מגדילים סיכון: בנק ישראל ישקיע השנה 8% מיתרות המט"ח במניות

חודש אחרי שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל אישרה לחטיבת השווקים של הבנק להכפיל את שיעור יתרות המט"ח המקסימלי שהיא רשאית להשקיע במניות, מתקרה של עד 6% ל- 12%, אישרה הוועדה את חלוקת ההשקעות שיבוצעו בפועל השנה.  

היקף ההשקעות הכולל במניות זרות יסתכם בשנת 2014 ב-8% מיתרת יתרות המט"ח, שמסתכמות כיום בכ-83 מיליארד דולר. 5.3% יושקעו במניות הנסחרות בארצות הברית, 1.3% במניות בגרמניה, 1.1% באנגליה ו-0.3% הנותרים במניות בצרפת.

החלק הגדול של כספי יתרות המט"ח, בהיקף של 89%, יושקע גם השנה באגרות חוב ממשלתיות לטווח ממוצע של 1.3 שנים. ההשקעות העיקריות ימשיכו להיות באגרות חוב נקובות בדולר, באירו ובלירה שטרלינג, לטווח ממוצע של 1.5 שנים. 3% הנותרים מכספי יתרות המט"ח יושקעו השנה בפוזיציות מטבעיות בנורווגיה, סינגפור ודרום קוריאה.

יחד עם הגדלת ההשקעה המותרת במניות, אישרה הוועדה המוניטרית בחודש שעבר בפעם הראשונה לחטיבת השווקים של בנק ישראל להשקיע עד 6% מכספי היתרות גם באגרות חוב קונצרניות בחו"ל. השקעות אלה, שיבוצעו החל מהשנה הבאה, יהיו באג"ח קונצרניות שקבוצת דירוג האשראי שלהן היא לפחות BBB. כן אישרה הוועדה לבנק ישראל להגדיל את שיעור היתרות המקסימלי שמותר לו להשקיע באגרות חוב מגובות משכנתאות מ- 5% ל- 6%.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: אלכס קולומויסקי

עוד קבעה אז הוועדה המוניטרית כי תקרת ההשקעה העתידית המותרת באגרות חוב של גופים מהסקטור הציבורי (Public Sector Entity) תועלה מ- 10% ל- 15% מסך היתרות, וזאת רק באג"ח שקבוצת הדירוג שלהם היא לפחות ברמה A. ההשקעה באג"ח שהדירוג שלהן נמוך מרמה AA יוגבל ל- 1% מסך היתרות. שיעור ההשקעה המקסימלי באגרות חוב ובפיקדונות של מוסדות כספיים בינלאומיים יועלה מ- 10% ל- 15%.

המטרה העיקרית שלשמה מחזיקה כל מדינה ביתרות מטבע חוץ היא לשמר את היכולת שלה לממן פעולות חיוניות למשק בתקופות משבר. מסיבה זו מוחזקות יתרות המט"ח של המדינות השונות, ובכללן גם ישראל, בנכסים פיננסיים סולידיים מאוד, בעלי סיכון אפסי ובעלי נזילות גבוהה. הגורם העיקרי שמאפשר עכשיו לבנק ישראל לשנות את כללי המשחק הוא המשך העלייה בהיקף יתרות המט"ח, שמסתכמות כעת כאמור בכ- 83 מיליארד דולר. יתרות מט"ח גדולות יותר מאפשרות למחזיק בהן גם להאריך את משך הזמן לפדיון של ההשקעות, וגם לקחת על עצמו סיכונים יותר גדולים.

גורם נוסף ליכולת להגדיל את הסיכונים הכרוכים בהשקעת כספי יתרות המט"ח הוא העובדה שחלק מרכישות המט"ח שביצע בנק ישראל בשנה החולפת, וימשיך לבצע לפחות עד שנת 2018, נועדו לקזז את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"). פרופיל הסיכון של השקעת הרכישות האלה שונה מזה של השקעת שאר היתרות משום שאופק ההשקעה בהן ארוך יותר.