מה אם במקום לומר "צריך" נאמר "רוצה"?
פרופסור יקר, אנשים משתמשים המון במילה "צריך": "צריך לקחת את הילד מהגן" או "צריך ללכת לרופא". מה היה קורה אם במקום זאת היינו אומרים "רוצה" ו"חייב"? "רוצה לקחת את הילד מהגן" אבל "חייב ללכת לרופא". אולי כך נהיה אחראים יותר לבחירות שלנו, ויותר מאושרים? רותם
רותם היקר,
בהחלט יכול להיות שאם נתחיל להשתמש יותר במילה "רוצה", באמת נחשוב יותר על ההחלטות שלנו ונראה אותן כמשהו שבא מאיתנו, מבפנים, ולא כמשהו שאנחנו עושים מתוך מחויבות.
הבעיה היא המצב שבו אני נפגש לקפה עם מישהו, ואז כשמגיעה השעה ארבע אני אומר לו: ביי! אני רוצה ללכת לקחת את הילדים מבית הספר. זה עשוי לתת לאדם מולי את הרושם שיש משהו שאני רוצה לעשות יותר מאשר לפגוש אותו, ושהוא נמצא אצלי בעדיפות נמוכה. כשאני "צריך" ללכת, אז הוא לא יותר או פחות משום דבר. אני קוטע את הפגישה איתו בגלל אילוץ ששייך לקטגוריה אחרת. בלי קשר למה שזה יעשה להרגשה שלי, זה כנראה עדיף להרגשה שלו.
איך להילחם בלכלוך?
ביחידה שלי בחיל האוויר יש מטבחון משותף שכולם מזניחים: כל אחד משאיר כלים בכיור ומצפה שההר ייעלם מעצמו. תלינו שלטים, ניסינו לתפוס אנשים על חם, וכלום לא עזר. איך אפשר לגרום לאנשים שחיים יחד לנקות את הכלים שלהם אחרי השימוש? בר
בר היקר,
לשמר נורמות זה קל, ואצלכם הנורמה היא שכולם מלכלכים. מה שקשה זה ללכלך ראשון. להרוס נורמה של ניקיון. אז האתגר שלך הוא תחילה ליצור נורמה חדשה. הדרך הכי טובה לעשות דברים כאלה היא בבת אחת: למשל, לנסח מעין חוקה שמגדירה באופן מדויק מה נחשב "לכלוך" ומה לא, איך בדיוק מתנהגים כשיש לכלוך, מתי מותר להשאיר ספל ומתי לא, האם מותר לומר "אני אחזור בעוד שעה" או לא, ובקיצור, להיות מדויקים. על זה מחתימים את כולם, ומתחילים יחד.
ומוכרחים להתחיל יחד. כשמשנים נורמה אי אפשר שכמה אנשים "יובילו את השינוי". מנסחים, אוספים, חותמים ויוצאים לדרך.