גל חדש של תביעות ייצוגיות נגד קרטלים בינלאומיים

האם מדובר בסטארט־אפ משפטי חדש? ב־2013 הוגשו בישראל שלוש תביעות יצוגיות על קרטל בינלאומי. עד כה טרם אושרה בארץ תביעה כזו והשאלה הגדולה היא אם אכן יירשם התקדים הזה. קרטל בינלאומי הוא קרטל שנוצר בחו"ל, שחבריו אינם ישראלים, שהמזימה שנגדה מוגשת התביעה נרקמה בחו"ל וגם נחשפה שם במסגרת "הלשנה", כשאחד מחברי הקרטל החליט לחשוף את הקשר בפני הרשויות. התביעה בישראל היא ניסיון לגייר את התביעה לשוק ולניזוק הישראלי.

ותודה שטסתם, ביוקר

ואלה הן שלוש התביעות שהוגשו בישראל: קרטל השילוח האווירי. קרטל זה נחשף בפברואר 2006 בעקבות פנייתה של לופטהנזה למשרד המשפטים של ארה"ב בבקשה ליטול חלק בתוכנית חסינות לפי חוק ההגבלים האמריקאי. חשיפה זו הביאה לפתיחת חקירות נגד חברות תעופה שונות מצד מספר רשויות אכיפה בעולם, ולניהול הליכים פליליים במדינות שונות, שבחלקם הסתיימו בהרשעות בעקבות עסקאות טיעון.

צילום: אריאל שרוסטר, יוסי וויס

בישראל הוגשה תביעה ייצוגית נגד ארבע חברות: אל על, בריטיש איירוייז, לופטהאנזה, סוויס אינטרנשיונל איירליינס – כולן עוסקות בשילוח מטענים בהטסה מישראל ואליה. הארבע היו חלק מקרטל עולמי שפעל בין השנים 2000–2006. לפי הנטען, תיאמו ביניהם חברי הקרטל את המחירםשל מספר רכיבים בתעריף שינוע מטענים בהטסה, ובהם תוספת הדלק, תוספת ביטחון, תוספת מלחמה ותוספת מכס, וכן סיכמו שיימנעו ממתן הנחות והחליפו ביניהם מידע על רווחים ומחירים. התובעת בישראל היא עמותת הצלחה, באמצעות עוה"ד יוקי שמש, עמית מנור ואורי ברעם. סכום הנזק הנטען: 613 מיליון שקל. התיק מתנהל בפני השופט עפר גרוסקופף במחוזי מרכז.

קרטל ה־LCD שיצרו החברות המייצרות פאנלים למסכים שטוחים. קרטל זה נחשף על רשויות הגבלים בעולם בדצמבר 2006 בעקבות פנייה של סמסונג. מדובר בהסדר כובל לתיאום מחירים עולמי שהתקיים מאז 2001 ועד 2006 לפחות. הנתבעות בארץ הן סמסונג, שארפ, LG, צ'י מאי ו־AU שמייצרות פאנלים למסכים שטוחים מסוג LCD, הן כמוצר בפני עצמו והן כרכיב במוצרים מוגמרים כמו טלוויזיות, מחשבים ניידים, סמארטפונים וטאבלטים.

התובעת בישראל: עמותת הצלחה, באמצעות עוה"ד יעקב סבו וענת מיוחס. הסכום: 277 מיליון שקל. מתנהל בפני השופט עפר גרוסקופף במחוזי מרכז.

צילום: אריאל שרוסטר, יוסי וויס

קרטל GIS (מסדרי מתח מבודד גז) הוכרז ככזה על ידי הנציבות האירופאית בינואר 2007, הכרזה שקיבלה תוקף גם בישראל לאחר שבספטמבר 2013 אימץ אותה הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה. בבסיס הקרטל עמדה הסכמה בין חברות הקרטל – חברות אירופאיות ויפניות – לחלוקת שוק עולמית. החברות האירופאיות הסכימו להימנע מפעילות בשוק היפני ולהיפך.

