אנרגיה אובר אלס

"הכלכלה הגרמנית נמצאת במגמת עלייה סולידית". כך פסק בשבוע שעבר שר הכלכלה הגרמני סיגמר גבריאל. במקביל צפה משרד הכלכלה שהצמיחה בגרמניה תעמוד השנה על 1.8% ובשנה הבאה על 2% - זאת לעומת 0.4% המזעריים שנרשמו ב־ 2013. גבריאל הסביר כי שני כוחות עיקריים דוחפים את הצמיחה: צריכה מתחזקת מבית, והיצוא הגרמני המפורסם - שאף גדל בשנים האחרונות. אבל מה שגבריאל שכח להזכיר הוא היוזמה הגרמנית הפדרלית להתייעלות אנרגטית, ששיחקה תפקיד עצום ביציבות הכלכלית ובצמיחת היצוא.

ההיבט הזה, שפוליטיקאים לעתים מתעלמים ממנו, לא נעלם מעיניהם של עסקים, וגם לא מעיני המשרד הפדרלי האמון על היוזמה הזו. אפילו לא מעיניה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. באחד מנאומיה בנושא בעשור שעבר הכריזה הקנצלרית כי אם התוכנית הגרמנית למעבר לאנרגיה נקייה ומתחדשת - המכונה Energiewende - תתנהל כשורה, היא תהפוך לעוד להיט יצוא גרמני. מאז הנבואה הזו מתגשמת - חברות גרמניות עברו לאנרגיות מתחדשות וייעלו את תהליכי הצריכה שלהן, ובמקביל התפתח בכלכלה הגרמנית סקטור טכנולוגי שלם שכל מטרתו היא יעילות אנרגטית במשקי בית, בחברות ובתהליכי ייצור. עכשיו חברות מרחבי העולם מוכיחות שההשקעה משתלמת, ורוכשות את הטכנולוגיה הזו.

מפעל בצרפת מתקין מכונות של DMG MORI

הכורים נסגרו, ההתייעלות הואצה

נקודת התורפה של הגרמנים בעשורים האחרונים היתה אנרגיה. את האנרגיה שלהם הם ייבאו, ועדיין מייבאים, ממדינות אחרות: גז מרוסיה, כוח אטומי מצרפת ודלק מנורבגיה. אבל בסוף שנות התשעים יצאה גרמניה לדרך חדשה. היא התמקדה ביצירת מערך אנרגטי מתחדש על ידי הענקת תמריצים נדיבים, סובסידיות והלוואות נוחות לעסקים ומשקי בית. מה שמכונה בעגה כלכלית פשוטה "השקעה בתשתיות לטווח ארוך". בלי השקעה כזו, אין באמת יסוד לצמיחה בעתיד.

המהלך צבר תאוצה ב־2011, אחרי אסון פוקושימה. אז החליטה גרמניה להפסיק לעשות שימוש בכורים הגרעיניים שלה והעמידה לעצמה כמטרה להפחית את צריכת האנרגיה במחצית עד 2050 בעזרת התייעלות אנרגטית. במקביל, תהליך הפקת חשמל ממקורות מתחדשים בגרמניה הגיע לרמה מרשימה של 60% מצורכי המדינה בשעות הפקת שיא. בעוד מחירי החשמל ממקורות מתכלים הולכים ומאמירים, מחירי החשמל ממקורות מתחדשים הולכים ויורדים. מהמשוואה הזו נהנים מאות אלפי משקי בית, שמחזיקים בבעלות על 35% מאמצעי הייצור של אנרגיה נקייה. שאר הנהנים הם חברות יצרניות גדולות ובינוניות שמייצרות גם הן אנרגיה בעצמן, והוזילו דרסטית את חשבונות האנרגיה שלהן. וזה כמובן עוזר לשמור על תחרותיות ביצוא.

היסודות להתייעלות האנרגטית הזו הונחו בשנים 2002–2004, כשחוקרים וחברות גרמניות רשמו 40% מהפטנטים העולמיים בתחום. בעשור האחרון השקיעה גרמניה כ־8 מיליארד יורו בטכנולוגיות להגנת הסביבה, וגם ההשקעה הזו מתבררת כמשתלמת. גרמניה הכניסה בשלוש השנים האחרונות בלבד סכום של 3 מיליארד יורו מיצוא של פתרונות אנרגיה, והיא צפויה להכניס עשרות מיליארדים נוספים בעשור הקרוב. במקביל, כדי לייצר תוספת של 1,000 יורו בתוצר המקומי, גרמניה זקוקה לתוספת של 7 ג'יגה־ג'ול (יחידת אנרגיה בינלאומית) בלבד. זה המספר הנמוך בעולם כיום, והוא מצביע על היעילות הגרמנית האדירה. בישראל, למשל, על כל תוספת דומה לתוצר, נדרשים 15 ג'יגה־ג'ול - יותר מפי שניים ממה שנדרש לגרמנים.

