דו"ח בנק ישראל: ישראל נהפכת למשק של קצוות בשל פערי השכלה
הדו"ח מראה כי בחברות מייצאות בתחום הטכנולוגיה המעסיקות עובדים משכילים, התפוקה גדולה מברוב מדינות ה-OECD; בענפים המקומיים והמסורתיים יותר, הפערים מול המדינות המפותחות מסתכמים בעד 50%
- תורת הפערים על פי מטריקס ונייר חדרה
- תגמול פלוס בביטוח ישיר: בונוס ושערוך אופציות למנכ"ל על אותה עסקה
- "ככל שאתה נותן לאנשים יותר כסף כדי לעשות משהו, כך הם פחות מחויבים לעשות אותו"
על פי המחקר, ענפי התעשייה והשירותים שמייצאים לחו"ל נהנים מיתרון של פריון עבודה - כושר הייצור של עובד שבמקרה של הישראלי הממוצע ב-2011 עמד על 33.9$ לשעה - הגבוה בכמה מקרים אפילו מרוב מדינות ה-OECD ביותר מ-40%, כמו לדוגמה בחברות של ציוד רפואי, אופטי, ענפי האלקטרוניקה ועוד.
מפעל HP בקריית גת
בענפים אחרים, כמו הלבשה ובנייה, הפריון לעובד מול מדינות ה-OECD נמוך ב-30% עד 50%. הפריון משפיע לא רק על התפוקה, אלא גם על התמורה ולכן עובדים בענפים המקומיים משתכרים בממוצע פחות מאלו שעובדים בחברות מייצאות. במילים של אנשי הבנק: "המגזר המייצא וחלק מענפי השירותים ניצלו את היתרון היחסי של ישראל בתחום ההון האנושי והחדשנות, והדבר מניב פריון יחסי גבוה; החלק האחר של המשק, לעומת זאת,אינו מנצל כהלכה את היתרון של ישראל בתחום זה".
הסיבה שהם אינם מנצלים, לדברי החוקרים, היא כי הם יכולים - אלו ענפים שבבסיסם דורשים הרבה ידיים עובדות וידיים כאלו ישנם, אם של ישראלים, אם של פלסטינים תושבי יהודה ושומרון, ואם של עובדים זרים.
כבר בדוח של בנק ישראל מ-2012 נכתב כי הפריון של הישראלי הממוצע נמוך ב-14% מזה של העובד במדינות המפותחות והפריון לשעת עבודה היה נמוך ב-24%. עתה מוסיף הבנק כי יש מתאם חיובי בין שיעור היצוא בענף לבין פערי הפריון מול המדינות המפותחות, לפחות כאשר יש פערים חיוביים מול המדינות הללו. כלומר שכאשר יש חברה ישראלית שעקב הצורך שלה להתחרות בשווקים הבינלאומיים היא משקיעה בהון אנושי, אז אותם מהנדסים ואקדמאים ישראלים מייצרים תפוקה שגבוהה מרוב עמיתיהם במדינות המפותחות. הבדיקה הראתה כי מתאם זה די ייחודי לישראל, ונוסף עליה הוא בולט רק בגרמניה ובדנמרק.
המחקר גם מפתיע ומוצא כי ההסבר האינטואיטיבי לדואליות של המשק הישראלי הוא לא מדוייק. ההסבר אומר כי ענפי היצוא מתמודדים עם תחרות עזה יותר מאשר חלק מהענפים המוכרים לשוק המקומי ולכן יש לאחרונים פחות תמריץ להתייעל, במיוחד אם היבוא המתחרה נמוך יחסית להיקף התפוקה המקומית. אולם הבדיקה העלתה כי אין עדות לקשר כזה. לא נמצא מתאם בין פער הפריון לבין שיעור היבוא המתחרה בסך התפוקה.
אז מה כן? המחקר מצא ששיעור המהנדסים והמדענים בישראל נמוך מהשיעור המקביל ב-OECD. כלומר שמכיוון ובענפים המקבילים במדינות המפותחות יש יותר בעלי מקצוע שכאלו מאשר בענפים הישראלים, אז גם הפריון קטן בהתאם. לדברי כלכלני הבנק, לשם מימוש הפוטנציאל בהם יש לגבש וליישם מדיניות שתגדיל את העובדים המשכילים בענפים הללו ואת השימוש בטכנולוגיה.
