הקרב ברכבים שעברו תאונות מתחיל בפנצ'ר

בתחילת השבוע אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את אחת התקנות החשובות ביותר לשוק הרכב המשומש בישראל, ולפיה תירשם הערה ברישיון של רכב שעבר תאונה במקרה שנגרם לו "נזק בטיחותי". בתיאוריה, התקנה הזו עושה סדר בשוק פרוע למדי, שבו מנצלים שלל גורמים את חוסר הידע של הצרכן לגבי ההיסטוריה של המכונית המשומשת שבה הוא מתעניין. המציאות, כרגיל, מורכבת יותר.

לתקנה החדשה, שתיכנס לתוקף כבר ב־1 באוגוסט, יש משמעות צרכנית עצומה: מכונית שברישיונה מופיעה הערה כזו לא ניתנת למכירה בשוק המשומשות, אלא אם תתלווה לה הנחה דרמטית. אלא שלמרות הכוונה הטובה בניסיון של משרד התחבורה לעשות סדר בתחום בנזקי התאונות, בפועל המהלך משאיר קצוות פתוחים רבים. "כלכליסט" ממפה את הבעיות העיקריות של התקנה.

ישראל כץ שר התחבורה צילום: מיקי אלון

1. רכב מודרני חשוף יותר לנזק לשלדה

לפי התקנה, נזק בטיחותי מהותי הוא "נזק שיגרום לעיוות, הסתה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב או במסגרת גג המרכב, וכן באחת מקורות השלדה הקדמית או האחורית".

בנוסף מתייחסת התקנה גם למצב שבו נגרם עיוות או שינוי במבנה הגיאומטרי של רצפת המרכב, למעט נזק לחלקים הניתנים לפירוק והרכבה באמצעות ברגים ולא על ידי ריתוך". כלומר בעצם בכל מצב של תאונה שגרמה לנזק מהותי לשלדה, לקורות הצד, לגג ולרצפה יכולה להירשם הערה ברישיון הרכב. עד כמה קל לגרום לנזק כזה למכונית מודרנית? התשובה היא שקל מאוד.

כיום רוב המכוניות המודרניות מצוידות בשלדה אחודה ("מונוקוק"), שכוללת מבנה היקפי שאליו מורכבים חלקי הרכב. השלדות המודרניות נחשבות פגיעות למדי ולרוב מגיעות עד קצוות הרכב בקלות. פירוש הדבר הוא שבחלק ניכר מתאונות הדרכים הנגרמות בפגיעה בחזית או מאחור נגרם נזק לשלדה. מעבר לכך, גם עמודי הצד של הרכב פגיעים למדי. למעשה, ברוב תאונות הצד ייגרם נזק כלשהוא לעמודים שעליהם מותקנות הדלתות – ולנזק כזה יש פוטנציאל להירשם ברישיון.

כאן נשאלת שאלה שאין לה תשובה בתקנה החדשה: אם בחלק ניכר מן התאונות נגרם נזק לשלדת הרכב, מהו בעצם "נזק מהותי" שקובע אם ברישיון הרכב תופיע הערת הקלון? התשובה היא שנכון להיום אין תשובה. מבחינה מעמיקה של התקנות קשה למצוא מהי מידת חומרת הנזק שבה יקבעו השמאי או מנהל המוסך כי מדובר בנזק מהותי. לדברי עזרא שוהם, יו"ר איגוד השמאים, בחודשים האחרונים יגובשו יחד עם משרד התחבורה הנחיות מדויקות לגבי ההגדרות.

2. חברות הביטוח לא יתלהבו מהערה לרישיון

מי שצפויות להיפגע מהתקנה החדשה הן חברות הביטוח, שאחראיות לכיסוי הנזק עבור הלקוח, וכעת יידרשו להשבית את הרכב בהסתמך על הערכת השמאי. כיום, כאשר מכונית עוברת תאונה חמורה, חברת הביטוח היא זו שקובעת אם הרכב יתוקן ויחזור לידי בעליו או יימכר לסוחרי רכב וחלפים, בהתאם לחומרת הנזק. אם מדובר במכונית שעברה נזק חמור עד שנדרשה להימכר לסוחרי רכב ולא לחזור לבעליה, מן הסתם היא תזכה להערת הקלון; אך מה עם כל יתר המכוניות שעברו תאונות שגרתיות שפגעו בשלדת הרכב? נכון לשלב זה מסתמן שמכוניות שעברו פגיעה בשלדה לא יזכו להערה אם לא מדובר בפגיעה חמורה.

כדי לקבוע מהו נזק מהותי, במשרד התחבורה מפנים אל התקנה. "רישום 'נזק בטיחותי' ברישיון הרכב יאפשר לחשוף מידע חשוב על עברו של הרכב ויספק לציבור שקיפות מלאה", נמסר מהמשרד. "כמו כן, הוא יצמצם את תופעת גניבת כלי רכב לצורך פירוקם".

3. המסלול העוקף של חברות הליסינג

סימן שאלה נוסף נוגע לעמדה של חברות הליסינג. רוב חברות הליסינג לא מבטחות כיום את מכוניותיהן בביטוחים מקיפים. בנוסף, החברות מבססות את פרנסתן על יכולתן למכור את המכוניות המשומשות בסוף ביצוע מחזור תקופת הליסינג. לחברות הליסינג יש מנגנונים משוכללים למכירת מכוניות שעברו תאונות דרכים: לרוב הן נמכרות בצפון הארץ על ידי סוחרים שיודעים היטב כיצד להסוות תאונה. בעתיד הסוחר כבר לא יוכל להיפטר מהרכב שברישיונו נרשמה הערה.

בנוסף, סביר להניח שאם רכב של חברת ליסינג יעבור תאונה, השמאי שיעריך אותו יהיה שמאי שעובד עמה. לכן, שמאי כזה לא ימהר לקבוע שמדובר במכונית שעברה תאונה חמורה הדורשת רישום. משום שחלק מחברות הליסינג לא מפעילות ביטוחים מקיפים, בפועל השמאי מטעמן לא מחויב לקבוע אם הרכב נפגע באופן מהותי.