הציבור לא מעניין את בנק ישראל
מדיניות בנק ישראל היא כשלון מתמשך שאינו מקדם לשום מקום את המשק, חוץ מאשר למקום אחד: בועת אשראי שתתפוצץ בקרוב
08:2014.03.14
הגיע הזמן להגיד את האמת. בנק ישראל לא מבין את הציבור הישראלי, או שחמור מכך הציבור הישראלי לא ממש מעניין את בנק ישראל. מדיניות בנק ישראל היא כשלון מתמשך שאינו מקדם לשום מקום את המשק, חוץ מאשר למקום אחד: בועת אשראי שתתפוצץ בקרוב.
הציבור הישראלי אוהב הלוואות, וחי מאז קום המדינה על אשראי. הוא לקח אשראי בשנות השמונים לרכוש מניות של הבנקים, מהלך שהביא לקריסה של כל מערכת הבנקאות בישראל. הוא לקח אשראי בבועת הדוט.קום על מנת לקנות מניות וגם אז נפל חזק מאד, והוא לוקח אשראי כל יום ומגדיל את האוברדרפט בבנק.
הציבור ממשיך לקחת משכנתאות צילום: שאטרסטוק נתוני החודשים האחרונים מראים כי הציבור מגדיל את השימוש בכרטיסי אשראי וכמובן מגדיל את המשכנתאות. בנק ישראל שלטענתו מוריד את הריבית על מנת להחליש את השקל מול המטבעות הזרים ולחזק את היצואנים לא מצליח כבר שנים לעשות זאת והדולר ממשיך להיות נמוך. אז מה עושה בנק ישראל? מגביל את לקיחת המשכנתאות ומגדיל את הדרישה להון עצמי. "נו באמת" אומר הציבור הישראלי "נולדנו אתמול?". הראש הישראלי כבר ממציא פטנטים. צריך 40% הון עצמי, אז ניקח הלוואות מהבנק, ואם אי אפשר אז ניקח אשראי חוץ בנקאי שיש היום בשפע, נשתף את המשפחה ונגיע לבנק למשכנתאות עם 40% "הון עצמי".
אפשר לקחת 50,000 שקל בחברת כרטיסי האשראי, עוד 50,000 שקל הלוואה מהעבודה ואולי גם ההורים ייקחו קצת הלוואות. אז לא באמת צריך 40% הון עצמי אפשר להסתדר גם עם 10% הון עצמי. אז שלא יספרו לכם סיפורים שלא יכול להיות משבר סאב פריים בישראל. "אצלנו כל מי שקונה דירה מביא 40% הון עצמי" זה מה שאומרים לי. ומוסיפים "בארה"ב מימנו את כל הבית על ידי משכנתא ולכן הכול התפוצץ בסוף". אז כדאי שנפסיק להיות תמימים (ואולי כדאי שגם בבנק ישראל יפסיקו להיות תמימים) גם אצלנו אין באמת כל כך הרבה הון עצמי.
ואם כבר קנינו בית והמחיר עלה ב- 50% מאז שקנינו אז אנחנו עשירים יותר (לא באמת רק על הנייר). אז עכשיו אפשר לנסוע יותר לחו"ל ואולי לשדרג את הרכב לג'יפ חדש יותר. אבל השכר לא השתנה ואנחנו עדיין משלמים משכנתא. זה לא משנה כי אנחנו עשירים יותר (על הנייר) אז ניקח עוד הלוואות ומקסימום אם נצטרך כסף נמכור את הבית ונממש את הרווח האדיר שעשינו.
אז מה עושה בנק ישראל? הוא מוריד את הריבית בעוד רבע אחוז. למה הדבר דומה? לאדם שעומד ליד שריפה ובמקום לשפוך מים על מנת להקטין את הלהבות הוא שופך נפט. וכולם עוצמים עיניים ומחכים שמשהו יקרה. בנק ישראל רדום ולא פועל בנחישות להקטין את האשראי של הציבור. הבנקים כמובן שמחים להלוות עוד ועוד (כמו שהיה תמיד בבועות פיננסיות) וכך גם חברות האשראי. הציבור מאושר שאפשר לקחת הלוואות כמעט בחינם ולחיות כאילו אין מחר, והיצרנים תומכים בריבית נמוכה ואולי שער החליפין של הדולר קצת יעלה. כולם חוגגים ואף אחד לא רוצה לעצור את החגיגה. שיכורים מחגיגת האשראי ואף פיכח אחד באזור.
זה לא מצב חדש, כל כמה שנים יש בועת אשראי שמקורה נדל"ן, מניות או כל דבר אחד שבסוף מתפוצצת וגם הפעם זה יקרה. אנחנו יושבים על פצצת זמן והשעון מתקתק. אנחנו צריכים למצוא חבלן שיפרק את הפצצה הזו לפני שיהיה מאוחר מדי. את החבלן הזה לא נמצא כנראה בבנק ישראל וגם לא כמה בניינים ליד, במשרד האוצר.
פרופ' טל שביט הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן הדיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל
