ניתוח כלכליסט
המדינה, נשות הדסה והרופאים מחכים לראות מי ימצמץ ראשון
החוב של בית החולים הדסה הולך ותופח, ופתרון עדיין אינו נראה באופק. "כלכליסט" מנתח את האינטרסים העיקריים של כל הצדדים בסכסוך, וממפה שלושה תרחישים אפשריים לשלב הבא במשבר ואת הסיכוי שלהם להתגשם
הקופה המידלדלת של בית החולים הדסה לא תוכל להחזיק עוד זמן רב. לכל היותר בשבוע הבא הכסף שבה צפוי להיגמר ואיתו יתחיל הבלגן. רק בעזרת סיוע ממשלתי וסיוע מנשות הדסה, בית החולים יוכל לשלם את משכורות אפריל. סיוע של 46 מיליון שקל מהמדינה צפוי להגיע אליו בשבוע הבא, כחלק מהסדר מימון הקפאת ההליכים. שלשום פנו מנכ"ל בית חולים אביגדור קפלן ונאמני הדסה עו"ד ליפא מאיר ועו"ד אשר אקסלרד לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיכריע לגבי עתיד בית החולים.
- האוצר מבקש מוועדת הכספים לאשר מימון הקפאת ההליכים של הדסה
- רופאי הדסה שכרו את השופטת אלשיך כיועצת
- ההמלצה הדרמטית של צוות גבאי: לקחת מנשות הדסה את הבעלות על בית החולים
"כלכליסט" מנתח שלושה תסריטים אפשריים לשלב הבא במשבר הדסה, שכפי הנראה כעת, איש לא ייצא ממנו מאושר.
תרחיש 1: עובדי ביה"ח והספקים יפסיקו לעבוד
מכיוון שברור כי אף אחד לא ייתן להדסה לנעול את שעריו, כל מצב קיצון של פירוק יהיה פירוק פעיל - אם הדסה לא יכול לשלם לעובדים והספקים, אלו פשוט יפסיקו לעבוד. במקרה כזה המדינה תצטרך לפעול כדי למנוע סגירה של בית החולים.
עד שהדסה יגיע למצב של פירוק נשמר מאזן אימים משולש - מצד אחד המדינה, מצד שני נשות הדסה ומצד שלישי הרופאים והעובדים. מי שיישבר ראשון כדי להימנע מפגיעה הוא זה שיפסיד, ולכן כל אחד מהצדדים מנסה להחזיק מעמד, למשוך כמה שיותר זמן ולא לוותר.
פירוק יעלה לכולם ביוקר: המדינה תצטרך לשים הרבה יותר כסף כדי להפעיל את בית החולים, סכומים שמוערכים במיליארד שקל - פי שניים יותר מאשר מתוכנן כיום כסיוע; נשות הדסה ייאבדו את סיבת קיומן - השליטה בבית החולים; ואילו העובדים, האחיות והרופאים יצטרכו ללכת לביטוח לאומי כדי לקבל חלק מהכסף שמגיע להם. הבלגן יחגוג. הרופאים כבר נערכים לאפשרות הזו בצורה רצינית, וכפי שפורסם לראשונה אתמול ב"כלכליסט" אף שכרו את השופטת לשעבר ורדה אלשיך הנחשבת למומחית בתחום.
תרחיש 2: הצדדים יחתמו על הסכם עד יום ראשון
כדי להבין כמה קשה יהיה להגיע להסכם שיפיס את הדעת עד יום ראשון צריך להבין כמה מורכבת תמונת המשא ומתן בין כל הצדדים בהדסה. הרופאים טוענים כי ויתרו מספיק כשהסכימו לקיצוץ של 60 מיליון שקל בשנה משכרם; העובדים לא מוכנים לצמצום של יותר מ־250 עובדים שייכפה עליהם לפרוש עם פיצוי; נשות הדסה עדיין דורשות שהמדינה תכסה את הגירעונות השוטפים של בית החולים; והמדינה מנסה לשים כמה שפחות כסף ולהגדיל את שליטתה.
הסתכלות ברזולוציה גבוהה יותר על המו"מ עם הרופאים מגלה עד כמה המחלוקות הן בסיסיות. במתווה של הסכם הקיצוץ המתגבש בין הנהלת הדסה והרופאים הוגדר קיצוץ זמני בשכר הרופאים לתקופה של 27 חודשים. הרופאים למעשה ילוו לבית החולים 4.5% משכרם, ובתום התקופה ההלוואה הזו תוחזר להם. מבחינת משרדי האוצר והבריאות מדובר בהסכם רע, והם מעדיפים קיצוץ קבוע שמוריד את רמות השכר בהדסה בצורה דרסטית, שכן רק כך, לטענתם, ניתן איכשהו לדבר על תוכנית הבראה לטווח מארוך של בית החולים.
הרופאים מצדם לא מוכנים בכלל לשמוע על דבר כזה, והם דורשים מהמדינה להבטיח ערבות לרובד הראשון של ביטוח האחריות המקצועית שלהם. כיום הדסה מבטח את הרופאים בקרן פנימית שמכסה תביעות של עד 9 מיליון שקל, כאשר פוליסת הביטוח המסחרית נועדה אך ורק למקרי קיצון, שמעולם לא מומשו עד כה.
אולם הרופאים חוששים, ובצדק מצדם, כי במצב של חדלות פירעון בית החולים לא יצליח לשלם מתוך אותה קרן פנימית, והרופא הנתבע ימצא עצמו מתמודד לבד עם תביעה של מיליוני שקלים.
ברקע מונח לו דו"ח צוות הבדיקה למשבר הדסה שמינתה שרת הבריאות יעל גרמן. אבי גבאי, מי שעמד בראש הצוות, המליץ להוציא את הבעלות על בית החולים מידי ארגון נשות הדסה האמריקאי. ספק אם מהלך דרמטי שכזה יצליח, אבל הן בוודאי עשויות לאבד את הדומיננטיות שלהן בשליטה על בית החולים.
הדו"ח ממליץ שהמדינה תתפוס נכסים של הדסה או של ארגון נשות הדסה בתמורה לכל סיוע כספי, וסיוע כזה צפוי לעלות יותר מחצי מיליארד שקל. אולם, אם המדינה תדרוש שלנשות הדסה לא יהיה יותר רוב בדירקטוריון בית החולים, שהן לא יוכלו להטיל וטו בהצבעות או כל סידור אחר מהסוג הזה, היא תצטרך להשקיע הרבה יותר כסף.
תרחיש 3: קיצור הקפאת הליכים או הקפאת הליכים בגירעון
בין שלבדם או בסיוע של בית המשפט, הצדדים יצטרכו להתכופף עוד קצת - האוצר יצטרך להכניס את היד עמוק יותר לכיס ונשות הדסה יצטרכו להבין שבתמורה לסיוע ממשלתי הן יצטרכו להסכים לצמצום כלשהו של הבעלות. המשך הקפאת ההליכים עם גירעון מובנה או קיצור של הקפאת ההליכים כדי להאיץ בצדדים לסיים את המשא ומתן הן כנראה האפשרויות בעלת הסבירות הגבוהה ביותר מבין השלוש, משום שהן יחייבו את הצדדים להאיץ את הדיונים ביניהם ולהגיע להסכמה.