מחזירים את ההשקעה בתוך חודשים

ההישגים האלה מתורגמים למציאות תעשייתית מרשימה. בעולם שבו אנרגיה היא הבסיס ההכרחי לכל תהליך ייצור, יעילות אנרגטית מתורגמת למונחי עלות ומעניקה יתרון תחרותי ברור. לכן לא פלא שתעשיות שמשתמשות בתהליכים נפוצים כמו קירור, לחץ אוויר, מערכות שאיבה ומערכות מסוע מחפשות דרכים להתייעל. על פי הדו"ח האחרון שפרסם המשרד הפדרלי להתייעלות אנרגטית, תעשיות כאלה מסוגלות לחתוך בעזרת טכנולוגיה גרמנית בין 5% ל־50% מהוצאות האנרגיה שלהן. בדרך כלל, כך טוענים מחברי הדו"ח, תקופת ההחזר על ההשקעה הנדרשת עומדת על שנתיים עד ארבע שנים.

את השיפורים במערכות הקירור, למשל, יישמו אצל Provamel, יצרנית חלב סויה, שהצליחה להפחית דרמטית את הוצאות האנרגיה שלה בעזרת החלפת מערך שליטה במדחסי הקירור. מחיר הטכנולוגיה היה 120 אלף יורו, והחיסכון השנתי בהוצאות האנרגיה נע בין 70 ל־90 אלף יורו. כלומר ההשקעה הוחזרה בתוך 16 חודשים בלבד.

רשת בריכות הולנדית שהתקינה מערכות גרמניות של בקרה, משאבות ושסתומים בבריכה אחת בלבד הצליחה לחסוך הוצאות אנרגיה שנתיות המקבילות לסכום של 96 אלף יורו, והחזירה את ההשקעה בתוך חמישה חודשים בלבד.

תעשיית הנייר השבדית הטמיעה בשנים האחרונות מערכות גרמניות לשליטה ובקרה בתהליכים כימיים של עיבוד שרף. במפעל עיבוד נייר אחד בלבד נרשם חיסכון של 100 אלף יורו לחודש בהוצאות האנרגיה. חודש היה גם הזמן שנדרש למפעל על מנת להחזיר את ההשקעה במערכת. באופן כללי הצליחה לחסוך תעשיית הנייר השבדית בעזרת מערכות דומות 15% מהוצאות האנרגיה השנתיות שלה.

טכנולוגיה פחות מיוחצנת ויותר חשובה

אי אפשר להתווכח עם ההיגיון העסקי הבריא של הדוגמאות הללו. חברות שמתייעלות בעזרת טכנולוגיה גרמנית מסוגלות לשמור על יתרון תחרותי לאורך זמן. עבורן היכולת העסקית המשופרת מתחברת לבונוס של צמצום פליטות גזי חממה, והזדמנות להוסיף לרזומה שלהן שינויים שמצביעים על מחויבות חברתית־סביבתית.

הצמיחה הנמשכת של הסקטור הלוהט הזה באה לידי ביטוי ביריד התעשייתי של האנובר, אחד הירידים הגדולים והחשובים בעולם, שהתקיים בתחילת אפריל - התייעלות אנרגטית היתה הנושא הדומיננטי שם. אחד מאורחי הכבוד ביריד היה סטפן קולר, נשיא סוכנות האנרגיה הגרמנית. "הטכנולוגיה של חיסכון באנרגיה היא זו שמציעה את הפוטנציאל הגדול לחברות גרמניות", אמר קולר. "היא פחות ידועה ומקבלת פחות תשומת לב מתחנות הרוח והחוות הסולאריות שלנו. היא אולי הרכיב הכי פחות מובן בתקופת מעבר אנרגטית, אבל היא הרכיב החשוב ביותר וזה שעובד הכי טוב בדרך לצמצום צריכת האנרגיה של גרמניה, אירופה והעולם. ובלי הטכנולוגיה הזו, לא יכולנו להמשיך ולהתהדר בהצלחה של הכלכלה הגרמנית".