ליכט: "לחשוף את דו"חות קק"ל ואת התגמול לדירקטורים"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ממליץ להדק את הפיקוח החיצוני על הקרן הקימת לישראל (קק"ל), שאליה זורמים מדי שנה כמיליארד שקלים ממכירת קרקעות לציבור. כך עולה מחוות דעת שמפרסם היום (ד') משרד המשפטים, לפיה יש לשנות את רישומה של קק"ל לחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ובמקום כחברה פרטית.

מלבד פעולות הייעור, הטיפול בחורש טבעי והסדרת אדמות מרעה, רכשה קק"ל מאז יסודה ב-1901 ועד היום למעלה מ-2.8 מיליון דונם קרקע עבור התיישבות. הפיכת קק"ל לחל"צ, יחייב אותה בהגשת דו"חות כספיים שנתיים לרשם ההקדשות ופרסומם לעיון הציבור, יחשוף את תשלום הגמול לחברי הדירקטוריון שמונה כיום לפחות 36 חברים, יאפשר מינוי חוקר חיצוני ויחייב פירוק באמצעות בית המשפט.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה צילום: עומר מסינגר

"מדובר בחברה שתקציבה הוא תקציב עתק המבוסס על כספי ציבור – בין מתרומות ישירות (כחצי מיליארד שקלים בארבע השנים האחרונות, ת.ג) ובין מכספים שהגיעו ומגיעים מהעברת זכויות בקרקעות שבבעלות קק"ל", כותב ליכט שחיבר את חוות הדעת יחד עם לימור תוסיה ממחלקת ייעוץ וחקיקה. "מקורם של הכספים שבהם נרכשו אותן קרקעות על ידי קק"ל גם הוא בכספי ציבור ותרומות". ליכט מוסיף כי: "מבנה השליטה בקק"ל מבוסס בין היתר על שיקולים פוליטיים. כיום כמעט שאין כל פיקוח חיצוני על התנהלות קק"ל – לא פיקוח רגולטורי ולא פיקוח ציבורי. זאת גם בשל

היעדר השקיפות על דו"חות החברה. תפקידים ציבוריים, מימון שמקורו בכספי ציבור ומבנה שליטה פוליטי ומבוזר מחייבים שקיפות והסדרה".

"מבנה השליטה בקק"ל מורכב ביותר", מסביר ליכט. "האסיפה הכללית היא הועד הפועל הנבחר על ידי הקונגרס הציוני העולמי. הוא מרוכז לפי מפתח פוליטי, קהילתי ודתי. דירקטוריון החברה מונה לא פחות מ-36 אנשים. הפיקוח על קק"ל הוא בעיקרו פנימי ומבוסס על מבקר פנימי וביקורת של המבקר פנימי וביקורת של מבקר המוסדות הלאומיים".

ליכט מוסיף: "אין בידנו נתונים מדויקים על פעילותה של קק"ל כיום. מנתונים שבידנו עולה כי בשנים האחרונות העבירה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לקק"ל כמיליארד שקל בשנה. מדובר בסכום שהתקבל תמורת זכויות בקרקעות קק"ל שרמ"י מכרה עבור קק"ל, וכן עבור פעולות ניהול נוספות שבצעה רמ"י עבור קק"ל ונשאו תקבולים שונים".