איך למנוע העתקות?

רוני היקרה,

אני חושב שיש דרך. לפני שנה וחצי התרחש באוניברסיטת הרווארד מקרה שזכה לכינוי "שערוריית ההעתקות של הרווארד": 125 סטודנטים בקורס אחד בחוג לממשל נחקרו על העתקה המונית במבחן בית. נערכו שימועים, ורוב הסטודנטים הושעו לשנה או השעו את עצמם לפני פרסום ההחלטה. ההעתקה, דרך אגב, התגלתה בזכות שגיאת הקלדה שחזרה בהרבה מבחנים.

בדיונים בעקבות המקרה עלתה הסברה שההוראות לכתיבת המבחן והציפיות שהובעו בפני התלמידים לא היו ברורות.

הייתי מהמר שזה יותר מסתם תירוץ. חוסר תיאום ציפיות מעודד התנהגות לא ישרה. כשלא אומרים מה מותר ומה אסור קל יותר להחליט לבד. לדוגמה, אולי לסטודנטים ייראה סביר לשאול חבר איך הוא מפרש שאלה שמנוסחת באופן מבלבל, והדיון בפירוש הנוסח המבלבל יכול להוביל, בספונטניות, לדיון בתשובה. הכללים בהרווארד די ברורים וקובעים שלסטודנטים אסור לדון עם סטודנטים אחרים בנושא הבחינה. ואולם, מה אם המרצה ביטל את שעות הקבלה שלו לפני מועד הגשת המבחן? אז יש הצדקה להתייעצות? במקום שבו יש פתח לפרשנות הקווים מיטשטשים.

אולי דרך למנוע העתקות תהיה לחשוב על המערכת שמקיפה את הסטודנטים צילום: אי פי אי

אני חושב שיש עוד גורם: נושא הקורס. ההעתקה נעשתה בקורס מבוא לקונגרס. בתי מחוקקים הם מוסדות מלאי עמימות, שקרים ושקרנים. בפסיכולוגיה יש מושג שנקרא הטרמה. כשחושפים אנשים לגירויים, הם משנים את ההתנהגות שלהם. כשנותנים לאנשים לפתור תרגילי מתמטיקה, זה עשוי לעודד אותם לחשיבה לוגית בהמשך. ולימודים על עולם של שחיתות יכולים בקלות להוביל להתנהגות פחות ישרה בקרב התלמידים. למעשה, קשה לי לדמיין הטרמה מוצלחת יותר לרמאות מאשר קורס על הקונגרס האמריקאי. אולי חוץ מקורס בניהול השקעות מעשי.

אולי דרך למנוע העתקות תהיה לחשוב על המערכת שמקיפה את הסטודנטים. רמאים תמיד יהיו, אבל הנחיות ברורות כשמש ואולי דיבורים על חשיבות היושר יעזרו לסטודנטים ישרים לא ליפול אל מעבר לקווים האפורים.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il