הנתבעות בישראל הן סימנס, ABB ואלסטון. בישראל הוגשו שתי תביעות נגד קרטל זה. האחת, של חברת החשמל באמצעות עו"ד יעקב שרביט ממשרד הרצוג פוקס נאמן בסכום של 3.8 מיליארד שקל שמתנהל בפני השופט יעקב שינמן מהמחוזי מרכז. ושל שני צרכני חשמל, האני חנא, באמצעות עו"ד האני טאנוס, ושי צוקרמן באמצעות עו"ד זיו עירוני, שמתנהלת בפני השופטת מיכל נד"ב במחוזי מרכז.

צילום: אריאל שרוסטר, יוסי וויס

החלוץ נאלץ לסגת

לפני שלוש תביעות אלה, ראוי לציין שהחלוץ הישראלי בתחום הוא עו"ד שאול קוטלר שהגיש תביעה ייצוגית נגד קרטל ה־GIS כבר באוקטובר 2007 כמה חודשים אחרי קביעת הנציבות האירופית, והרבה מאוד זמן לפני קביעת הממונה הישראלי. התביעות שהוגשו כבר יכולות ליהנות מהגיבוי שבקביעת גילה, ולכן מעמדן חזק יותר מאשר השתיים האחרות.

קוטלר עצמו הסתלק מהתביעה לאחר דיון מתיש אצל השופט מאיר יפרח. באי כוח הנתבעות, מהמשרדים הגדולים והחזקים בישראל, הציפו אותו בהררי הסתייגויות והתנגדויות עד שהסכים להסתלק מהתביעה ללא הוצאות. אלא שהזמנים השתנו ובבקשת הסילוק שהגישו לאחרונה הנתבעים בקרטל השילוח האווירי, העביר השופט גרוסקופף ביקורת קשה על הנתבעים ודחה את בקשת הסילוק.

המכנה המשותף לשלוש התביעות שמנינו הוא חנן שרון. שרון, כלכלן ועובד רשות ההגבלים לשעבר, הוא האיש שחתום על חוות הדעת שצירפו נפגעי הקרטל לגבי הנזקים לכאורה שנגרמו להם. שרון, היום בשוק הפרטי, ואם דיברנו על סטארט־אפ משפטי חדש, הוא ללא ספק ממייסדיו.

ויש גם מכנה משותף בינלאומי: כל הקרטלים שהזכרנו נחשפו בעקבות הלשנה. בקרטל, כמו בכל מאפיה, נמצא לעתים מישהו שיחצה את הקווים ויסגיר את חבריו. בפרשות שלפנינו היו אלה לופטהאנזה, סמסונג ו־ABB. המלשין קונה לעצמו חסינות מהליכים פליליים ומקנסות עונשיים. כך למשל שילמה LG בארה"ב קנס של 400 מיליון דולר, השני בגודלו ששולם אי פעם בהליכים לפי חוק ההגבלים האמריקאי.

אבל העניין הוא שהמלשין לא קונה לעצמו פטור מתביעות נזיקיות וייצוגיות. ואכן, שלושתם נתבעים בייצוגיות שהוגשו בישראל. שאלה מעניינת נוספת העולה מהתביעות היא היחס בין נפגעים ישירים ועקיפים. לדוגמה, בקרטל החשמל הוגשו תביעות גם על ידי חברת החשמל וגם על ידי צרכנים. הצרכן הוא נפגע עקיף. בישראל טרם הוכרעה זכות תביעתו של הנפגע העקיף. השיקולים הם משפטיים וחברתיים.

מצד אחד, יש סכנה לכפל פיצוי. בנוסף, קיימת הנחה כלכלית שהנפגע הישיר שנוטה לגלגל את על הצרכן את הפגיעה שספג, יכול גם לזכות אותו בהפחתת מחיר לאחר שפוצה בידי הקרטל. מצד שני, הנחות אלה יכולות להתברר כאופטימיות מדי. הרי הנטייה הטבעית היא "לשתף" את הצרכן רק בהתייקרויות ולא בהוזלות. ובישראל, להבדיל מארה"ב, בתי המשפט נוטים להגמיש את 'מבחני העמידה' ולבדוק פחות את ציציותיו האישיות של התובע ולהעדיף את עילת ועוצמת תביעתו.

