מודעים, לא מודדים

מהנתונים עולה כי בעוד בשנת 2012 קיימו 19% מהחברות קשרים עם עמותות שמקדמות העסקה מגוונת, ב־2013 הנתון הזה זינק ל־47%. כמו כן, השנה נשאלו החברות לראשונה אם קיים עובד בארגון המופקד על קידום גיוון בתעסוקה, ו־35% מהחברות ענו בחיוב. "העסקה מגוונת היא דיסציפלינה חדשה שמתפתחת בישראל", אומרת הילה אופיר, מנהלת תחום עסקים למען הקהילה בציונות 2000. "ברגע שמגדירים בעל תפקיד שאחראי לנושא וקם בכל בוקר לעסוק בו, הכל מתקדם מהר יותר".

הבדיקה גם כללה סקירה של קשרי הקהילה והתרומות של החברות, לצד נושא הרכש והמקורות שמהם רוכשת החברה מוצרים. נושא התרומות עומד במרכז הגישה המסורתית, אך ככל שתפיסות האחריות החברתית מתקדמות תופס נושא הרכש מקום מכובד יותר, כאשר ההבנה היא שעסקים צריכים להתמקד בפעילות ליבה חברתית שהיקף השפעתה גדול יותר מזה של תרומות.

גם אופיר מסכימה עם הגישה החדשה, ומספרת כי "הדגש שלנו יהיה על פעילויות הליבה - רכש וגיוון בתעסוקה. את מי אתה מעסיק, ממי אתה קונה, והאם אתה מאפשר לספקים קטנים וחברתיים להיכנס לשרשרת האספקה שלך. לאט לאט אנחנו מנתבים את הבחינה שלנו לשם".

ב־2012 דיווחו 29% מהחברות על כך שחלק מהרכש של הרווחה בחברה (מתנות לעובדים, קייטרינג, פעילויות גיבוש וכדומה) מגיע ממקורות חברתיים, ואילו בבדיקה של 2013 השיעור עלה ל־39%. "אבל זה עדיין לא הכסף הגדול", מסייגת אופיר. "אנחנו רוצים שכל הרכש יהיה מקומי וחברתי. שם נמצאת ההשפעה האמיתית של החברות".

נתון מדאיג מעט הוא שיעור החברות שביצעו בדיקה של אפקטיביות התרומות שלהן וקשרי הקהילה: כשחברה מגדירה לעצמה יעדים בתחום החברתי היא צריכה לוודא שהיעדים האלה הושגו, וכשהיא תורמת כספים היא צריכה לפקח על כך שהכספים האלה נוצלו ביעילות. בפועל, הבדיקה של ציונות 2000 מראה כי רק 35% מהחברות ביצעו בדיקה של אפקטיביות קשרי הקהילה - ירידה לעומת 38% מהחברות שדיווחו על כך בבדיקה של 2012. אופיר מקווה שהירידה נובעת מכך שבמהלך 2013 הכניסו בארגון מתודולוגיות חדשות לבדיקת אפקטיביות של קשרי קהילה, ומספרת כי "השנה החברות הללו החלו ללמוד איך משתמשים בכלי החדש, ואני בטוחה שיותר חברות יישמו אותו בשנה הבאה". לדברי אופיר, ההליך החדש לחברות יהיה שקוף ויפורסם בצורה פתוחה לציבור, כך שכל חברה תוכל ליישם אותו עם או בלי קשר לציונות 2000.