הנבוט של בן־משה חזק יותר

יממה לפני תום המועד האחרון להגשת תביעות חוב נגד אי.די.בי אחזקות, החליטו נאמני בית המשפט אייל גבאי וחגי אולמן לדחות במעט את מציאת הפתרון לסוגיה הנפיצה, ודחו מעט את הדדליין להגשת התביעות.

הסיבה לדחייה: חברי הדירקטוריון החדש של אי.די.בי פתוח עדיין לא החליטו אם לדרוש מהחברה־האם אי.די.בי אחזקות להשיב כ־450 מיליון שקל שחולקו לה כדיבידנדים בשנים 2011-2010. זו לא רק זכותם, זוהי חובתם של מוטי בן־משה ואדוארדו אלשטיין לדרוש את השבת הדיבידנדים. בעלי המניות והנושים של אי.די.בי פתוח מצפים מהדירקטוריון לגלות אחריות לגורל החברה, ואם יפספסו סיכוי להחזיר הביתה 450 מיליון שקל, זאת תהיה התרשלות.

סוגיית הדיבידנדים של אי.די.בי איננה בגדר תגלית מרעישה. דווקא משום כך יוצא קצפם של מחזיקי האג"ח. בן־משה ואלשטיין ידעו על הדיבידנדים השנויים במחלוקת שחילקה אי.די.בי ולא טרחו להתייחס לעניין במהלך המשא ומתן על הסדר החוב שלאורכו ביקרו לא פעם את נוחי דנקנר על מדיניות חלוקת הדיבידנדים הנדיבה של אי.די.בי. מחזיקי האג"ח חושדים שבן־משה ואלשטיין מנצלים את נושא הדיבידנדים לאינטרסים שלהם. כלומר, להקטנת ההשקעה שלהם, על חשבון התמורות שיגיעו לנושים של אי.די.בי אחזקות.

להגן על הקופה באי.די.בי

כעת האינטרס של בעלי השליטה החדשים ומחזיקי האג"ח הוא אחד: להגן על הקופה של אי.די.בי. לשם כך בית המשפט נדרש לקבוע שעם אישור הסדר החוב לא ניתן לתבוע את החברה על מחדלי העבר. אין סיבה שבעלי השליטה החדשים ישלמו מחיר ויישאו באחריות לא להם. בן־משה ואלשטיין הפקידו בידי נאמני הסדר החוב של אי.די.בי כמיליארד שקל, סכום שלכאורה עלול להימצא בסיכון אם הסדר החוב יעלה על שרטון.

אלא שהמציאות הרבה יותר מורכבת. יותר משמחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות בונים על המזומנים שכבר הוזרמו מבן־משה ואלשטיין, הם לוטשים עיניים לאלו שעדיין לא הועברו לטובתם. בתרחיש שכלל ביטוח לא תימכר ל־JT, חלק הארי של הכספים שהופקדו בנאמנות יגיע לאי.די.בי פתוח, ומחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות יזכו לראות רק 300 מיליון שקל ממיליארד השקלים ששוכבים כעת בנאמנות. הפיצוי שיקבלו יהיה כ־47% מהמניות של אי.די.בי פתוח.

כאן חוזרים לתמונה בן־משה ואלשטיין שהתחייבו לרכוש כ־28% מהמניות של אי.די.בי פתוח, המהוות כ־60% מהמניות שיקבלו מחזיקי האג"ח. הצעת הרכש, שבעלי השליטה התחייבו לבצע ב־2016-2015, תיעשה לפי שווי חברה של 1.9-1.8 מיליארד שקל.

אם נביא בחשבון גם את התחייבותם של בעלי השליטה החדשים לספק תמיכה נוספת של עד 800 מיליון שקל באי.די.בי פתוח ב־2015-2014, תתקבל תמונה ברורה, שלפיה אולי בידי מחזיקי האג"ח יש מקל בדמות פיקדון של מיליארד שקל, אבל בן־משה ואלשטיין מחזיקים נבוט גדול עוד יותר.

למחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות אין את הפריבילגיה לנסות ולאתר משקיע שייכנס לנעליהם הגדולות של בן־משה ואלשטיין. לא יהיה זה בוטה להגיד על אי.די.בי אחזקות ש"על הכלה הזאת אין קופצים". עדות למצוקה של קבוצת אי.די.בי ניתן לראות באסיפת מחזיקי האג"ח שצפויה להתקיים הבוקר, שעניינה החלטה ביחס לבטוחה שיקבלו בן־משה ואלשטיין תמורת הלוואה שיעמידו לאי.די.בי פתוח.

קושי תזרימי שצפוי בפתוח

ההלוואה, בסכום של 180 מיליון שקל, נדרשת לנוכח קושי תזרימי הצפוי באי.די.בי פתוח שמחייב הזרמת כספים חיצונית. לפי גבאי ואולמן על הכסף להגיע "לא יאוחר מחודש מרץ 2014, סכום אשר נועד לשרת את צורכי התזרים של פתוח עד לחודש מאי 2014". במילים אחרות, בלי הכסף של בן־משה ואלשטיין, גם אי.די.בי פתוח, הנכס היחיד של אי.די.בי אחזקות, עלולה להגיע לעברי פי פחת ולגלוש במדרון התלול והחלקלק להסדר חוב.

למעשה, הודות לכספים שבעלי השליטה החדשים התחייבו להעמיד לטובת אי.די.בי פתוח, איגרות החוב שלה נסחרות בתשואה 8%-10%, אף שהן מדורגות בדירוג D ושלדו"חות הכספיים של החברה הוצמדה הערת עסק חי.

אדורארדו אלשטיין ומוטי בן משה צילום: אוראל כהן, אניה בוכמן