וכאן מגיעים לבעיה האמיתית של הייצוגית הבינלאומית: האם הקביעות של הרשויות בחו"ל מספיקות לצורך זה? "שאלה מעניינת היא מה דין הסתמכות של קביעה שהתקיים קרטל בינלאומי על ידי הנציבות האירופית או רשות הסחר ההוגן בארה"ב", אומר עו"ד צחי יגור משביט בר־און גלאון, "לפי החוק היבש קביעה או אפילו החלטה של רשות תחרות זרה, אינה ראיה לנכונות תוכנה בהליך משפטי בישראל. אולם אין ספק, בעידן הגלובליזציה, שלקביעה פסיקה או החלטה כאמור של רשות תחרות זרה, יינתן משקל לא מבוטל, גם בערכאות בישראל".

ומוסיף עו"ד עמית דר ממשרד יהודה רוה: "הנטל הכבד מוטל כבר בשלב הגשת הבקשה מתגבר לאין שיעור כשמדובר בקרטל בינלאומי - עבודת מחקר לא מבוטלת הכרוכה באיסוף מקיף של נתונים וצירוף חוות דעת מומחה, על כל העלויות הרבות הכרוכות בכך עבור התובעים הייצוגיים, אשר אינם נוטים ואינם ערוכים לשאת בהוצאות שכאלו." כאמור, בישראל נרתם הכלכלן חנן שרון לספק את חוות הדעת בכל שלוש התביעות והוא צפוי לחקירה נגדית לא קלה על מסקנותיו.

כמובן שלתובעים הישירים קל יותר להתמודד עם הנטל הזה. אגב, חברת החשמל התייצבה ב־2007 כנגד 'עהצרכן העקיף' קוטלר שביקש לתבוע את קרטל ה־GIS, והיום, מיד לאחר קביעת הממונה על ההגבלים ש"גייר" לישראל את הקביעה האירופית, הגישה חברת חשמל את התביעה בסכום האסטרונומי של 3.8 מיליארד שקל. רק האגרה היא 40 מיליון שקל שמחציתה כבר שולמה בידי חברת חשמל. עו"ד שרביט, שחתום על בקשת הסילוק נגד קוטלר ועל התביעה היום אמר אז בדיון: "בניגוד לתובע שנמצא במירוץ מול תובעים ייצוגיים אחרים, חברת החשמל מחוייבת לנהוג באחריות. בכוונתה להיפרע את מלוא נזקיה מחברות הקרטל".

העמותה עם הכפפה

ולפעמים אין לא תובעים ישירים ואפילו לא עקיפים, כמו בתביעה של עמותת הצלחה. על כך מסתמכת, בין היתר, תשובת לופטהאנזה וסוויס אינטרנשיונל איירליינס באמצעות עורכי הדין גיל אוריון, טל אייל-בוגר וטליה סלומון מפישר בכר חן וול אוריון: "איש מלקוחותיהן של המשיבות לא ראה לנכון להתייצב בפני בית המשפט ולהגיש בקשה דומה. כמעט שבע שנים חלפו מעת שנחשף הקרטל הנטען, לטענת המבקשת, 'על ידי רשויות תחרות בעולם', ואיש לא הרים את הכפפה". התובעת הצלחה היא עמותה ציבורית שהצליחה כבר להיכנס בהצלחה לנעלי תובע ייצוגי בתביעה 'מקומית', מרחיבה כאן את פעילותה למישור הבינלאומי וחתומה על שתיים משלוש התביעות נגד הקרטלים הבינלאומיים. פישר בכר חן וול אוריון מייצג נתבעים בכל שלושת התביעות.

שלוש התביעות מצויות בהליכים מוקדמים, כולן במחוזי מרכז. כשהקרטלים האלה נרקמו אף אחד לא חשב על ישראל, שעם כל הכבוד נחשבת לשוק זעיר וזניח בהיקפים הכלכליים שעל הפרק, אבל כשמדובר בהתדיינויות משפטיות יתברר להם שאנחנו דווקא אימפריה.