרות לא רק מגוואטים, אלא  גם תוספת מכובדת לחובות ולגירעונות הקיימים בחברת החשמל, שבסופו של דבר היו מכוסים על ידי הצרכנים, הציבור בישראל, דרך חשבונות החשמל. בקיצור, אין בשורה צרכנית.

עכשיו בואו ננסה לדמיין מה יקרה אם ממש כמו בשוק הסלולר, או בשוק השיחות הבינלאומיות, יחליטו בממשלה החלטה אמיצה ויפתחו את משק החשמל בישראל לתחרות אמיתית, תחרות כזו, שתאפשר ליצרני חשמל פרטיים להקים תחנות כוח ולפתח משק חשמל תחרותי בישראל - מה אז יקרה?

להפסיק לנהל את משק החשמל "מעל ראשו של הציבור"

תחנות הכוח החדשות ותחזוק תחנות כוח ישנות של חברת החשמל יבוצעו על ידי היצרנים הפרטיים, כך שהחברה לא תהיה צריכה להוציא שקל מכיסה והחוב שלה, שהוא גם החוב של כולנו, לא יגדל ולהיפך יהיה אפשר פעם אחת ולתמיד לייעל את החברה ולהקל על המדינה בהתחייבויותיה.

אבל מה שבעיקר יקרה, שבעזרת תחרות אמיתית במשק החשמל, יהיה אפשר להוריד את מחירי החשמל, המהווים הוצאה קבועה ומשמעותית בכל מפעל, בית מסחר או משק בית. אז במקרה של תחרות אמתית, האזרחים מרוויחים, חברת חשמל מרוויחה, המדינה מרוויחה ולכולם יש חשמל איכותי וזול. לא עדיף? 

אבל למה לנו לדמיין אם זה יכול להיות אמיתי וממש בקרוב? בארץ פועלים כבר היום 13 יצרני חשמל פרטיים, חלקם גדולים יותר וחלקם גדולים פחות אבל לכולם מטרה ברורה, לייצר חשמל ולפתח תחרות במשק החשמל. כל היצרנים הללו קמו בעקבות החלטות ממשלה שונות על בסיס המלצות של ועדות ממשלתיות וציבוריות רבות, שקראו לפתוח תחרות במשק החשמל בישראל, מתוך האמונה כי עבור הציבור בישראל תחרות היא הדבר הנכון ביותר.

כל אותן ועדות קמו במשך השנים על רקע הרצון לעבור מייצור חשמל מונופוליסטי לייצור חשמל תחרותי דוגמת מערך התחבורה או התקשורת. המלצותיהן של כל הוועדות עד היום הוגשו כי יש צורך להפסיק לנהל את משק החשמל "מעל ראשו של הציבור" ולקבוע את יעדי משק החשמל תוך השוואה לביצועי משקי חשמל מתקדמים בעולם, הן בצד מחיר החשמל והן בנוגע לאיכותו, משמע פתיחת תחרות במשק החשמל וחיוב חברת החשמל להתייעל בהתאם לצרכים ולמשק המשתנה.

בשבועות הקרובים תפרסם ועדת יוגב את המלצותיה לגבי עתיד משק החשמל בישראל ובנוגע לרפורמה בחברת החשמל, רבות כבר דובר על הרפורמה העתידית, על הרכב הוועדה ועל ההחלטה שתתקבל. הנושא שיש לדבר ולכתוב עליו היא הבשורה הצרכנית שהציבור בישראל יוכל ליהנות מחשמל מוזל בעזרת הרפורמה.

לבשורה צרכנית זו ניתן להגיע בכמה צעדים פשוטים יחסית: פיצול משק החשמל והפרדתו למקטעים עצמאיים על פי החלוקה של ייצור, הולכה, אספקה, וקביעת תנאי סף אשר יבטיחו את התחרות, תוך יצירת מסה קריטית של ייצור על ידי יצרני החשמל הפרטיים.

חשוב לציין, אין בתחרות בכדי להביא לכך שחברת החשמל תחדל מלהתקיים. מאחר ומקטע ההולכה, ואף חלק נכבד ממקטע החלוקה, יישארו תמיד מונופול טבעי, על חברת החשמל יהיה להתרכז ולפעול במקטעים אלה, מקטעים הדורשים השקעות הוניות כבדות ואשר בהם יהיה קשה לפתח תחרות. רק בדרך זו של תחרות אמיתית במשק החשמל בישראל תוכל לקום בשורה צרכנית לציבור שתוביל גם להוזלת מחיר החשמל בישראל ללא פגיעה בחברת החשמל ותוך כדי התייעלותה, וגם לשיפור איכות החיים והורדת יוקר המחיה בארץ.

קצת עלינו - תחנת הכוח של "דליה אנרגיות כוח" מוקמת כפרויקט תשתית לאומי חיוני בשל חשיבותה לפתרון המחסור במשק החשמל וכדי לפתוח תחרות בענף למען אזרחי ישראל. תחנת הכוח שלנו מוקמת בעלות של כ-4 מיליארד שקל וממומנת על ידי גופים מוסדיים ללא שקל מהקופה הציבורית.

עלות הקמת התחנה זולה יותר מתחנות כוח בסדר גודל כזה, היעילות האנרגטית שלה היא מהגבוהות בישראל וכוח האדם הנדרש להפעלתה נמוך מהמקובל. ולכן אין כאן קסם - אנחנו פשוט מייצרים חשמל זול יותר, ובגלל זה אנחנו יכולים למכור חשמל בהנחה ביחס למחירי התעו"ז. כמונו, כך גם מתחרינו.

חברת דליה אנרגיות מוקמת על ידי קבוצת יזמים נחושים שחלמו על פתיחת משק החשמל וצעדו במשך שנים כדי להגשים את החלום, תוך שהם משקיעים כ-200 מיליון שקל מכיסם הפרטי.

הדרך הייתה ארוכה ורוויית קשיים, אבל החלום יתגשם בקרוב ודליה אכן תפתח את משק החשמל לתחרות לטובת המשק הישראלי ולטובת אותה גברת ריקי כהן מחדרה שיכולה לשלם פחות בחשבון החשמל, ובכך להקל על עצמה ועל משפחתה קצת בנטל יוקר המחיה בישראל. שכן התעשייה, הקניונים ובתי העסק יזכו להנחה משמעותית במחיר החשמל, דבר שיאפשר הוזלת מוצרים ושירותים. בעתיד גם תתאפשר מכירת חשמל פרטי ישירות למשקי הבית, וזו תהיה תוספת משמעותית להוזלה בהוצאות של כל משפחה.

מאמר זה נכתב לקראת הוועידה הלאומית הרביעית לאנרגיה, שתיערך ע"י המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, ב-3 במרץ במלון הילטון בתל אביב.

הכותב הוא מנכ"ל דליה אנרגיות